הרופאים אומרים שאין כבר מה לטפל
בס"ד שלום רב, שמי יוליה ואני פונה בבקשה, בתחינה ובקריאה לעזרה. אימי (טטיאנה בת אסתר) חלתה לפני כשנה וחצי במחלת סרטן המוח. היא עברה שני
אני אחרי שבוע 42 להריוני והעובר עדיין בפנים. אין מצוקה עוברית, משקלו סביר, דופק תקין, תנועות תקינות ויש מספיק מי שפיר. המדיניות היום היא לשלוח לביה"ח לצורך זירוז מלאכותי את מי שעברה שבוע 42. חברה אמרה לי שהיא חושבת שיש עם זה בעיה הלכתית (התערבות בבריאה או משהו בסגנון). מה באמת אומרת ההלכה בנוגע לעניין זה?
ההלכה מתייחסת לשאלה זו רק אחרי ניתוח עובדתי/רפואי של המצב:
ניתוח כזה מראה עדיפות ברורה לזירוז ברוב המקרים הדומים. כי אם קיימת סכנה לחיי העובר עקב הזדקנות השיליה, (וזה בדיוק המצב משבוע 42 והלאה), ברור שעדיף להסתכן בסיכון רחוק שקיים בעצם הזירוז מאשר בסיכון קרוב מאוד של מוות עוברי.
בס"ד שלום רב, שמי יוליה ואני פונה בבקשה, בתחינה ובקריאה לעזרה. אימי (טטיאנה בת אסתר) חלתה לפני כשנה וחצי במחלת סרטן המוח. היא עברה שני
אני סובל היום משלשולים חריפים. האם אני יכול להמשיך לצום בתשעה באב? איך אדע מתי אני בסכנת התייבשות וצריך לשתות?
בס"ד תודה רבה על תשומת הלב! אני בת 29 נשואה בעלת תשובה כ 5 ואם לשלושה ילדים: תאומים בנים בני 4 ותינוקת בת שנה וחודשיים.
שלום וברכה! אני בשבוע השביעי להריוני(ע"פ הרופאים)לפי חישובי אני בשבוע החמישי(כי הקליטה היא בליל המקווה או כמה ימים אח"כ). היום(12.10.04)ביצעתי בדיקת אולטראסאונד וגינאלי ובו אובחן
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.