שינוי בסדירות הוסת לאחר לידה
אשתי ילדה לפני כשלושה חודשים לידה רגילה. מאחר הלידה בכל פעם שאנו מקיימים יחסים למחרת היא רואה דם, לעיתים ראיה של כמה שעות ולעיתים ראיה
שלום רב,
אני עושה עבודה בנושא הקפאת זרע מאדם מת לצורך הפריה.
אודה לכם אם תוכלו לשלוח לי חומר מהבחינה ההלכתית:
1. מעמדו של ילד ללא אב עוד לפני שנולד.
2. המת בהלכה, כבוד המת, (אם אין מעשה זה נחשב כפגיעה
בכבודו של המת).
תודה מראש.
לגבי אבהות לאחר מיתה:
גמילות חסד עם המת וקיום מצוות פרו ורבו בהזרה מלאכותית לאחר מיתה.:בית הלל ט, (ג, א) (2002)
, מעמד הלכתי של הנולד מהזרעה מלאכותית לאחר מות אביו לענין יבום, ירושה, יוחסין ואיסורי קרובים , מתוך- 'דברים שאין להם שיעור – על כיבוד אב ואם', הוצאת צומת (2005)
הזרעה לאחר המוות – איסור והיתר , אסיא עז-עח, עמ' 113-123 (2006)
2.
לגבי שאלתך השניה:
א. ראי את התייחסותו הקצרה של הרב זלמן נחמיה גולדברג לנושא בתשובותיו שנתן לחברי ועדת הפונדקאות (פורסם באסיא סה-סו, עמ' 45-49)
ב. לגבי שמירה על כבוד המת ומניעת ניוול המת, חשוב להבדיל בין הדרכים השונות להפקת הזרע לפני ובעיקר לאחר המוות. כאשר מדובר בזרע שהופקד בבנק הזרע עוד בחיי האב, אין כאן שום בעיה של פגיעה בכבוד המת.
אבל כשהפקת הזרע נעשתה לאחר המוות, יש הבדל בין שאיבת זרע פשוטה מדרכי הזרע באמצעות מזרק, פעולה הניתנת לביצוע בשעות הראשונות לאחר המוות, ובין הפקת הזרע באנמצעות כריתת האשכים ומיצויים, תהליך הנדרש אם חלפו כבר כשש שעות ממועד המוות.
אשתי ילדה לפני כשלושה חודשים לידה רגילה. מאחר הלידה בכל פעם שאנו מקיימים יחסים למחרת היא רואה דם, לעיתים ראיה של כמה שעות ולעיתים ראיה
אשתי מתמחה ברפואת נשים. מעשה היה והתבקשה להזריע בהזרעה מלאכותית לאשה שלא נפקדה ל"ע, אך נודע שמדובר בזרע של יהודי. מהו תוקף האיסור בזה, שמא
שלום רב! אני נמצאת בשבוע 34 להריון ראשון, במשך כל ההריון אני סובלת מדלקות חוזרות בדרכי השתן, ולכן אני צריכה לשתות הרבה. בנוסף במשך החודש
שלום ידוע שפקיעת מי שפיר מקדמת את הלידה. מנגד ידוע שמבחינת ההלכה לא מזרזים לידה, אלא במקרים מיוחדים. האם על פי ההלכה פקיעת מי שפיר
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.