בחורה שהני מכיר מתקרבת לדת בעבר היא מהפרעות אכילה, וגם כיום למיטב ידיעתי היא בתת משקל, ברצוני לשאול כמה שעות עליה לחכות מבשר לחלב, במידה והמתנה רבה בין בשר לחלב תוכל לגרום לאובדן במשקלה.
כמו כן – מה באשר לצומות, האם היא פטורה מהן כל עוד היא במצב של תת משקל?
כל עוד היא טרם החלימה מהפרעות האכילה, והמתנה רבה בין בשר לחלב עלולה להזיק לה, די אם תחכה שעה בין בשר לחלב.
לגבי צום יום כיפור: חשוב ביותר להתייעץ עם הרופא המטפל. אם לדעתו הצום עלול לסכן אותה – מצב שכיח מאד במחלות אלו – יש לשמוע לדעתו.
מובן שיש לברר עם הרופא אם ניתן להסתפק באכילה ושתיה לשיעורין, ובמידת הצורך ניתן לקבל היתר הלכתי לצמצום מסוים של משך ההמתנה בין מנה למנה.
בדרך כלל, כשמדובר בהיתר של אכילה ושתיה לשיעורין של חולים עם הפרעת אכילה,
כמויות האכילה המותרות הן:
30 סמ"ק (או 30 גרם) מזון, בהפסקות של 4 דקות.
כמות השתיה המותרת:
40 סמ"ק של נוזלים מזינים (מיץ ענבים, למשל) בהפסקות של 4 דקות.
בין האכילה לבין השתיה אין צורך להפסיק, כך שמותר לאכול את מנת האכילה מיד לאחר גמר מנת השתיה.
שלום לכם א. כפסיכולוג קליני מדריך בטיפול משפחתי שקרוב מאד לציבור הדתי. לא אחת אני נשאל אם יש בארץ מרפאת לבריאות הנפש המכוונות במיוחד לציבור
האם כהן יכול לעבוד כעו"ס בבית חולים? אם אסור, האם יש היתר בבית חולים שמצוין על שלט בזמן הכניסה שיש טומאת מת (כדוגמת שערי צדק)?
I have a number of questions relating to residents from our home which I hope you would be kind enough to answer as soon as
