תרומת כליה
בס"ד ראשית אבקש לא לפרסם שאלה זו באתר מסיבות שיובנו בהמשך ומרצון שלא להחשף לקרובי משפחה (כך שאם ישנה חובת פירסום אז אני מעדיף שלא
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין שלום וברכה השתתפתי בקורס הסמכה של מכון שלזינגר קביעת רגע המוות. ברצוני לשבח את רמת הקורס וע"ז תודתנו. שאלתי: (סיפור שהיה) אשם שמת מוות לבבי ואישתו הסכימה להוצאת קרנית. המשפחה שמעה לאחר מעשה ומאוד התנגדה והביאה סימוכים ילקוט יוסף הלכות אבילות ששם כתב שכל ההיתר להוצאת קרנית היא רק כשהנפטר נתן הסכמה מחיים. לא שמעתי טענה כזאת בכל מהלך הקורס. האם אדם אחראי על גופו לאחר המוות? האם יש פוסקים שסוברים כך? דרך אגב הרב יצחק מציין במקורות תשובת אביו שנחלק עם הגרב"צ אבא שאול שדעתו לאסור ודעת הגר"ע שליט"א להתיר ושם לא מוזכר כלל עניין נתינת הסכמת הנפטר מחיים.
בס"ד ראשית אבקש לא לפרסם שאלה זו באתר מסיבות שיובנו בהמשך ומרצון שלא להחשף לקרובי משפחה (כך שאם ישנה חובת פירסום אז אני מעדיף שלא
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין הי"ו שלום רב. הופיע בבית דיננו זוג כאשר הבעל תובע תביעת גירושין, ובין השאר הוא טוען שאשתו היא "אנדרוגינוס", [ואסור
חולה בגאוט [שיגדון] מכיר את המחלה על בורייה. נזהר במאכלים מידי פעם מרגיש באתחלה של כאבים בבוהן ימין ולוקח ארקןקסיה ועובר את ההתקף בשלום. בתשעה
I am a medical student in Israel and in a few weeks we will be starting dissections on bodies for anatomy class. I was told
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.