הנקת תאומות בצום יום כיפור

שלום כבוד הרב

ברצוני לשאול כיצד עלי לנהוג ביום הכיפורים הקרוב.

מצב משפחתי

אני בת 34, יש לי 4 ילדים.

הבכור בן 9, לאחריו בת 3 וחצי, וזוג תאומות בנות 7 חודשים.

רקע רפואי

מזה כעשר שנים הצומות הפכו להיות קשים עלי. מספר פעמים סיימתי צומות עם בחילות קשות ואף הקאות. קשה לי מאד להתאושש לחזור לאכול.

זה קרה לי גם בצומות שבהם לא צמתי "מלא" בגלל הריון או הנקה.

אני אף פעם לא יודעת לזהות את הרגע בו עלי לשבור את הצום.

באופן כללי, גם ביום רגיל, אם אינני אוכלת כשאני רעבה אני נתקפת בכאב ראש חזק וחולשה.

לפני כ5 שנים, כאשר היה לי עודף משקל של 20 ק"ג התגלה כי יש לי תנגודת לאינסולין. כאשר הורדתי במשקל הבעיה נעלמה.

כיום לצערי חזרתי למשקל הגבוה ואף יותר מכך. יש לי עודף של 30 ק"ג.

בהריון עם התאומות היתה לי סכרת הריונית.

לאחר הלידה הרופא הורה לי לעשות העמסת סוכר נוספת אלא שלא היה לי פנאי לכך ולכן אינני יודעת מה מצבי בענין

תזונת התאומות

התאומות, נולדו בשבוע 35, נזונות מהנקה בלבד.

הם אינן מצליחות כלל לשתות מבקבוק ואינן אוכלות מוצקים עדיין, אלא ברמה של "טעימות"

נראה שיש לי די חלב כיון שהן עולות יפה במשקל ומתפתחות יפה, ב"ה.

אולם אני חשה כי אני רעבה מעבר לרגיל ואוכלת כמויות גדולות יותר ממה שהייתי רגילה. אני מקפידה לשתות המון מים.

טיפול בתאומות

שתיהן מקסימות, ב"ה. אכן מתנה אמיתית.

אבל, הן, כמו שאומרים, לא נוחות.

מתקשות להרדם וקלות להתעורר.

הן נרדמות רק לאחר נדנוד ממשוך על הידיים או בהנקה. לכן יוצא שהן יונקות המון פעמים במשך היום.

לרב ברגע שמניחים אותן במיטה הן מתעוררות, כך שבעצם כל השינה שלהן היא עלי.

ישנם ימים שלמים שבהם אין לי רגע הפוגה מהטיפול בהם.

שתיהן מאד חוששות כשאני מתרחקת מהן ומתחילות לבכות.

מאד קשה להרגיע אותן מבכי זה.

גם בלילות הן מרבות להתעורר. הן נרגעות בהנקה בעיקר או על הידיים.

לפעמים הן נרדמות מיד ולפעמים אני ערה עם מי מהן למעלה משעה.

עזרה

ביום ביום אני נעזרת בסבתות ובעזרה בתשלום.

בלילות אני מטפלת בהן לבדי. לבעלי אין סבלנות אליהן כאשר הן בוכות. הוא מתעצבן וצועק עליהן.

ביו"כ לא אוכל כמובן לבקש עזרה מהסבתות, ואין לי עזרה אחרת.

אני מקווה שבעלי יצליח לטפל בגדולים אבל אני לא מצפה שהוא יעזור עם התאומות.

אין לו סבלנות להרגיע אותן. בטח לא כשהוא במצב של רעב.

.אם הן במצב רוח טוב הוא אולי ישחק איתן.

אם כך ההנחה היא שכל הטיפול בתאומות יהיה בחלקי והבעל ידאג לגדולים. אני מניחה שהם ילכו לביכ"ס. הגדול יתפלל והקטנה תצטרף לפעילות הילדים שתאורגן להם.

האפשרות שכולם יישארו בבית נראית לי פחות טובה ותקשה עלי יותר.

כיצד עלי לנהוג ביום הכפורים הקרוב?