עבודת תלמיד בנושא תרומת איברים
שלום כבוד הרב! בכיתה קיבלנו משימה לעשות עבודה בהלכה. הנושא שבחרתי הוא תרומת איברים מצד ההלכה. הייתי שמח אם תוכל לשלוח לי מקורות שאוכל להסתמך
שלום רב
כעת שיש גם תחלואה רבה אבל גם חיסונים, האם יש הנחיות חדשות באשר לצומות בכלל ולפורים צתשפ"א בפרט?
בברכה
י
תשובה לגבי תענית אסתר תשפ"א
רקע
רקע רפואי:
– מדובר במגיפה עולמית קשה, שהידע הרפואי עליה הוא עדיין קטן מאד.
למרות שלמדנו הרבה בשנה האחרונה, הווירוס לא מפסיק להפתיע, ועדיין חסר לנו מידע רחב מאד. לחוסר הידע הרפואי הנוגע למגיפה קטלנית עולמית, יש משמעות הלכתית רבה.
– לנגיף הקורונה כושר הדבקה גבוה, ולמוטציה הבריטית יכולת הדבקה גבוהה הרבה יותר.
– נראה כי כושר ההדבקה של הנגיף בגל השלישי, גבוה הרבה יותר מזה של הגל הראשון והגל השני.
– אחוזי תמותה מהמחלה גבוהים מאד אצל חולים מבוגרים, או בעלי מחלות רקע,
אך בגל השלישי גם צעירים רבים חלו בצורה קשה מאד, כולל נשים בהריון שהגיעו עד שערי מוות.
– סיכויי ההדבקה תלויים במידה רבה ביעילות הפעילות של מערכת החיסון.
– מערכת החיסון פועלת פחות טוב בזמן צום.
הסבר:
אם הייתה הדבקה הרי היא מקננת בגופו של הנדבק, ומצבי צום הפוגעים ביכולת להילחם בנגיף מסכנים את הנדבק עצמו ואת מי שבסביבתו.
מקור: פרופ' יעקב (קובי) אסף – מומחה לרפואה פנימית, רפואה דחופה ורפואת משפחה. קובץ הקורונה – אסיא קיז-קיח, עמ' 95.
הערה: שמעתי בכאב כי היו רופאים שהטעו פוסקים ת"ח, באומרם שיש מחקרים המראים כי הצום לא מחליש את מערכת החיסון במגיפת הקורונה.
לאחר בירור: אין מחקרים כאלה, והפסקים המתבססים על הדיווח המוטעה – גם הם מוטעים.
רקע הלכתי:
המגן אברהם או"ח, תקעו, ס"ק ב, כתב על מגיפת הדבר:
והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח"ו.וכן פסק בא"ר, ובערוך השולחן. דברי המ"א הובאו להלכה גם בבאר היטב ובמ"ב.
[וכן הורה הגרעק"א בעת מגיפת הכולרע בעירו, שלא לצאת את ביתו על לב ריק.
אמנם ממגיפת הכולירע שהיא היתה המגיפה בזמן הגרעק"א, קשה להביא ראיה למגיפת הקורונה, מאחר ובמחלת הכולירע התמותה העיקרית נגרמת מהתייבשות קשה עקב שלשולים חריפים. ולכן יש שם חשיבות מיוחדת בשמירה על בריאות מערכת העיכול.
אך מאחר וטרם פוענחו כל גורמי התמותה מקורונה, כשהווירוס פוגע במערכת רבות של הגוף כולל מערכת העיכול, לא ניתן להגיע למסקנות סופיות, ועוד חזון למועד.]
בהשוואה לצום הרביעי, צום השביעי וצום העשירי,
"תענית זה אינו חובה, לכן יש להקל בו לעת הצורך…"
(שו"ע או"ח תרפ"ו, ב, ברמ"א).
גם לגבי צום הרביעי, השביעי והעשירי, יש לזכור את שיטת הרמב"ן, שהגר"א פסק כוותיה, כי מאז רבי רחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז, בטל הצום מדברי קבלה בזמן שהוא לא שלום ולא מלחמה, ונשאר מנהג בלבד.
עפ"ז הורה לי הגרמ"מ שך זצ"ל בשנת תשכ"ז, שגם בחולשה קלה יש לאכול בצום הרביעי, השביעי והעשירי, ולא לחוש.
ק"ו לתענית אסתר.
ראה שבת מב, א, בר"ח בשם רב האי, ברמב"ן וברשב"א, גבי גחלת של מתכת וצידת נחש, (הובא במנחת שלמה א,ז,א).
וכן הזהיר על כך הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, לחשוש לפיקוח נפש של רבים גם אם החששות רחוקים מאד ואינן לפנינו. (ראה פירוט בספר רפואה מציאות והלכה, סימן א, פרק ד).
לסיכום:
הנחיות הלכתיות לתענית אסתר תשפ"א
לאור האמור, אלה ההנחיות ההלכתיות:
בברכה,
מרדכי הלפרין
שלום כבוד הרב! בכיתה קיבלנו משימה לעשות עבודה בהלכה. הנושא שבחרתי הוא תרומת איברים מצד ההלכה. הייתי שמח אם תוכל לשלוח לי מקורות שאוכל להסתמך
שלום הרב ד"ר מרדכי הלפרין, אני בשבוע ה37 להריוני ב"ה. אני ובעלי מתכוננים ללידה, מבררים וחושבים על דברים שיעזרו ללידה להיות רגועה, קלה ושתעבור בטוב
שלום רב, אני סטודנטית למשפטים ובאמצע עבודת סמינריון בנושא פונדקאות במשפחה. אני מנסה לבחון את גישת ההלכה לנושא פונדקאות מלאה בתוך המשפחה ואיני מוצאת חומר
בה"י לכבוד הרה"ג אשר שקאני שליט"א מכון שלזינגר תוך כדי עריכת ספר, הלכות ועיונים, התעוררו אצל העורכים כמה שאלות בנושא דין רודף, חייך קודמים, ומאי
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.