הרפואה כזכות ומצווה
שלום רב, ניסיתי למצוא בכתבי הרמב"ם קטעים קצרים המראים על התייחסותו להיותו רופא.מה אומרת הצלת חיים בעבורו.ומה צריכה להיות התייחסות הרופא למטופליו על פי דרך
שלום רב
כעת שיש גם תחלואה רבה אבל גם חיסונים, האם יש הנחיות חדשות באשר לצומות בכלל ולפורים צתשפ"א בפרט?
בברכה
י
תשובה לגבי תענית אסתר תשפ"א
רקע
רקע רפואי:
– מדובר במגיפה עולמית קשה, שהידע הרפואי עליה הוא עדיין קטן מאד.
למרות שלמדנו הרבה בשנה האחרונה, הווירוס לא מפסיק להפתיע, ועדיין חסר לנו מידע רחב מאד. לחוסר הידע הרפואי הנוגע למגיפה קטלנית עולמית, יש משמעות הלכתית רבה.
– לנגיף הקורונה כושר הדבקה גבוה, ולמוטציה הבריטית יכולת הדבקה גבוהה הרבה יותר.
– נראה כי כושר ההדבקה של הנגיף בגל השלישי, גבוה הרבה יותר מזה של הגל הראשון והגל השני.
– אחוזי תמותה מהמחלה גבוהים מאד אצל חולים מבוגרים, או בעלי מחלות רקע,
אך בגל השלישי גם צעירים רבים חלו בצורה קשה מאד, כולל נשים בהריון שהגיעו עד שערי מוות.
– סיכויי ההדבקה תלויים במידה רבה ביעילות הפעילות של מערכת החיסון.
– מערכת החיסון פועלת פחות טוב בזמן צום.
הסבר:
אם הייתה הדבקה הרי היא מקננת בגופו של הנדבק, ומצבי צום הפוגעים ביכולת להילחם בנגיף מסכנים את הנדבק עצמו ואת מי שבסביבתו.
מקור: פרופ' יעקב (קובי) אסף – מומחה לרפואה פנימית, רפואה דחופה ורפואת משפחה. קובץ הקורונה – אסיא קיז-קיח, עמ' 95.
הערה: שמעתי בכאב כי היו רופאים שהטעו פוסקים ת"ח, באומרם שיש מחקרים המראים כי הצום לא מחליש את מערכת החיסון במגיפת הקורונה.
לאחר בירור: אין מחקרים כאלה, והפסקים המתבססים על הדיווח המוטעה – גם הם מוטעים.
רקע הלכתי:
המגן אברהם או"ח, תקעו, ס"ק ב, כתב על מגיפת הדבר:
והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח"ו.וכן פסק בא"ר, ובערוך השולחן. דברי המ"א הובאו להלכה גם בבאר היטב ובמ"ב.
[וכן הורה הגרעק"א בעת מגיפת הכולרע בעירו, שלא לצאת את ביתו על לב ריק.
אמנם ממגיפת הכולירע שהיא היתה המגיפה בזמן הגרעק"א, קשה להביא ראיה למגיפת הקורונה, מאחר ובמחלת הכולירע התמותה העיקרית נגרמת מהתייבשות קשה עקב שלשולים חריפים. ולכן יש שם חשיבות מיוחדת בשמירה על בריאות מערכת העיכול.
אך מאחר וטרם פוענחו כל גורמי התמותה מקורונה, כשהווירוס פוגע במערכת רבות של הגוף כולל מערכת העיכול, לא ניתן להגיע למסקנות סופיות, ועוד חזון למועד.]
בהשוואה לצום הרביעי, צום השביעי וצום העשירי,
"תענית זה אינו חובה, לכן יש להקל בו לעת הצורך…"
(שו"ע או"ח תרפ"ו, ב, ברמ"א).
גם לגבי צום הרביעי, השביעי והעשירי, יש לזכור את שיטת הרמב"ן, שהגר"א פסק כוותיה, כי מאז רבי רחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז, בטל הצום מדברי קבלה בזמן שהוא לא שלום ולא מלחמה, ונשאר מנהג בלבד.
עפ"ז הורה לי הגרמ"מ שך זצ"ל בשנת תשכ"ז, שגם בחולשה קלה יש לאכול בצום הרביעי, השביעי והעשירי, ולא לחוש.
ק"ו לתענית אסתר.
ראה שבת מב, א, בר"ח בשם רב האי, ברמב"ן וברשב"א, גבי גחלת של מתכת וצידת נחש, (הובא במנחת שלמה א,ז,א).
וכן הזהיר על כך הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, לחשוש לפיקוח נפש של רבים גם אם החששות רחוקים מאד ואינן לפנינו. (ראה פירוט בספר רפואה מציאות והלכה, סימן א, פרק ד).
לסיכום:
הנחיות הלכתיות לתענית אסתר תשפ"א
לאור האמור, אלה ההנחיות ההלכתיות:
בברכה,
מרדכי הלפרין
שלום רב, ניסיתי למצוא בכתבי הרמב"ם קטעים קצרים המראים על התייחסותו להיותו רופא.מה אומרת הצלת חיים בעבורו.ומה צריכה להיות התייחסות הרופא למטופליו על פי דרך
שלום וברכה יש לי שאלה בנושא צומות ארוכים: יוה"כ וט' באב כבר כמה שנים ( כ-10) יש לי קושי בצומות אלו. בשעות הצהריים יש לי
שלום לרב, בעיוני במאמר של הרב יגאל שפרן שהרב הפנה אותי אליו נתקלתי בשאלה על הפסק בסעיף 24: נאמר שאסור לפנות חולה לביה"ח אם ע"פ
שאלתי הינה: באם נזקקתי לטיפול שורש בשל בעיה באחת מתעלות השן. פניתי לד"ר מסויים שהתקשה בטיפול ולפיכך, שלח אותי לד״ר אחר שהוא מומחה המתמחה בטיפולי