המתת חסד – מקרה מעשי

שתפו:

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום רב!

שמי רחל, ואני אחות מוסמכת העובדת בבית חולים בישראל. לפני מספר ימים אירע מקרה במחלקתי, אשר חברותיי ואני חלוקות אודות נכונות פתרון הבעיה שהתעוררה. מדובר בחולה קשישה, אשר מונשמת זמן רב, (כחודשיים ימים), בעקבות אוטם מוחי נרחב שעברה. המטופלת מחוסרת הכרה מרגע אשפוזה, עם חום גבוה – המוגדר כ"חום מרכזי" – ללא עדות לזיהום בתרביות דם רבות שנלקחו. המטופלת אינה מגיבה כלל לקריאה, לנוכחות בני משפחתה וכו'. למטופלת פצעי לחץ בארבעת גפיה, עימם הגיעה לאשפוז. המשפחה הביעה מס' פעמים רצונה – שנפסיק את הטיפול בה לאור מצבה הקשה.

לפני מס' ימים, במהלך טיפול סיעודי הוזז הטובוס ממקומו, ללא כוונה, והיה צורך להחליפו. באותה נקודת זמן התגלה חוסר תמימות דעים בין הרופאה, שביקשה להניח לחולה במידה ולא תצליח לנשום בכוחות עצמה

ולא לחדש את הטובוס.(זאת לאחר שנסיון ראשון להכנסת הטובוס מחדש – כשל). האחות חשה כי מעשה זה לא יהיה נכון, מבחינה מצפונית והלכתית לדבריה, מכיוון שמצב חדש זה, ללא טובוס, "נכפה" על המטופלת ע"י "גורם חיצוני", ולא תלוי במצבה הגופני או ב"החלטת גורם עליון שהנה הגיע זמנה לעבור מן העולם". חלק מן האחים/ות סברו כי במידה ולא היה נעשה נסיון נוסף להנשמה ע"י מרדים, (שהוזמן בהמשך), המטופלת הייתה מנסה לנשום בכוחות עצמה, ובמידה ולא הייתה מצליחה – הייתה עוברת מן העולם לעולם שכולו טוב, ללא כל סבל ומכאוב. כך גם משפחתה הייתה סוגרת מעגל.

אודה לתשובתכם המהירה, מהו ההיבט הנכון מבחינת ההלכה, המשפט והאתיקה הרפואית. במידה והחולה לא הייתה מונשמת שוב, האם הדבר היה שווה ערך להמתת חסד??.

תשובה:

השאלה מורכבת ופסק הלכה ספציפי יכול להתקבל רק לאחר הכרות מלאה של הרב הפוסק עם כל הצדדים הרפואיים של החולה.

ברמה העקרונית לגבי ההבדל בין אי חיבור למנשם לבין ניתוק ממנשם ראו:

(ALS(סעיפים 1-4 עוסקים בחולי

1."טיפול בחולה בניגוד לרצונו" פרופ' א.ס. אברהם, אסיא נט-ס עמ' 58-60.

2. "מניעת טיפול בחולה והמתת חסד – המשותף והשונה בין פסק הלכה והכרעת השופט" ד"ר מרדכי הלפרין, אסיא נט-ס עמ' 61-65.

3. "חולה המבקש לא להתחבר למכשיר הנשמה" הרב ישראל מאיר לאו, אסיא נט-ס עמ' 66-69. לצפיה במאמר לחץ כאן.

4. "בקשת חולה להימנע מהנשמה מלאכותית: בנימין אייל נ. מנידת ישראל ואח' – פסק דין" השופט א' גורן, אסיא נט-ס עמ' 70-83. לצפיה במאמר לחץ כאן. ובמקורות המובאים שם.

5. ברקע לועדת שטינברג מאתר משרד הבריאות. אסיא סט-ע "דו"ח הועדה הציבורית לענייני החולה הנוטה למות" פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 5-23.

אסיא סט-ע "הצעת חוק: החולה הנוטה למות, התשס"ב-2002 עם הערות והארות" חברי ועדת שטינברג, עמ' 24-58. .

ובמיוחד באסיא עא-עב "הבסיס ההלכתי להצעת חוק 'החולה הנוטה למות'" פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 25-39

להדפסה

שאלות נוספות

ניתוח כריתת כיס מרה

שלום האם תוכלו לייעץ על עניין ניתוח כריתת כיס מרה? אחרי שנה וחצי שדחיתי את הניתוח מפחד עלי לעבור אותו ואני מלאה חרדות אני אמורה

קרא עוד »

הזרעה מלאכותית

לרב שלום וברכה! קרוב לשנה בעלי ואני עוברים טיפולי פוריות. במשך חצי השנה האחרונה אני ובעלי עברנו הזרעות מלאכותיות מידי חודש (בהזרעה הראשונה התגלתה בעיה

קרא עוד »

מה אתם מחפשים?