סיכון לתסמונת דאון לאור בדיקות
שלום רב, אני בת 34, בשבוע 16 להריוני, יש לי שלושה ילדים בריאים ברוך ה', ביצעתי בדיקת שקיפות עורפית בשבוע 13, הCRL יצא 64 מ"מ,
בשעה שכורעת לילד ירכותיה מצטננות כאבנים (סוטה דף יא עמוד ב)
האם יש דיון בהתאמה של תיאור זה למציאות המדודה מדעית?
לא ידוע לי על בחינה פיזיולוגית של תיאור חז"ל.
אמנם ברמה הפיזיולוגית יש הגיון רב בתצפית של חז"ל, שכן בגוף יש מנגנונים המווסתים את זרימת הדם לאיברים השונים בהתאם לצרכיהם המיידים.
למשל: בזמן מנוסה – מתרחבים כלי הדם לשרירי הגפיים כדי להגביר את זרימת הדם אליהם, ומתכווצים כלי הדם של מערכת העיכול, כדי לצמצם את זרימת הדם אליהם ובכך לאפשר זרימת דם אופטימלית בהתאם לצרכים המיידיים.
אין להתפלא, איפוא, אם בזמן השלב השני של הלידה שבו עיקר המעמסה נופלת על שרירי הרחם הגדולים, שתהיה ירידה מוצדקת בזרימת הדם לשרירי הירכיים.
הדבר בוודאי נכון כאשר בעקבות הדימום ואיבוד הדם בעת הלידה, זרימת הדם מווסתת, ועם הקטנת הזרימה לשרירי הירך הגדולים ולרקמות העוריות והתת-עוריות של הירך, נוכל להבחין בקירור באופן ברור.
שלום רב, אני בת 34, בשבוע 16 להריוני, יש לי שלושה ילדים בריאים ברוך ה', ביצעתי בדיקת שקיפות עורפית בשבוע 13, הCRL יצא 64 מ"מ,
כבוד הרב שלום לפני כ 3 וחצי חודשים התגלה אצל דודתי אחות אימי,מחלה קשה מחלת הלוקמיה (סרטן הדם)היא נשואה + 4ילדים שניים מהם קטנים בעקבות
שלום אני נשואה כשנה וחצי ולמרות שאיני דתייה אני שומרת נידה. אך יש לי בעיה: אני נגעלת באופן נחרץ מהמקוואות, מהמים וקצת נבוכה מהמעמד. דבר
בס"ד המחזור שלי נע בין 10-12 יום בהתחלה יש הפרשות אחר כך דימום אבל לא חזק ולאחר 5 ימים כאילו נעלם רק אם הפרשות דמיות
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.