היחס לנושא עיקור בעלי חיים

אני מפרט בעיה קשה מאד מבחינתי, על כן גם נדרשו לי מספר ימים על מנת לכתוב לך, שכן הנושא מאד טעון רגשית ומעשית אצלי. אני עובד כוטרינר. עיקורים – זהו אולי הנושא הכי כאוב מבחינתי. אני מבין שעיקורים אסורים מדרבנן וסירוסים מדאורייתא ע"פ רוב הדעות. למרות זאת מצאתי רבנים שמתירים, חלקם בתנאים מסוימים, אך הם לא הרוב. ההתייחסות היא לעיקור ניתוחי ואו כימי כל עוד הוא קבוע ולא זמני. היו מי שהפרידו בין הכימי לניתוחי.

לאחר שראיתי דעות רבות, קיבלתי את הרושם שאין ממש התייחסות רצינית לנושא. הטעמים היו שונים עם תירוצים שונים, ללא קונסיסטנטיות לטעמי, לדוגמה: יש שטענו לצער בעלי חיים:

1) כאב הניתוח – כשמצד שני היו שטענו שהיום הדבר נעשה בהרדמה ועם משככי כאבים ולכן לא מדובר בצער בעלי חיים.
2) צעב"ח משום שלא יהיו להם עוד גורים – איזו הוכחה יש לכך? לא מדובר באישה בעלת מודעות רטרואקטיבית לנושא אלא בבע"ח שמונע על ידי הורמונים, גם אם הדבר נכון, איך תסביר את זה שכן מתירים להשתמש באמצעי מניעה (גלולות לדוגמה- אם כי רפואית הדבר אסור לבעלי חיים עקב תחלואה קשה) – הרי אם מניעת הילודה היא הגורם לצער, למניעה זמנית שניתן לתת אותה כל החיים יש בדיוק את אותו אפקט.
3) בל תשחית – ההסבר הכי סביר שראיתי, גם כאן, האם עיקור כימי הוא השחתה? למה אם כן הרבה מאד רבנים טוענים לצעב"ח? פעם עבדתי במבצע עיקורים וסירוסים לחתולי רחוב במקום דתי – הרב אמר שצריך להיות גוי שיבצע את החתכים של ניתוק אברי המין , (ואולי גם חתך ראשון בבטן, אני לא זוכר) ושמעבר לזה אנחנו יכולים לעשות את הניתוח (כלומר רק נתנו לגוי לבצע את החיתוך עצמו). האם דעה זו נכונה?

כשניסיתי להיכנס לעובי הקורה הרגשתי שהרבנים לרוב מתחמקים או טוענים שצריך מומחה.

למה זה כל כך מפריע לי?

כמי שרווחת בעלי החיים הוא נושא שמאד קרוב ללבי במשך שנים רבות, אני מודע לכך שבכל שנה מומתים בישראל 100,000 כלבים בריאים (ע"פ נתון רשמי) כשהמספרים הנכונים הם סביר להניח יותר לכיוון 300,000 לדעת רבים. הסיבה לכך היא שיש גידול אוכלוסייה גדול ונטישה של כלבים. חלקם מתים בחוץ, חלקם נלכדים ומומתים רשמית בכלביות וחלקם הופכים לכלבים משוטטים שעלולים להעביר כלבת ולסכן את שלום הציבור- וכתוצאה מכך יורים בהם ומרעילים אותם.

כלומר הדרך היחידה לפתרון הבעיה היא לעודד עיקורים, גם למען רווחת בעלי החיים (בגלל "העודף בשוק" בעלי חיים מוחזקים בתנאים לא ראויים ולא מטופלים כראוי, סבל גדול, צמצום המתות) וגם למען בריאות האדם וסכנת הכלבת שמרחפת בפועל ואף מתפרצת לאחרונה. לא נדבר על נשיכות, פגיעה בטבע וכו.

לגבי חתולים ובמיוחד חתולי רחוב הסיפור דומה אך קצת שונה. אוכלוסיית חתולי הרחוב מתרבה בקצב מהיר, ללא שליטה בילודה התוצאה היא הרבה מאד חתולים חולים, גורים חולים, סבל גדול מאד כתוצאה ממחסור במזון והתפרצות של מחלות. הוכח מדעית שחתולים מעוקרים וגם מסורסים בריאים יותר, שמנים יותר וגורמים פחות מטרד לסביבה. הסיבות הן: ירידה משמעותית במריבות בינהם, זיווג שהוא אגרסיבי הרבה פעמים, מחלות ופציעות מרובות כתוצאה מסוגי מגע אלו, פחות מצוקה של שטח ומזון. אוכלוסיות מעוקרות יציבות ובריאות (וניתנת לחיסון נגד כלבת) יותר ונראה שעיקור (וגם סירוס בזכרים, שהופכים להרבה יותר רגועים) מפחית משמעותית את צער בעלי החיים (אלא אם נקבל את ההנחה שמניעת ילודה לכשעצמה היא צעב"ח).

שוב, כשיש ריבוי אוכלוסייה משמעותי – המדינה בעבר נהגה להמית עשרות אלפי חתולים, היום, בגלל העיקורים והמודעות  זה נעשה במקרים נדירים וחריגים כשיש התפרצות כלבת. כלומר האלטרנטיבה היא המתה. פה גם נכנס שיקול אנושי חשוב – הרבה אנשים קשורים לחתולי הרחוב שבסביבתם, מחקרים הראו שהם עוזרים לאנשים להתמודד עם בדידות וישנם אנשים, חלקם מבוגרים ואף ניצולי שואה שאם נהרוג להם את החתולים נגרום להם לעוול נוראי כשמי שלא קרוב לעניין אולי לא מבין.

ראיתי דעות שעשו הפרדה בין חיות רחוב לחיות בית, בפועל, גורים שיולדו בבית סטטיסטית ימצאו את עצמם ברחוב או בכלביות (ויומתו) באחוזים גדולים.

אני לא מבין למה אנחנו מעדיפים להרוג אותם (נאמר לי שהלכתית ברגע שבעל חיים בכלביה הוא עולה ממון ואז אם הוא עולה לנו בממון ואנחנו לא רוצים להוציא את הממון אז מותר לנו להמיתו) ולא לעקר אותם (נגיד שהעיקור יותר קריטי מסירוס במקרה של מניעת ילודה), אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם באמת אף אחד לא היה מעקר (אני חושב שזו הייתה קטסטרופה) היום יותר מ 60% מהכלבות הרשומות הן מעוקרות). כלבה גדולה יכולה להמליט 150 גורים ואפילו יותר במהלך חייה, כמה המתות (וכסף שעולה ההסגר, ההמתה ופינוי הגופה) כמה כלבים משוטטים (נשיכות וכלבת) עוד היו… .לגבי עיקורי חתולים – פשוט ניתן ללכת ולראות אזור רווי חתולים  שיש בו חתולים מעוקרים לעומת אזור ללא חתולים מעוקרים – הבדל עצום. גם כאן פוטנציאל העברת מחלות קיים.

חיפשתי פתרונות לשאלות הנ"ל שנתנו רבנים – חלקן היו לא רלוונטיות כמו "לשים את כל הכלבים במכלאות ענק" "לתת להם גלולות" או פשוט להתעלם מהבעיה כי אלו בעיקר בעיות של חילוניים שגם ככה לא שומרים תורה ומצוות. שום תשובה שמראה על רצינות והבנה בבעיה. חוץ מאלו שהתירו.

בנוסף – עיקור מונע משמעותית דלקות רחם וגידולי עטין בכלבות שהן מחלות שכיחות מאד ומסוכנות, בזכרים בעיות אחרות כמו דלקות ערמונית, כל הוטרינרים טוענים שבריא יותר לעקר, בזכרים – לעתים הסירוס דרוש על מנת להרגיע תוקפנות או פעילות מינית לא רצויה, בחתולים ריח השתן של זכר לא מסורס הוא חזק מאד ובלתי נסבל והוא נוטה "לסמן" טריטוריה על הקירות – איך אני יכול לעמוד מול בעלים ולהגיד להם שאני לא מוכן לעזור להם? האם אני יכול להצדיק את זה בפני עצמי כרופא? מה הסיכוי שהם יחזרו אלי אח"כ ,ולא משנה כמה אסביר להם את עמדתי הדתית? כנראה שהוא לא גבוה.

באופו אישי, מעבר לעניין האידאולוגי שלא מסתדר לי, העובדה שאני לא מעקר פוגעת בי מבחינת פרנסה. כוטרינר,רופא, אני נדרש כמעט בכל מקום לעקר וכן להיות כונן בשבת מדי פעם (שאני מבין שזה בלתי אפשרי, נכון?). בגלל שאיני עושה את שני אלו אפשרויות התעסוקה שלי מצטמצמות משמעותית וגם אם אני מוצא עבודה, זה מגביל אותי מבחינת שכר וכן התפתחות עצמית. הגעתי למצב מאד בעייתי מבחינה זו. במיוחד לאור העובדה שעבדתי בתחום בעבר, מספר שנים, והתמקצעתי בשיטת עיקור עם פולשנות מינימלית, הרבה מאד מהמוניטין שלי היה בנוי על זה וגם הפרנסה שלי . מתסכל אותי במיוחד שאני רואה את הניתוחים הללו מבוצעים במקומות העבודה שלי ואני יודע שאני יכול לבצע אותם עם הרבה פחות פולשנות וסבל לבעל החיים, אבל אני נמנע מלעשות זאת.

כל הסיפור הזה די שובר אותי מנטלית וכלכלית – ממש לרמה של דיכאון. אני מבקש את דעתכם ועזרתכם.

מצטער על המייל הארוך, אני פשוט רוצה להביא את הפרטים (וגם בזה השתדלתי לקצר) על מנת שיילקחו רוב הגורמים בחשבון.