אח שלי נפצע ברגל בסניף "עזרא" בשבת. (הוא הולך ברגל בערך שעתיים או יותר מאחר ואנו גרים רחוק מהסניף) הוא וחבריו הלכו לחבר קרוב וזה האחרון שם לו פלסטר. כשחזר הבייתה, רצה להוציא את התחבושת (היא הייתה מסריחה מהדם)אבל ראה שאם יתלשה, ואם גם בעדינות יתר, הוא יוציא לעצמו שערות מהרגליים. מה עושים?
כותב השמירת שבת כהלכתה (פל"ה סע' כט): איספלנית הדבוקה במקום שעיר בגוף, טוב שלא להסירה, שכן בעל כורחו ייתלשו שערות בשעה הסרתה. ובהערה שם ( ס"ק עג) כותב בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: ואמנם אם הוא מצטער מהאיספלנית, נראה דמותר, כיון דתלישת השערות היא כלאחר יד ומקלקל ופסיק רישא דלא ניחה ליה. וכן מתיר הגר"ע יוסף שליט"א כשיש צורך בדבר (שו"ת יביע אומר ח"ה חאו"ח סי' ל).
שלום הרב,אני שלושה שבועות לאחר לידה ראשונה ומופיעות לי הפרשות חומות בהירות ללא דימום. מה זה אומר? האם אני נידה? או שאני יכולה לספור שבעה
אני מבקש ליצור עמכם קשר לקביעת פגישה (הנושא שלי כל כך קשה שאיני יכול לכתוב) בכבוד ובתודה
שלום וברכה,יש לי כמה שאלות בענייני מילה. שאלתי היא בקשר לדחיית ברית מילה בעקבות ידיעה על חיידק אצל התינוק.לפי מה שראיתי בגמרא ובפוסקים תמיד הגדרת
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.