הבאת ילדים לעולם לשם הצלת אחיהם

א. על פי ההלכה, כדי שפעולה מסויימת תהיה אסורה חייבת להמצא סיבה הלכתית לאסור. לכן קודם כל צריך לברר האם יש איסור להביא לעולם ילד "מעוצב" או שחובה על פי ההלכה להשאיר את תכונות היילוד ליד המקרה. גם אם ימצא איסור ליצירת ילד "מעוצב", יש לבדוק האם האיסור הזה מתקיים או נדחה במקום פיקוח נפש. לאור דרך ניתוח זו קשה למצוא נימוקים לאסור את התהליך. כמובן שניתוח הלכתי מפורט יותר חשוב לפני הכרעה הלכתית מעשית, אך דיון כזה חורג ממסגרת זו. מומלץ גם שתעיינו בשו"ת בנושא בחירת מין הולד – שאלתה של ד"ר חנה קטן ותשובתו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין. השאלה והתשובה פורסמו באסיא עה-עו, עמ' 190-192.

ב. קיימת שאלה חשובה נוספת שיש לדון בה כאן. ככלל, אסור לקחת מאדם תרומת רקמה או תרומת דם בלא הסכמתו. מה דינו של תינוק או ילד קטן, שאיננו מסוגל לתת לכך הסכמה בעצמו. האם מותר לקחת ממנו תרומת דם (שאיננה מזיקה) בלא שהוא נתן הסכמה תקפה? האם חובת ההצלה בסכנת חיים מתירה נטילה כזו? אלו שאלות חשובות שצריכות להלקח בחשבון בכל דיון מסוג זה. דיון בסיס בשאלה זו מובא בנשמת אברהם, חו"מ, סי' רמג, ס"ק א.

כאן חשוב להכיר את הדיון העתיק בשאלה המעניינת, האם פיקוח נפש דוחה גם איסורים של "בין אדם לחבירו" או רק איסורים ש"בין אדם למקום". ראי במאמרי איברים להשתלה מתורם חי – היבטים הלכתיים, פורסם ב אסיא מה-מו, עמ' 34-61 תשמ"ט; ספר אסיא ט', עמ' 321-348 (תשס"ד).

בנוסף יש לשקול מתי יתכן אומדן דעת שהצלת אח במחיר פגיעה מזערית בקטין, הופכת להיות אינטרס ממשי של הקטין. במצב כזה תהיה לאפוטרופוס (להורים) הזכות להחליט עבור הקטין לטובתו.

ג. ראי את המקורות שהביא בנשמת אברהם (מהדורה חדשה, תשס"ז) כרך ד' חלק חו"מ סימן רמ"ג ס"ק א.

ד. לגבי השמדת העוברים הלא מתאימים: ניתן או להקפיא את העוברים להריונות עתידיים, וכאשר אין צורך בהם – דעת מרבית הפוסקים היא שבשלב הטרום-השרשתי אין איסור הפלה ומותר להפשירם ללא שימוש.