מציצה במילה ומילה רפואית
קראתי את המאמרים לגבי ההסבר הרפואי של הצורך במציצה במילה. שאלתי מכיוון במילה רפואית (ככל הידוע לי) אין מציצה אם כן אמורים להיות יותר סיבוכים
שלום
ראה נשמת אברהם חלק או"ח סימן שא, ס"ק ו' פסקאות 1-2:
1. יציאה עם קטטר. כותב הגרא"י וולדינברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' נח. ועיין גס בשו"ע הרב סע' י , ובערוה"ש סע' סו.) שמותר לצאת לרה"ר עם קטטר כיון שהוא מונע כאב וצער ולכן נחשב לו כבגד או תכשיט. ומותר גם לצאת עם השקית הקשורה לו כיון שחיבורה לצינור הקטטר גם מגן מאפשרות של זיהום בשלפוחית השתן ומונע מצער הגוף. ואין איסור בטלטול השתן כיון שזאת מלאכה שאצל"ג וגם אין זה נקרא כדרך המוציאין, ע"כ. וכן א"ל הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמותר, כיון שאפשרות של זיהום הינה סיבה יותר חשובה מצער הגוף המובא להלן סי' שג סע' טו, וגם לא גרע מקמיע מומחה. והוסיף הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שחייב החולה לרוקן את השקית לפני שהוא יוצא מרשות לרשות כדי לא להוציא השתן ועל אף שזו מלאכה שאצל"ג.
2. חולה עם קולוסטומיה או איליאוסטומיה. וה"ה לחולה שיוצאת לו צואה או הפרשה דרך חור שפתחו לו בבטנו בניתוח (קולוסטומיה או איליאוסטומיה), שמותר לו לצאת לרה"ר עם השקית הקשורה לו, כי השקית מונעת הרחת ריח רע שיגרום לו בושה וצער (שו"ת ציץ אליעזר שם, וכן אמר לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל). אולם גם כאן, אמר לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל חייב החולה לרוקן ולנקות את השקית לפני יציאתו לרה"ר, ואם אח"כ יוצאת צואה בזמן הליכתו ברה"ר, לית לן בה כיון שאינו פסיק רישא וגם לא ניחה ליה.
ועי' לעיל סי' ז לגבי ברכת אשר יצר, וסי' עו סע' ה לגבי תפלה ולימוד תורה.
קראתי את המאמרים לגבי ההסבר הרפואי של הצורך במציצה במילה. שאלתי מכיוון במילה רפואית (ככל הידוע לי) אין מציצה אם כן אמורים להיות יותר סיבוכים
ברצוני לקחת תרופה ( גלולה ) שאינה ברשימת המותרות לפסח ואינה חיונית לי , אבל תתרום הרבה למצב רוחי ולשמחת החג. האם יש דרך לעשות
שלום הרב מרדכי הי"ובמאמר שלבי לידה אצל הרמב"ם, (שאינו מופיע בספר החדש, וישנו ב"סדר נשים"), הרב מחדש שיש שלב טרום-לידה שבו לנוכחות ה"דולה", יש מספיק
האם ע"פ ההלכה ניתן לבצע את ברית המילה בזמנה ע"י רופא-מוהל במעמד צנוע ומצומצם מאוד ואת סעודת המצווה לערוך במועד מאוחר יותר או בכלל לא?
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.