שלום וברכה.
הגעתי אליכם בחיפוש אקראי ואיני יודע אם זהו תחומכם, אבל אנסה.
אני מתנדב במד"א ולא פעם יצא לנו להגיע למקרים בהם נקבע מוות, אם לאחר החייאה, ואם במקרה של מוות ודאי או אובדן צלם אנוש.
רציתי לשאול אילו הלכות יכולות להיות נוגעים לנו בשטח הנוגעות לטיפול במת (הורדה לרצפה, עצימת עינים, הכנסת ציציות וכד')?
כמו כן, מה צריך לעשות כאשר לא ברור האם הנפטר יהודי או לא, האם ישנן הלכות גם במקרים כאלו?
אשמח לכל הרחבה בנושא.
תודה ויישר כח
1. כדאי לעיין בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב פס"ד הל' ח-טז) ובספר לב אברהם לפרופ' א.ס. אברהם (פי"ג הל' קע"ח-קפ"ד) שעוסקים בפרטי הטיפול בנפטר. אמנם, בשבת אסור לעשות על ידי ישראל דבר האסור מן התורה למען הנפטר, כגון להסיעו לביה"ח אם וודאי מת, אלא אם כן הניידת צריכה לנסוע שם בכל מקרה מטעמי פיקוח נפש. משום כך נודה אם תוכל לשלוח אלינו את הנוהל המקובל בנושא פינוי הגופה לתוספת בירור.
2. בארץ ישראל יש לתלות ברוב יהודים, אלא אם כן ידוע אחרת. גם אם ידוע שהנפטר הוא נכרי, בימינו פסקו כבר גדולי הדור שיש לטפל גם בשבת. ראה נשמת אברהם (מהדו"ב תשס"ז) חלק ב או"ח סי' של, ס"ק ח, סוף פסקה מס'1.
בברכה,
מאיר אורליאן
בס"ד ראשית אבקש לא לפרסם שאלה זו באתר מסיבות שיובנו בהמשך ומרצון שלא להחשף לקרובי משפחה (כך שאם ישנה חובת פירסום אז אני מעדיף שלא
שלום. שמי ר ואני בן 30 , בשנים האחרונות אני סובל מידי תקופה מסויימת בירידת מצב רוח , ירידת המצב רוח גורמת לכאבי ראש חוסר
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.