צום בהנקה ובמהלך טיפול בקומודין
שלום, לפני שבעה חודשים ילדתי בניתוח קיסרי. לאחר הניתוח התגלה קריש דם ברגל ואני מטופלת בקומדין. בצום הקודם דיברנו עם הרופאה והיא אסרה עלי לצום
לאחר שבעת הנקיים וטבילה במקווה והתייחדות, התחיל אצלי דימום, נגשתי לרופא אשר בדק ומצא כי ישנו פצע בצוואר הרחם ומשם הדימום לא מהרחם עצמו. כמו כן ביצע הרופא בדיקת PAP. הדימום נמשך כבר כמה ימים. האם דינו כדימום מן הרחם ואני כרגע נידה? כלומר האם אצטרך לעשות שוב הפסק וספירה בתום דימום זה?
אם ברור שמקור הדימום מחוץ לרחם – אזי הוא איננו אוסר.
אבל אם יש ספק, אפילו קטן, שמא חלק מהדימום בכל זאת הגיע מתוך הרחם – אז חייבים להחמיר.
לכן בכל מקרה צריך לברר את המצב העובדתי עם הרופא המטפל ואז לפנות לרב מורה הוראה.
(על פניו דימום שנמשך כמה ימים, נדיר שמקורו רק מחוץ לרחם)
שלום, לפני שבעה חודשים ילדתי בניתוח קיסרי. לאחר הניתוח התגלה קריש דם ברגל ואני מטופלת בקומדין. בצום הקודם דיברנו עם הרופאה והיא אסרה עלי לצום
אישה שעברה תפירה של צוואר הרחם (לאחר שבהריון הראשון הפילה), מה עמדת הפוסקים ביחס לדימומים? לכאורה, יש כאן מקרה פשוט של 'פצע', אך איני מצוי
I am a Plastic Surgeon working at a number of hospitals, some of them up to 50km apart. Although I try to limit being on
בעקבות ההיתר של הרב שרלו לרווקה להרות מזרעו של יהודי. אם אפשר להשיב לי? מהי דעת ההלכה בעניין תרומת זרע? האם אין כאן בעיה של
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.