מקורות להנחית סטודנטים בנושא תרומת אברים
שלום רב – קוראים לי בנימין פולק ואני פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. תחום המחקר שלי הוא לא אתיקה רפאוית – אבל יש לי
ב"ה ובמזל טוב אשתי בהריון בחודש הראשון.
היא רוצה לספר לאמא על כך, גם כי היא מרגישה חלשה ויודעת שאמה מודאגת, וגם כדי להעיזר בה. לעומ"ז אני נוקט בגישה שעדיף להסתיר את הדבר עד לחודש השלישי, כפי שלא היה ניתן להמשיך ולהצפין את משה יותר משלושה חודשים (להבדיל כמובן בסיטואציות). וגם אין הברכה שורה אלא בסמוי מהעין וכד'.
כמו"כ אני יודע שאם נספר לאמא שלה נצטרך לספר גם לאמא שלי, בכדי שלא תהיה קנאה מיותרת ביו האמהות (דבר שיהיה אם אמה תדע ואימי לא).
אמרתי לאשתי שעדיף שלא תספר, אך היא מבקשת שאלת רב, ומה שיגידו תהיה מוכנה לקבל.
כמו"כ נשאלת השאלה, מה לענות במידה ואנו נשאלים על כך מפורשות? האם לומר כן אנו בהיריון, או לשנות ולהתחמק?
א. כדאי מאוד לאפשר לאשה הרה לספר לאימה על ההריון אפילו בשלבים מוקדמים, אם מדובר בהריון ראשון.
הרגשת הביטחון לאשה ההרה שסיפור כזה יכול להשרות, יש לה משמעות רפואית והיא עולה, ברוב המקרים, על החסרונות של אי שמירת המצב בסודיות.
ב. הבעל לעומת זאת איננו נמצא במצב חרדתי המזקיק תמיכה נוספת. לכן אין להשוות דיווח לאם האשה לדיווח לאם הבעל, ואין לראות בכך פגיעה המצדיקה קנאה בין האמהות.
ג. ברמה העקרונית אם אין צורך נפשי חזק של האשה, אין איסור להמנע מלספר להורים. אבל לא כדאי לשקר אלא לכל היותר להתחמק.
ד. למרות האמור כשנשאלים במפורש מותר לומר אינני יודע, ע"פ דברי חז"ל במסכת ברכות: "למד לשונך לומר אינני יודע".
שלום רב – קוראים לי בנימין פולק ואני פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. תחום המחקר שלי הוא לא אתיקה רפאוית – אבל יש לי
שלום, מספר שאלות יש לי. א. רציתי לדעת האם מותר לעצור את הלידה הראשונה ע"י כל מיני כדורים ווכו'.. ב. אם כן, באילו אמצעים מותר?
אני רוצה לשאול רק מתוך סקרנות . כידוע הרפואה בימינו מתוחכמת מאד. יש הרבה אנשים שעושים ניתוח לשינוי מין דהיינו איש הופך לאישה. נניח שהדבר
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.