בס"ד שלום, קראתי את הספר "בגן האמונה" לא מזמן, והיה כתוב שם שכל מה שקורה או צרה כלשהיא, לא עלינו, אז זה סימן מהקב"ה שיש לנו פגם באמונה או שעלינו להקפיד יותר על איזו שהיא מצווה וכו'…
זה עורר אצלי שאלות, מה? אם, חס ושלום, אני אהיה חולה, אז לא ללכת לרופא שיבדוק מה יש לי? או לבקש ממנו תרופה נגד?? גם די הרבה זמן אני מרגישה שהגב שלי תפוס (כמעט שנה, נראה לי..), לפעמים הוא ממש כואב, עכשיו, אני רוצה לשאול אם זה שהגב שלי תפוס זה אומר שעלי להקפיד יותר על משהו? בתודה מראש, אני…
נכון שכל מה שהקב"ה מביא עלינו יש בו גם סימן, אך אין הכוונה שנמנע מלטפל בבעיות שנגרמות לנו על ידי סימן זה.
גם הרעב, למשל, הוא סימן מההשגחה. אך אין בכך סיבה להמנע מטיפול בו על ידי אכילה.
לכן חייבים בימינו לפנות לטיפול רפואי בכל מצב של ליקוי בריאותי או סבל.
אם תמצאי לנכון, כדאי שתעייני בדברי הרמב"ם (רמב"ם, ספר הקצרת. כמו"כ פירוש המשניות לרמב"ם פסחים פרק ד' משנה ט'):
"החסיד השוטה המואס בעזרתו של רופא, ונשען רק על עזרת ה', דומה לאיש רעב המואס מאכילת לחם ומקווה שה' ישמרנו וירפאנו מן המחלה הזאת הנקראת רעב"
שלום בת 42 הריון בשבוע 38 המוגדר הריון בסיכון , מזריקה קלקסן, בצום רגיל מתקשה מאוד לסיים את הצום, מגרנות קשות בחילות וכאבי ראש. מה
אני מונעת הריון רק בהיתר מרב. יש לי ארבעה ילדים שהקטן מבינהם בן 3. בעלי לפני כשנה וחצי חווה דיכאון, והתקפי חרדה. ברוך ה' עכשיו
שלום רב, לקראת יוה"כ תשע"ד הבא עלינו לטובה – רציתי לשאול כיצד עלי לנהוג בצום – יש לי תינוקת שתהיה בת 6 שבועות ביו"כ והיא
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.