צום תשעה באב למעוברת
אני בשבוע 31 להריוני (סוף שביעי) ואני נוטה להתייבש בצומות בהריון. שאלתי היא באיזה מקרה מותר לי "לשבור" את הצום ולשתות לשיעורים או לשתות בכלל?
שלום רב, אודה לרב אם הוא יוכל לענות לי בפירוט.
אני רווקה דתיה בת 37 והחלטתי להביא ילד מתרומת זרע, ניסיתי וביררתי אך לא הצלחתי להגיע לתשובות ברורות, אודה לתשובתך.
א. במידה ואקח תרומת זרע מגוי, מה ההגבלות? במידה ותוולד ילדה, האם יהיה מותר לה להתחתן עם כהן? כמו כן, באשר לתרומה מחו"ל יש אפשרות לתורם פתוח (שזהותו ניתנת לילד בהגיעו לגיל 18) ולתורם סגור (שזהותו נשמרת אנונימית) האם מותר לקבל תרומה מגוי שנחשב תורם פתוח?
ב. תרומת זרע מיהודי אפשרית רק אם מדובר ביהודי ידוע, כלומר עפ"י הבנתי, אם אקח תרומה מיהודי מחו"ל שנחשב תורם פתוח אין בכך בעיה. האם מותר בכלל בארץ להביא תרומת זרע של יהודי מחו"ל?
ג. איך מסדרים את כל העניינים ברבנות, לפני התהליך או אחריו.
ד. אודה לך מאוד אם תעזור לי, חשוב לי מאוד שהעניין יעשה עפ"י ההלכה ושימנע כל בעיה עתידית אפשרית לגבי הילדים שברצוני שיתחנכו לתורה ומצוות ולא יתקלו בקשיים שניתן למנוע.
ה. האם מותר לקחת זרע של גוי מתורם פתוח או שבמקרה של זרע גוי התורם צריך להיות אנונימי?
ו. האם תרומת זרע מיהודי המיובאת מחו"ל במקום בו בגיל 18 ניתן לקבל את זהות האב נחשבת כתרומה מיהודי ידוע?
ז. האם מותר לקחת זרע של גוי מתורם פתוח או שבמקרה של זרע גוי התורם צריך להיות אנונימי?
הנה בדין הזרעה מלאכותית מנכרי לתוך גופה של ישראלית[1], אף שאך למותר הוא להרבות דברים על הכיעור שבדבר זה, וכמ"ש בספר החנוך (מצוה תקס) ואין ספק כי טבע האב צפון בבן, וגם אמרו, כי תולדת הרע בבנים התחלתה תהיה מהמוליד, ואפשר שנכון להרחיק מן הכיעור ולא לדון כלל בדבר שיכול ח"ו לגרום להכניס זרע מרעים בכרם ה' בית ישראל, אך היות שהדברים נעשים שלא ברצון חכמים ובאים לשאול רק לאחר מעשה, הריני להשיב בקצרה.
הנה מבואר ביבמות (מד.) שבת של ישראלית שנתעברה מגוי פגומה לכהונה, והיינו טעמא משום שנבעלה פסולה, כדא"ר יוחנן שעכו"ם ועבד הבא על כהנת ועל ישראלית פסולה לכהונה. ולפ"ז קבלת זרע מגוי שלא ע"י ביאה שהיא עצמה אינה מתחללת גם הבת לא נפגמה לכהונה. וכן פסק בשו"ת אגרות משה ח"א (חאה"ע ס"ס י), בנידון אשה שהזריק רופא לרחמה זרע של איש אחר, אם יש חשש בולד, וכתב בזה"ל, ונראה לע"ד שאף אם הולד היא בת ישראל מגוי, דבעלמא פסולה לכהונה, היינו דוקא כשהיה דרך ביאה, אבל בנתעברה דרך אמבטי אף לכהונה אין לפוסלה. עכ"ל. וחזר ושנה כן בח"ב (חאה"ע ס"ס יא) מהטעם האמור. ע"ש. וכן כתב בשו"ת מנחת שלמה ח"ג (סימן קכד), שאפילו אשת איש שנתעברה מזרע של גוי באופן מלאכותי, אינה מתחללת, והולד שנתעברה בו אינו פגום כלל לכהונה. ע"ש. וכן כתב רבה של ירושלים הגר"ש משאש זצ"ל בשו"ת שמש ומגן חלק ד' (אה"ע סימן לח) שבהזרעה מלאכותית אין האשה נאסרת, שהרי אפילו ישראל שתרם ממנו זרע ונתנו לרחם האשה, מלבד שהבן כשר, אין האשה נאסרת, דדרך שכיבה אסרה תורה, רק מה שאין אנו מסכימים לתת תרומת זרע מישראל בשביל שמא ישא אחותו מאביו אבל זרע גוי אין בו חשש, ודלא כמו שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סימן נא קונט' רפואה במשפחה פ"ד). יעו"ש.
ומעתה נראה פשוט שהבת כשרה לכהונה, אפילו אם נודע לנו שהזרע שנתעברה ממנו וילדה את הבת, הוא בא מגוי. והסכים לכל זה מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק י (אבן העזר סימן י). ע"ש. אך שוב אני חוזר על הראשונות שלכתחלה אין לעשות כן, וכמו שכתבנו למעלה, וכן בשו"ת מנחת שלמה חלק ג' (סימן צח עמ' כה אות טז) נשאל בדבר זה והשיב, נאמר הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך, ובזה היא מביאה חשד של זנות על עצמה וגם לנולד יהא קשיים, ומי יודע אם לא יצטער הרבה, ובנוסף לזה יש לחשוש שזרע פגם שנולד בעבירה של מוציא שכבת זרע לבטלה [ובנ"ד הוא של גוי] יש לזה גם השפעה של הנוצר מזה. ע"כ. וע"ע בחוברת זכור לאברהם (חולון תשס"ה עמ' תרטו). ובתחומין (כד תשס"ד עמ' קלט).
בברכה
אשר שקאני
[1] שלכל הדעות אי אפשר לעשות ההזרעה מישראל, מכיון שאף אם הולד אינו ממזר מ"מ אסור לעשות כן בגלל החשש של אח נושא אחותו וכדומה.
אני בשבוע 31 להריוני (סוף שביעי) ואני נוטה להתייבש בצומות בהריון. שאלתי היא באיזה מקרה מותר לי "לשבור" את הצום ולשתות לשיעורים או לשתות בכלל?
שלום וברכה. כרגע אני בשבוע ה17 להריוני הראשון. עד עכשיו היו לי ימים בהם יכולתי כמעט ולא לאכול וימים בהם אני חייבת לאכול ולשתות המון.(אני
שלום לכם, שאלתי היא: אני ובעלי אוהבים מאד אחד את השני וחיים יחד נפלא, כרגע אני בהריון ראשון ויש לנו בן זכר מתרומת זרע שנעשתה
הכוונה לברכת אשר יצר. אחי ביקש ממני בהטחה של 100 אחוזים שהיא תעזור לו ליד. האם היא אמורה לעזור לו במאה אחוזים…?
