ראיית דם לאחר לידה, במקביל לבעיות עיכול
שלום רב! אני חודשיים וחצי לאחר לידה, לפני כשבועיים פסק לי הדימום וטבלתי במקווה, מאז הלידה אני סובלת מעצירות, ביום שישי האחרון הייתה לי שוב
נשאלתי ע"י האשה, בת 41 (4 ילדים) שמעוניינת למצוא דרך למנוע את הופעת הווסת החדשי באופן קבוע. היא לא מעוניינת בעוד ילדים (ובעבר ביו סיבוכים והפלות שהיו קשורות לashermans וMTHFR )
האשה טוענת שבגלל המחזורים הקצרים לה, המצב הקיים משפיע לרעה עליה, ועל היחסים עם בעלה. כעת יש לה התקן רגיל. היא שוקלת שימוש בהתקן מסוג מירנה או "הרס הרירית" (abalation).
שאלותיי הן:
1- האם המירנה הוא נורא כמו שמספרים? ואם יש סיכוי סביר שאחרי כמה חודשים הדימום ייעלם ? (ואם היא תוכל להטהר בחודשים הראשוניים בכלל)?
(האם יש עוד דרך להשיג אותן תוצאות? היא טענת שכאשר הי משתמשת בגלולות בדרך כלל יש breakthrough bleeding ולכן למעשה הוא לא מוסיף הרבה. )
2- הרס הרירית- נדמה לי שראיתי שכתבת פעם מאמר על זה. האם לדעתך מדובר בפעולה שמבחינה בריאתות היא לא נכונה, או מבחינה הלכתית אסורה?
הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם
מקור המאמר:
ספר אסיא י, עמ' 248-260 (2007)
אסיא עא-עב, עמ' 131-143 (2003)
אשמח אם תוכל להתייחס לשאלותיי
אם ברירה היא בין מירנה לבין אבלציה –עדיף לנסות מירנה.
באחוז גבוה של המקרים ניתן יהיה להימנע מאבלציה.
כמחצית הנשים יעברו גם את החודשים הראשונים ללא בעיות מיוחדות, כשהחצי השני עלולות לסבול בחודשים הראשונים מכתמים ודימומים לא סדירים.
אבלציה היא פעולה חודרנית משמעותית יותר מאשר הכנסת התקן.
הכלל ברפואה הוא שאם אין הכרח בפעולה חודרנית — יש להימנע ממנה עקב סיבוכים אפשריים.
שלום רב! אני חודשיים וחצי לאחר לידה, לפני כשבועיים פסק לי הדימום וטבלתי במקווה, מאז הלידה אני סובלת מעצירות, ביום שישי האחרון הייתה לי שוב
נשאלתי ע"י סטודנט לרפואה מה לעשות בשאלת ניתוח גופות. הוא בתחילת דרכו בלימודי הרפואה והוא לומד כרגע את האנאטומיה לדברו המרצה אמר להם כי הגופה