אנו מתלבטים בבעיה הבאה:
נשואים כ8 שנים. בשנתיים הראשונות לנישואינו לא הצלחנו לזכות בהריון, ולאחר טיפול קל תרופתי נקלט ההריון.
במהלך הלידה הראשונה אובחן שאשתי סובלת מאוסטואופורוזיס קשה. היא טופלה ונמנענו מהריון במשך שנה וחצי. לאחר זמן זה הותר לנו לשוב לנסות להיכנס להריון ולקח לנו שנתיים להכנס להריון. דבר זה כלל טיפולי פוריות כולל הזרקת זרע. הבעיה המרכזית שאובחנה הייתה רירית רחם דקה. (אנו סבורים שהפגיעה ברירית הרחם נגרמה כתוצאה מנטילת הגלולות המרובות, על אף שהרופאים לא אישרו את סברתינו) אחר שנולדה ביתנו השניה לא הייתה הרעה באוסטאו' ולכן לא הודרכנו להימנע, מה גם שלא חלמנו להריון מהיר לאור נסיוננו בעבר, אך אשתי הרתה כעבור 3 חודשים לשמחתינו. עתה ממליצים לנו לקחת מנוחה, וההתלבטות איזה אמצעי מניעה עדיף.
גלולות לא בא בחשבון מבחינת אשתי משום ההורמונים הרבים שכבר נטלה במניעת ההריון ובטיפולי הפוריות. גם רירית הרחם זו סיבה לא לקחת גלולות כדי לא לפגוע בה ח"ו.
התקן. התקן הרומונלי לא בא בחשבון מאותה סיבה. התקן לא הורמונלי בא בחשבון, אבל שמענו שהוא פוגע ברירית הרחם ולכן אנו לא רוצים, האם זה נכון? מה גם שיכול לפגוע בחיי המשפחה, עד כמה צריך מראש לחשוש לכך, או שעדיף לנסות ולראות אם זה מכביד, כתמים וכו' ואם כן להוציאו? מה עוד שאנו מקווים לקחת הפסקה לשנה בערך ולא ליותר בעז"ה?
דיאפרגמה. מה דעתכם על כך? האם עדיף ללא קצף על פני שימוש עם קצף? האם זה יעיל ללא קצף?
נשמח לשמוע את דעת הרב הלפרין.
שבוע טוב
ב. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שהיה מגדולי הפוסקים בדור האחרון, כתב להתיר את השימוש בדיאפרגמה במצבים בהם לא ניתן להשתמש בגלולות או בהתקן . אך לדעתו אין להשתמש בקוטלי זרע.
ג. אמנם דיאפרגמה ללא קוטלי זרע יעילה הרבה פחות במניעת הריון, ולכן קבעו פוסקים גדולים בימינו כי אם מוצדק השימוש בדיאפרגמה יש לצרף לו קוטלי זרע (שבאמת אינם ממיתים את תאי הזרע אלא רק פוגמים בכושר התנועה שלהם).
שלו'ב אשתי התחילה לעבוד בהר הצופים רצינו לשאול כמה שאלות לגבי עבודה בשבת. 1)בעברת משמרת האחיות כותבות על דף את כל מידע החולה זה מותר
האם הפרעת קשב וריכוז והיפאר נחשבת כתור מקח טעות לעניני נישואין כאשר האדם עובד לומד (רק יש לו טיפה התמודדות מעבר לאדם רגיל )? מה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.