כשרות פרחי באך
לצוות נמכון שלום שבוע שעבר שלחתי לכם שאלה לגבי טיפול בפרחי באך, האם אתם מכירים מטפלים שמשגיחים על פרחי באך עם כשרות , אודה לכם
לכב' הרה"ג הר' מרדכי הלפרין שליט"א.
לאחדו"ש רצינו לדעת בעניין המטרסל matercell, דהיינו שלוקחים בעת הלידה מהטבור כדי שיוכלו להבא לעשות – לפי דבריהם – השתלות וכו'. וכמובן הם מקפיאים את זה לעת הצורך. מה עמדת גדולי ההלכה בזה, קודם כל – הן מבחינת תועלת, – הן מבחינה השקפתית אם אין בזה חוסר אמונה, – הן מבחינת ההלכה שלוקחים לכאו' אבר מן החי.
כתבתי כל זה לפי המידע שהגיע לי, ובטח כבר דנו בזה אחכה לתשובה מאת כבודו.
בתודה מראש. ביקרא דאורייתא
הכוח לכבוד התורה ולומדי'.
א. הדבר יכול להביא תועלת.
לעיתים רחוקות – התועלת ליילוד עצמו
לעיתים קרובות יותר – תועלת לאדם אחר הזקוק להשתלת מח עצם.
ב. אין כאן איסור הלכתי בכלל.
ג. אין כאן חסרון באמונה כמו שאין חסרון באמונה ברכישת ביטוח למכונית או לדירה או לחיי אדם.
ד. לעניין עצם חובת הקבורה של שליה כדאי לדעת:
1. קבורת מת ואיבריו היא חובה המפורשת בתורה (דברים כא, כג; שו"ע יו"ד שמא; שמח).
בנוסף קימת חובת קבורה גם על אברים שנכרתו מחיים בזמן שהם עונים על הגדרת "אבר מן החי", כשהסיבה לחובת הקבורה היא טומאת האיברים ודרישת ההלכה למנוע הכשלה בטומאה זו (שו"ת נודע-ביהודה, תנינא, יו"ד, סימן ר"ט).
2. לעומת זאת, רקמות אנושיות מן החי, כולל שלית אדם, אינן טמאות ואין לגביהן חובת קבורה. (אגרות משה, יו"ד חלק שלישי,סוף סימן קמ"א).
3. לאור האמור היה מקום לכאורה שלא להעביר את השליות לקבורה. אולם בדיקת מקיפה יותר מעלה שלוש עובדות נוספות אשר אינן תומכות בביטול המנהג.
א. קיימת רתיעה נפשית רחבה מהתייחסות לשליה כאל פסולת המושלכת לאשפה, רתיעה שבאה לידי ביטוי בהזדמנויות רבות, ומקיפה חלקים נרחבים באוכלוסייה.
ב. בסיס לרגישות אנושית זו מצוי בתלמוד הירושלמי (מסכת שבת, פרק יח, הלכה ג)
"השליא הזאת טומנין אותה בארץ, כדי ליתן ערבון לארץ."
ג. מחבר הספר נחמד למראה (חלק ב, דף נד ע"ג; הובא בשדי-חמד, כללים מערכת ק, כלל לז; ובשו"ת ציץ אליעזר חלק י, סימן כה, פרק ח אות ט; ובשו"ת מנחת יצחק חלק ז , סי' קב) על בסיס הירושלמי מתח ביקורת חריפה על הנשים אשר זורקות ומשליכות את השליה, במקום לקוברה בארץ. הביקורת של ה"נחמד למראה" היא על קהילות שלא הכירו את המנהג העתיק של קבורת שליות, כדוגמת קהילתו של מחבר גשר החיים (ח"א פט"ז ג – ג).
4. יודגש, שלא מדובר כאן על חיוב ברמה של "דין" אלא ברמה של "מנהג", (ציץ אליעזר, שם), ולכן אין בכך בכדי לאסור שימוש בשליות לצרכים רפואיים.
לצוות נמכון שלום שבוע שעבר שלחתי לכם שאלה לגבי טיפול בפרחי באך, האם אתם מכירים מטפלים שמשגיחים על פרחי באך עם כשרות , אודה לכם
(סיפור שאינו אמיתי:) זוג הורים דתיים שאחרי 7 שנות נישואין ילדו את בתם הבכורה-ברכה. כאשר גדלה בתם, בגיל שיכלה להוציא רשיון נהיגה, נהרגה הבת בתאונת
שלום רב יש לי שאלה בקשר להנקה , הבן שלי בן שלוש חודשים וחצי ומצאתי לו מטפלת למשך היום ובמקרה היא מניקה את בנה בן
ברצוני לקחת קורס רייקי לעזרה לזולת בלבד (ללא תשלום). האם קיים רייקי יהודי מה דעתכם תודה ר'