ליגנין ושימושו בשבת על פצעים
במהלך חיפוש שערכתי באינטרנט זכיתי למצוא מאמר מעניין מאת פרופ' אברהם סופר אברהם בדבר סימן שכ דיני סחיטה בשבת סעיף יז (א): ספוג, אין מקנחין
צניעות אישי רק לבנות
תוכן השאלה.
שלום, שאלה שלי היא חשובה וקריטית.. נודע לי רק בזמן הקרוב שאסור לבנות לאונן,עדיין לא ברור לי מה הסיבה? אני בתהליכי חזרה בתשובה את המעשה האוננות קיימתי בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גרמתי לעצמי נזק חמור,נקרע לי חלק מקרום הבתולים,הלכתי לבדיקה אצל הרופאה והיא אמרה לי שאני עדיין בתולה אך יש לי חור ואני בטוחה שהאוננות גרמה לכך,בכל מקרה רציתי לדעת אם ישנה אפשרות לאחות את החור כדי שלא יגרם לי נזק בעתיד אם שה ע"י איחוי הקרום או בדרך אחרת? והאם יש אפשרות לתקן את העוול שגרמתי ואת החטאים שעשיתי? אני חוששת שבעלי העתידי יחשוב שקיימתי יחסים לפני החתונה..אם תוכל לעזור לי אני אובדת עצות.. אני רוצה שהמקרה הזה ישכח אבל אני לא מסוגלת לשכוח,אפילו מקלחת ושינה אני לא מסוגלת לעשות..עזור לי בבקשה..תודה
א. שאלת איסור אוננות של אשה, איננה שאלה רפואית הלכתית ויש להפנותה לרב פוסק.
ב. בכל קרום בתולים (פרט למקרים פתולוגים חריגים) קיים פתח (בגודל המשתנה מנערה לנערה) דרכו יוצא הדם בתקופת הווסת.
לכן סביר מאוד או ביתר דיוק בטוח, שה"חור" שגילית הוא החור הטבעי הזה.
כפי שהראתה גם בדיקת הרופאה.
לכן תוכלי להרגע מהחשש המוטעה לפגיעה בבתולין.
במהלך חיפוש שערכתי באינטרנט זכיתי למצוא מאמר מעניין מאת פרופ' אברהם סופר אברהם בדבר סימן שכ דיני סחיטה בשבת סעיף יז (א): ספוג, אין מקנחין
לכבוד הרב הלפרין שלום רב, אני מניקה(מלא) ילדה בת כמעט 6 חודשים. בצום ט' באב צמתי מלא עד הצהריים, ובצהריים התחלתי לשתות(ע"פ הוראת רב). הבעיה
האם נכון לומר שכיון שמקור הדם הנמצא בפקק הרירי הוא מצוואר הרחם ולא מהרחם (כך שמעתי מהרבה רופאים מומחים) אם כן אין זה דם שמטמא
שלום, שאלה: אדם שבריא בטבעו אך בפעמים האחרונות בשעות אחרי הצהרים של הצום התייבש ונזקק ללכת ולקבל עירוי, האם יתחיל את הצום גם בפעם הבאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.