רופא המשפחה שבאתי אליו איבחן לי תסמונת המעי הרגיז לתופעות שמצויות אצלי כבר די הרבה זמן. עד שאצליח להתגבר על ההבעיה ולטפל בה עד הסוף עדיין כל יום עליי להתמודד עם : הפחות, והרגשה שתמיד אני צריכה לשירותים, (למרות שזה לא יוצא, מעין עצירות.) מצפוני אינו נקי כל פעם שאני ניגשת להיתפלל, וזה גורם לי להרגשה רעה, הרי זו עבירה לעמוד כך לפני הקב"ה..! כמה שאשתדל לפני כן להכין את גופי לתפילה, וללכת שוב לשירותים, עדיין יופיעו התופעות גם באמצע התפילה. מה אפשר לעשות? האם בסוג בעיה כזו ניתן לראות היתר לתפילה גם במצב לא אידיאלי מתוך חוסר ברירה? תודה!
כעיקרון מותר להתפלל חוץ מזמן ההפחה ואז צריכים להפסיק ואם יש ריח אז עד שיעבור הריח. הבעיה העיקרית היא תפילין ואסור להניח תפילין בזמן הפחה. ולכן צריכים להניח תפילין אפילו לדקה בין הפחה להפחה ולא מבשך כל התפלה. לגבי ההרגשות שצריכך לשירותים כיון שאלה רק הרגשות, מותר לתפלל.
a married couple have both tested positive for the cystic fibrosis gene, which would mean high chances of having such a baby. In the event
שלום, מטעם עבודה באולפנא יש לנו שאלה: האם מותר ורצוי עפ"י התורה לבצע תהליך של אבחון גנטי טרום השרשתי, הכרוך בהפריה חוץ גופית, בכדי למנוע
האם ידוע בספרות הרפואית על "הרגשה" בתחילת המחזור?ממתי הפסיק לנשים ה"הרגשה" בתחילת המחזור?האם כיום יש נשים עם "הרגשה" בתחילת המחזור?
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.