ראיית דם בשבוע הרביעי להריון

שתפו:

20 בינואר 2017

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

שלום וברכה, אני רב במקסיקו ויש לנו מכון לשאלות ברפואה.
יש לנו שאלה אחת באשה שהיא בהריון בשבועה רביעי וראתה דם אחרי קיום יחסים, אז יש לנו שתי צדדים להקל וצד אחד לטמאות אותה: הצד שתהיה טמאה – כי אמרו לנו הרופאים שיכול להיות שראתה דם בגלל שבזרע יש פרוסטגלנדינים שיכולים לגרום דימום מהפרדת השליה, שגרמו הפרוסטגלנדינים, זה הצד לטמא.
השני צדדים שיש לנו לטהר אותה הם – כי קראנו בהרבה מקומות שבזמן ההריון הצואור הרחם יותר רגיש ויש הרבה כלי דם שיכולים להפצע ע׳׳י התשמיש ולכאורה זה יהיה דם מכה ויכולים לטהר אותה; הצד השני שיש לנו לטהר, שה99 אחוז של הנשים שיש להם שלית פתח וראו דם, זה בגלל השלית פתח, והרבה נשים בתחלת ההריון יש להם שלית פתח אפילו שבהמשך ההריון השליה עולה כרגיל, וזה קשה מאוד שהרופא יראה בשבוע רביעי אם יש לה השלית פתח או לא, אז הצד לטהר אותה זה כי אולי הדימום זה מטעם השלית פתח, וזה הצד השני שאפשר לטהר.

אם יש לכם תשובה לשאלה נשמח מאוד. תודה רבה, מחכה לתשובה.

תשובה:

א. החשש להיפרדות שליה הוא אמיתי, והוא הדבר המסתבר ביותר.
ב.  לגבי האפשרות של דם מכה של פציעה כתוצאה מחמת תשמיש בהריון – ניתן לבדוק זאת – לאשר או לשלול – ע"י בדיקת רופא או בודקת טהרה. כל עוד לא נראתה פציעה כזו או סימנים שלה – לא ניתן להקל.
ג.  שלית פתח:
בשלית פתח יכולים להיות שני סוגים של דימומים: האחד אוסר והשני לא.
הסוג הראשון הוא דימומים של היפרדות קטנה של השליה ליד הפתח, זה דימום האוסר מן התורה לכל דבר.
הסוג השני הוא פציעה של השליה עצמה. דימום מפציעה זו, שהוא דימום מסוכן מאד, איננו אוסר כי הוא דם מכה.
אך לענייננו, דימום כזה נובע מחדירת דבר קשה דרך צואר הרחם עד לתוך השליה שמכסה את פיו הפנימי.
לפי תיאור המקרה, מדובר בצואר רחם סגור. ברור שאין כאן חשש לחדירה ופציעה של השליה.
לסיכום: אי אפשר להתיר ללא בדיקת רופא או בודקות טהרה, בדיקה שתאשר בוודאות כי מדובר בדם מכה.

להדפסה

שאלות נוספות

מה?

1. לאיזה איבר מתכוונת הגמרא באומרה – "מי שנשכו… מאכילין אותו מחצר כבד שלו"(מסכת יומא פרק 8 דף פ"ד עמוד ב)? 2. נכתב באותו מקור:

קרא עוד »

מה אתם מחפשים?

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.