שלום רב,
לצערי הרב, התעוררתי בבוקרו של יום הכיפורים עם כאב ראש קל, שהלך והתעצם עקב חוסר שתיה ואכילה, עד כדי בחילה.
ניסיתי לקחת כדור בלי מים, אך לא הצלחתי לבולעו. בעקבות אי הנוחות, היה לי מאד קשה להתרכז בתפילות ולקחתי הרבה יותר הפסקות משאני רגילה. הרגשתי שהקב"ה נתן לי אתגר מאד קשה והוא לנסות ולהתכוון בתפילות עם כאב הראש החד.
שאלתי היא האם היה עדיף לי לקחת כדורים עם מים ולשתות פחות משיעור כמה פעמים, כי האמת שלא עשיתי זאת כי לא נשקפה סכנה לחיי, רק חוסר יכולת להתכוון בתפילות כמו שאני רגילה. הרגשתי פספוס שהרי יוהכ"פ מגיע רק פעם בשנה ואני תמיד יוצאת ממנו בהרגשה נקיה וזכה, והשנה חיכיתי שייצא הצום כדי שאוכל לטפל בכאב הראש!
האם עשיתי נכון או שהייתי צריכה לנסות לטפל בעצמי במשך היום?
בתודה מראש
אם הברירה היא לקיים את מצות הצום במלואה ולהפסיד ברמת התפילות, או לקיים את מצוות התפילה במלואה ולהפסיד חלק מקיום מצוות הצום – העיקרון חד משמעי: יש עדיפות לקיים את מצוות הצום גם אם הצום ימנע לגמרי את האפשרות להתפלל.
לכן נהגת כראוי וכהלכה ללא שום ספק.
רק במצבים בהם מסתמנת סכנה או אפילו ספק סכנה, אז יש להקל בדיני הצום ולהשתמש, כדבר ראשון, בדיני השיעורין.
לאחר טיפולי פוריות, ב"ה חברתינו נושאת בבטנה בן בכור. באחד מהטיפולים, הופרתה ביצית למשך ארבעה או חמישה שבועות, אך בבדיקת דם התברר כי לעובר אין
שאלתי היא על תכשירים נגד צרבת. במהלך השנה אני משתמש בטבליות מציצה "טאמס", אבל אלה אינן מופיעות ברשימות התרופות הכשרות לפסח (אלה טבליות מציצה בעלות
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
