פרקינסון במשפחת המשודך
האם יש לחשוש מזה שבחור עימו אני יוצאת סיפר לי שאביו חולה בפרקינסון? (כלומר האם זה תורשתי?)
שלום רב .
אני אחות בתחום הוספיס – בית חולים במצב קשה ולעיתים סופני הנמצאים בביתם וזקוקים לטיפול רפואי במשך כל שעות היממה כל השבוע. בהוספיס אמנם אין עניין של הצלת חיים , אך קיימת חשיבות רבה לגבי הקלת הסבל והמצוקה של חולים קשים אלו .
עבודה האחות/ רופא בהוספיס איננה תמיד סביב הצלת חיים מידית ולרוב לצורך הקלת הסבל של החולה ומתן מענה לבעיות במחלות כרוניות או לקראת סוף חיי החולה .
שאלתי:
האם מותר לי לנסוע אל בית החולה כאשר אני בכוננות ומזעיקים אותי [בהוספיס בית – בקהילה] ?
כמו גם האם מותר לי להשתמש בטלפון לצורך מתן מענה טלפוני עבור אותו חולה ?
מה ההלכה אומרת סביב עניין זה?
אודה על תשובתכם
בברכה ע'
א. נתחיל משאלת הטלפון:
את רשאית לענות על טלפונים אם מטרת הטלפונים היא להקל על סבלו של חולה, אך לא אם המטרה עניינים פרוצדוראליים כמו הדרכה איך לנהוג לאחר פטירת חולה.
ב. מותר לך לנסוע לבית החולים לטפל בחולה סופני אך ורק אם נסיעתך חיונית להארכת חייו, או להקלת סבלו, דהיינו להקל עליו מכאבים קשים.
גם הגר"מ פיינשטין זצ"ל וגם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל פסקו כי כאבים קשים לא מטופלים אצל חולה שיש בו סכנה עלולים לקצר את חייו, ולכן הטיפול בהם נחשב כטיפול נדרש בחולה שיש בו סכנה, טיפול שמותר גם לחלל שבת בעבורו.
ראי גם שו"ת #5516
אך אם הדבר אפשרי, רצוי מאד שהנהג יהיה גוי.
האם יש לחשוש מזה שבחור עימו אני יוצאת סיפר לי שאביו חולה בפרקינסון? (כלומר האם זה תורשתי?)
שלום האם נמצא אצלכם חומר על מה שמכונה בהלכה "נרבים" (עצבים) בעקבות קיום ההלכה או אורח חיים שומר מצוות? חיפשתי … ולא מצאתי… תאמינו. בברכה
שאלה בנושא טהרת המשפחה. לאשתי מופיעה דימום קל יום או יומיים אחרי המקווה. הרופא נשים שלה אמר לנו שהדימום הזה נובע מהביוץ,הוא גם ערך לה
אנו נשואים כ-10 שנים ועדיין לא זכינו לילדים. לאחר 2 הפריות שנוצרה בהן רק ביצית אחת וגם היא כנראה לא היתה תקינה, הרופאים הגיעו למסקנה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.