מאתר כיפה, מספר השאלה: 114457
שלום וברכה! אני מתנדב במד"א ורציתי לשאול
1.לגבי קריעה בזמן מוות, מה הדין?
2.מה ההגדרה לכל הדעות היום של יציאת נשמה?
3.ומה הדין לגביי דם של פצוע שחי? ושמת? האם צריך לקבור?
1. לגבי קריעה, ראה ערך 'אבלות ואנינות' באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, בפרק 'קריעה בעת יציאת הנשמה'
2. ההגדרה של רגע יציאת הנשמה היא בד"כ פשוטה. היא הרגע שבו נפסקת הנשימה ופעולת הלב באופן בלתי הפיך.
(אם בוצעה החיאה שנכשלה- רגע המוות ההלכתי איננו רגע ההכרזה על כשלון ההחיאה, אלא הרגע בו פסקו הנשימה ופעילות הלב)
3. דם של פצוע חי לא טעון קבורה.
דם של פצוע שנפטר מהפציעה וסמוך לה – טעון קבורה כמו גם בגדי המת הספוגים בדם.
בכל זאת מותר לעכב קבורת הבגדים הללו אם יש בהם צורך לחקירה פלילית של גורם הפציעה
נאמר בירושלמי מסכת ביצה פ"א ה"ז: "תני רבי ישמעאל בי רבי אומר אבנים שישבנו עליהן בנערותינו עשו עמנו מלחמה בזקנותינו ר' יונה מפקד לחברייא לא
שלום!רציתי בבקשה לשאול האם מותר לקחת איברים מאדם מת לצורך הצלת אדם אחר, או שמא זהו חילול כבוד המת? האם מותר לאדם לומר על עצמו
לאחרונה יצאו פרסומים מאת עמותת "ערבים" על כך שלאחרונה נחקק חוק המחייב שהשתלות האיברים יבוצעו אך ורק באישורה של ועדת רבנים, המתבססת על פסיקת הרה"ר,
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
