טיפול פסיכולוגי ודיני ייחוד

תשובת הרב יהודה גולדפישר:
שלום רב.
כאשר מדובר באדם נשוי, במידה והטיפול אינו מחייב פרטיות המטופל עם המטפלת – הטוב ביותר שיבקש את השתתפות אשתו בפגישות, או שתמתין לו בחדר אחר באותו בנין.
כאשר מדובר באדם רווק, או במידה והטיפול מחייב פרטיות המטופל עם המטפלת – מתחלק הדבר לשניים:
כאשר הפגישה מתקיימת במרכז פסיכולוגי ציבורי – למרות שהדלת סגורה, די בכך שאינה נעולה בכדי לפתור את בעיית הייחוד, במידה ובכל עת עלול לפתוח את הדלת אדם מן החוץ [לדעת רוב הפוסקים, אין איסור ייחוד כאשר הדלת אינה נעולה[1], בפרט כאשר מדובר ברופא[2]].
אף כאשר הפסיכולוגית נועלת את הדלת [במידה והוא מנוע מלבקש שתשאיר את הדלת פתוחה] – יש המצדדים להתיר, במידה ויש ביד אדם מן החוץ לפתוח את הדלת בכל עת שירצה ע"י מפתח שבידו[3] [בתנאי, שאין הדלת ננעלת מבפנים ע"י לשון מתכת וכדו', בצורה שא"א להיכנס ללא פתיחת הדלת מבפנים].
במידה ומדובר באדם נשוי – ישנה עדיפות להגיע לפגישה עם אשתו, כאשר היא תמתין בחדר סמוך[4].   
כאשר הפגישה מתקיימת בקליניקה פרטית [כשאין אפשרות לפתוח את הדלת מבחוץ] –קיימת בעיה של איסור ייחוד [אם אי אפשר לשתף את אשתו בפגישות או בנוכחות בחדר אחר]. הפיתרון היחיד – לדאוג שיהיה אדם בסמוך, ולבקש שיפתח את הדלת מידי פעם, כאשר כמובן מצריך הדבר תיאום עם הפסיכולוגית.

בברכה,
הרב יהודה גולדפישר

---

[1]   שו"ת הרשב"א ח"א סימן אלף רנ"א, כותב שאינו נחשב ייחוד עד שיהיה הבית נעול. אומנם בשו"ת רעק"א סימן ק' וסימן ק"א צידד כדעת הבית מאיר, שישנה טעות סופר בלשון הרשב"א, ולתיקון דבריו הוי ייחוד אף כאשר הבית אינו נעול, אלא שבשו"ת מהר"ם מטראני ח"א סימן רפ"ז ובשו"ת רדב"ז ח"א סימן קכ"א העתיקו את לשון הרשב"א כמו שהיא לפנינו, וכן פסקו להתיר דלת סגורה אך לא נעולה – המבי"ט ח"א סימן רפ"ז והמהרש"ם ח"ב במפתחות לאהע"ז סימן ע"ו, וכן מפורש דעת רבנו יונה בספר היראה אות רל"ד-רל"ז  
[2]   בספר דבר הלכה סימן ג', נוקט שברופא ישנה סברא נוספת להתיר, פשיטא במרפאה שיש עוד עובדים הרגילים להיכנס לחדרו אף בעת שבודק את החולה ודאי מותר, ואפי' בביתו מותר היות ואפשר שיבוא חולה וייפתח את הדלת לשאול את הרופא אף בעת שבודק את החולה, וכן הסיק הגרש"ז אויערבאך (נשמת אברהם מהדורה תשס"ז סימן כ"ב סעיף 3), שכל שיכול אדם אחר להיכנס כל רגע לחדר, בין בתפקיד בין בטעות, אין כאן איסור ייחוד. בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו סימן מ' פרק י"ב, שברופא יישנו היתר נוסף, חזקה דלא מרע אומנתיה, שאם יתפסוהו בקלקלתו יעבירוהו מתפקידו, ורחוק שיעשו עבירה (אולם יש לעיין האם היתר זה יועיל ברופאה, כאשר עיקר החשש כלפי הגבר שייכשל בעבירה – והוא המטופל במקרה זה, וכלפיו לא שייך חזקה דלא מרע אומנתיה)
[3]   כך נקט להתיר בשו"ת דובב מישרים סימן ה', וכן הסיק בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו סימן מ' פרק י"ב
[4]   הבית שמואל אבה"ע סימן כ"ב ס"ק כ"ב דייק מדברי הכסף משנה, שהיתר 'בעלה בעיר' נכון אף לגבי 'אשתו בעיר', אולם עיין בדברי הציץ אליעזר ח"ו סימן מ' פרק ט' שמביא את דברי הפוסקים שדנו בזה, ומסיק שאין להקל אלא במקרה שמתייחד עם אישה אחרת בביתם, מצד שדרך אישה שלא לסובב בשווקים, וממילא חושש תמיד שמא תשוב לביתה, אבל במקרה שאינו בביתם, או במקרה שדרכה לסובב בשווקים (שהוא באופן פשוט ההגדרה לרוב הנשים בימינו), אין להתיר מדין 'אשתו בעיר'. אולם בכל אופן, מצדד הציץ אליעזר שם פרק י"ב, שבמידה ונמצאת אשתו באותו בניין כו"ע יודו דשרי, היות ובזה היא משמרתו ומרתת ממנה שתעקוב אחר מעשיו, לכן ודאי יש להעדיף היותה בחדר הסמוך למקום הפגישה