חששות לבריאות אצל נער

ראשית כל, טוב מאד שאתה פונה לעזרה. זהו הצעד החשוב ביותר!

בשאלתך היוצאת מהלב, העלית שלושה עניינים, שיש לטפל בכל אחד ואחד מהם באופן הראוי לו:

1.      ההתנהגויות המוזרות עצמן (קפיצות, חולשות, וכו') שמפריעות ללימוד.

2.      התסכול, הבושה, והדכאונות שנגרמות מהתנהגויות אלו.

3.      החשש המנקר שמא ימצאו עוד מחלה.

1. לגבי ההתנהגויות עצמן, תופעות אלו אינן אמורות להיות תוצאה ישירה מהסכרת אם היא מאוזנת. יש לוודא שהסכרת מאוזנת אצל הרופא המטפל וכן כדאי לבדוק תופעות אלו אצל רופא משפחה. יחד עם זה, חשוב מאד מאד לדאוג לחיי יום-יום בריאים, כגון שינה מספקת, אכילה בריאה, מנוחה בהפסקת צהרים, הפסקות קצרות "לאוורור" במהלך הסדר לשחרר לחץ לימודי, וכדו'. יתכן מאד שהכניסה למסגרת חדשה של ישיבת הסדר, שדורשת יותר מאמץ והשקעה מאשר מסגרת ישיבה תיכונית, גרמה לשינויים בחיי היום-יום שהגוף עוד לא התרגל אליהם, וגורמת לחלק מתופעות אלו.

2. כל אחד עובר מידי פעם תקופות קשות, ועברת תקופת הסתגלות עם קשיים. טבעי שזה מתלווה עם תסכול וכדו', אך תנסה ככל האפשר להישאר אופטימי, ולראות את הקשיים של חודש אלול כמשהו זמני. על ידי טיפול בתופעות הנ"ל, כפי שהזכרנו, בעז"ה תוכל גם "להיכנס לעניינים" יותר, ולחזור למסלול לימוד תקין במשך זמן חורף. ראוי לשתף גם הורים ומחנכים בקשיים אלו, ולא להתבייש מכך, ויש לשקול פנייה לייעוץ של מטפל או פסיכולוג להתמודד עם תחושות נפשיות אלו. השקעה של כמה שעות בשבוע יכול להניב פירות ולעזור שהלימוד של כל השבוע יהיה יותר מוצלח.

3. אכן, סכרת היא מחלה עם פוטנציאל חמור אם לא מטפלים בה כראוי. אולם, אם דואגים לאיזון נכון ופיקוח רפואי, אפשר להחיות איתה חיים ארוכים ואיכותיים. אם הרופא המטפל ורופא המשפחה בודקים את התופעות שהזכרת, ולא רואים חשש רפואי נוסף, אין סיבה לפחד מכך. אם בכל זאת, החשש והפחד ממשיכים להטריד ולפגוע בחיי יום-יום, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי בענין זה.

ממש לאחרונה יצא ספר, "סוכרת והלכותיה" מאברך צעיר, הרב אליקים ונגר שליט"א, אשר גם כן חלה בסכרת נעורים
(כמוזכר בהקדמתו לספר), ובכל זאת המשיך בהצלחה ללמוד להקים משפחה ולהרביץ תורה. אפשר ליצור קשר אתו לקבל חיזוק, עידוד, והדרכה, בכתובת אימייל: elyben@outlook.com.  

בברכת הצלחה,

 הרב מאיר אורליאן