זמן טבילה לאשה שעברה הזרעה מלאכותית

התעוררה שאלה של זמן טבילה לאשה שעברה הזרעה מלאכותית.
הראו לי התייחסות לזה בנשמ"א (יו"ד קצו, יא; עמ' רל) בשם הגרי"י נויברט זצ"ל והגר"ע יוסף זצ"ל, אך לא זכיתי להבין כלל את החשבון כפי שהובאו הדברים שם.
בשם הגרי"י נויברט זצ"ל כתב שצריכים לוודא שיהיו ארבעה ימים נשארים בספירתה, כך שאם ההזרעה היתה ביום ו' לספירתה מפסידה יומיים ויכולה לטבול לאחר יום ט'. והנה, לכאורה אם נחשוש לו' עונות מ10 בבוקר ביום הו', יכולה לפלוט ביום ו, ז, ח, או ט' עד 10 בבוקר – ואח"כ צריכה עוד יומיים נקיים (השלמת יום ו' ויום ז'). וכיו"ב בשו"ע קצו, יב בטעתה ושמשה בליל ז', "צריכה להמתין ששה עונות שלימות ואחר כך תמנה יום אחד נקי ותטבול".
נמצא שלעולם מפסידה ד' ימים, לא ב'. [אא"כ שמצרפים ספקות של דין פולטת לבעלה, וג' עונות, והזרעה בלא תשמיש להקל בב' ימים בלבד, ולא משמע כן מתוך הדברים.] ולכאורה יש לחוש שמא תפלוט קצת בכל א' מימים אלו. ואם נחשוש רק שפלטה בא' מתוך הו' עונות, א"כ ממ"נ תפסיד רק יום א', שאם פלטה בזה לא תפלוט בזה. [אא"כ החשש הוא שפלטה ביה"ש, שאז הפסידה ב' ימים?]
ובשם הגר"ע יוסף זצ"ל כתב אמנם שצריכה לספור ד' ימים משום פולטת, ועוד יום אחד, אך סיים שאם עשתה ההזרעה בימים א' או ב' לא הפסידה כלום. ולא זכיתי להבין כלל איך יתכן שלא לחוש להפסיד לפחות יום א'?
אודה מאד להסבר הדברים (אם לא שנפלה טעות בהעתקת הדברים), ואיך לנהוג למעשה.
בברכה,
מאיר אורליאן

    (ח) הפולטת שכבת זרע. האם הלכה זו קיימת גם אחרי הזרעת זרע תוך רחמית ע"י רופא. אשה שלפי היתר של פוסק עוברת הזרעה מלאכותית מזרע בעלה בתוך השבעה נקיים, אמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט זצ"ל שצריכה לוודא שיהיה ארבעה ימים נשארים בספירתה מיום ההזרעה עד הטבילה, שמא תפלוט ש"ז – דהיינו אם ההזרעה היתה ביום השישי לספירתה תצטרך לספור יומיים נוספים (דהיינו סה"כ תשעה ימים) לפני שיכולה לטבול. וכיון שההזרעה נעשתה ביום אין החשש של הרמ"א שמא תשמש בין השמשות. למה הדבר דומה לכלה בליל הנשואין כי גם שם כיון שאין חשש של ביאה בבין השמשות, גם הרמ"א מודה שהיא יכולה לעשות את ההפסק טהרה ביום הרביעי לקראת ערב, עכ"ד. וראה בבאר יצחק על הטהרת ישראל 66 דעל מה שמובא בטהרת ישראל שבתולה צריכה הפסק טהרה כבשאר נשים רק בזה קיל שיכולה לפסוק בטהרה ביום ד' ולמנות ז"נ מיום ה', כותב: דבכלה ליכא חששא דבין השמשות דבכניסת לילה הראשונה ודאי לא שכיח ובלילה שניה נמי ליכא חששא דמסתמא אינו משהה את המצוה ובועל בלילה ראשונה, עכ"ל.
    ואמר לי הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל שאם הפעולה נעשתה באמצע השבעה נקיים, צריכה לספור ארבע ימים (משום פליטת שכבת זרע) ועוד יום אחד מיום הפעולה אבל אם נעשתה בהתחלת השבעה נקיים (דהיינו ביום א' או ב') תגמור את השבעה נקיים כרגיל 67. אך ראה בהמשך.
וכעת ראיתי בספר לבושי עֹז שיעורי הגר"ע אויערבאך שליט"א על הל'
נדה 68 שכותב: בשכבת זרע הבא שלא כדרך ביאה, כגון שנכנס בהזרעה מלאכותית, יש לדון אם כשנפלט מאותו מקום אם יש לה טומאה פולטת ואז גם תסתור לז' נקיים, או לא. ודעת הגרש"ז דלא אמרה תורה טומאת פולטת אלא בנכנסה דרך ביאה, אבל שלא ע"י ביאה אינה כלום, ואין לה טומאה כלל. אמנם דעת הגרי"ש אלישיב דמטמאה וסותרת, וכן דעת השבט הלוי 69. וממשיך שם בספר לבושי עֹז:

66) טהרת ישראל סי' קצג בבאר יצחק ס"ק יב. 67) וראה בטהרת הבית ח"ב עמ' שצג-תז. 68) עמ' תסה טור ב. וראה שם בתוסד"ה וסבר. 69) ח"ט סי' קפג.

ועי' במשנה אחרונה מקואות 70 שנסתפק בגדול הבא על הקטנה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד, דאין ביאתה ביאה, ופלטה שכ"ז, אם יש לה טומאת פולטת או לא, דברמב"ם 71 ביאר רק דאין לה טומאת משמשת, ולא ביאר שם לגבי טומאת פולטת. ועיי"ש שדייק מהא דבגמ' 72 פריך תיפוק ליה דפולטת טמה משום משמשת, ואי בקטנה פחותה מבת ג' איכא טומאת פולטת וליכא טומאת משמשת, הוי ליה לשנויי דבקטנה משכחת לה, ומדלא משני הכי, נראה דבאמת אף טומאת פולטת אין לה. ולפ"ז אתי דאף בקטנה שבא עליה כשהיא פחותה מבת ג' ונעשית בת ג' בתוך הג' ימים, דגם כן אין לה טומאת פולטת, מדלא משני בגמ' דמשכחת לה טומאת פולטת בלא טומאת משמשת בכה"ג, ואע"פ שהאידנא בת ביאה היא. ואם דיוק זה נכון הוא, לכאורה נראה להוכיח מזה דכל שלא נכנס הזרע דרך ביאה אין לה טומאת פולטת, וצ"ע, עכ"ל של הלבושי עֹז. וראה באור שמח 73.
וכשספרתי את כל זה למו"ר הגרי"י נויבירט זצ"ל, אמר לי שאפשר להקל כדעתו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
ולגבי פסקו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שנטמאה וסותרת, הנה קבלתי ממחבר ספר אורות טהרה (שעומדת לצאת) הג"ר זכריה בן שלמה שליט"א קטע הנ"ל
מספרו: כן דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א, ממו"ר הגרי"י נובירט שליט"א בתשובה כת"י משבט תשנ"ז וז"ל "הגרי"ש אלישיב שליט"א פסק שאין (דין) ימי פליטת (שכבת זרע) אחרי הזרעה מלאכותית", עכ"ל.
אך באייר תשע"ב, כשהראתי את מה שכתב מו"ר הגרי"י נויבירט זצ"ל להגר"ע אויערבאך שליט"א, שאל את הג"ר מורגנשטרן שליט"א שאמר לו שהרבה פעמים שאל שאלה זו להגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצ"ל, גם אחרי תאריך המכתב הנ"ל, ותמיד ענה לו לחומרא וכפי שכתב בספרו לבושי עֹז. ולי הדל אין לי כל הסבר על הסתירה הזאת.
פסקו החדש של הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל שלא כפי שאמר לי אז.
ד"ר יעקב רבינזון תלמיד חכם ומומחה במילדות גינקולוגיה וטיפולי פוריות שלח שאלה להגאון שליט"א כדלקמן:  
לכבוד הגאון הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א, שלום רב.
השאלה – האם יש חשש פולטת ש"ז  גם בהזרעה  תוך רחמית (IUI )  לעניין סתירת אותו יום.
הרב פסק ( ביביע אומר ח"ב – אבה"ע סימן א) לגבי הזרעה מלאכותית בימים שלפני הטבילה שיש מצבים שאפשר להקל בזה. וכן כתב הרב שוב (ביביע אומר חלק ח – אבן העזר סימן כא) וזו לשונו שם במסקנה : "הילכך כל שאי אפשר לעשות ההזרקה אח"כ, יש להורות שיעשו הזרקת הזרע בימי הביוץ, אף על פי שהם בתוך שבעה נקיים. וא"צ טבילה".
בתור רופא שמתעסק שנים רבות בתחומי הפוריות נתקלתי אכן במצבים שיש צורך בביצוע ההזרעה בימי ז"נ לפני הטבילה.
לאחרונה העירו את תשומת ליבי לבעיה שלא מצאתי לה התייחסות של הרב- ביבי"א שם ולא ב"טהרת הבית" – חשש פולטת ש"ז, לפי מה שפסק השו"ע בסימן קצו שהפולטת ש"ז סותרת. ואמנם בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קפג כתב שגם בהזרעה מלאכותית ופלטה ש"ז סותרת ספירתה וחיישינן שמא תפלוט. ומאידך בספר "לבושי עז" (שעורי הרה"ג עזריאל אויערבך) הביא שדעת הגריש"א כמו שבה"ל אך גם הביא (עמ' תס"ה) בשם הגרשז"א שטומאת פולטת זה רק בדרך ביאה

70) פ"ח מ"ד.   71) שאר אבות הטומאה פ"ה ה"ט.  72) נדה מא ע"ב.   73) איסו"ב פ"ו הט"ז.

משא"כ בהזרעה מלאכותית  כיון שזה שלא ע"י ביאה אינה כלום ואין לה טומאה כלל , בניגוד לדעת הגריש"א ושבה"ל הנ"ל.
בנוסף לסברא הנ"ל – וכאן עיקר שאלתי – יש לציין הרי שההזרעה מתבצעת לתוך הרחם ולא בנרתיק!! והרופא רואה בעת ההזרעה שכל הזרע המוזרק-שכמותו קטנה בד"כ – עד 0.5 סמ"ק – נמצא ברחם.  מה עוד, שבגלל האנטומיה של צוואר הרחם – כתעלה צרה וארוכה – לא סביר שזרע יצא החוצה .
ואם כך, נשאלת השאלה האם בכלל שייך לדבר על חשש פולטת ש"ז.  ברוב המקרים כלל לא יוצא זרע מהרחם אלא כל הזרע המוזרק – לאחר תהליך "ההכנה וההשבחה" נשאר ברחם בפנים ולא יוצא דרך צוואר הרחם .
(אמנם יש מצבים נדירים שמזריקים את הזרע לצוואר הרחם ולא לרחם , ואז זרע יכול לצאת לכיוון הנרתיק, א"כ גם אז ניתן לשאול לגבי דין פולטת, אך כאמור, אלו מיעוט המקרים של הזרעות)
ושמעתי שיש שרוצים להחמיר כך אפילו בהחזרת עוברים (בהפריה חוץ גופית) – כשמתבצעת בתוך ז"נ לפני טבילה – וזה קשה להבין עוד יותר שכן בזמן החזרת העוברים ודאי שהעוברים ברחם (לעובר בשלב כה מוקדם אין יכולת תנועה  בניגוד לזרע).
האם שייך לצרף דעת הראב"ד וסיעתו שפולטת ש"ז זה לטהרות ולא לבעלה? (כפי שהאריך הרב ב"טהרת הבית")
בנוסף, ברצוני לשאול – במידה ואכן יש להחמיר, האם עלי כרופא המבצע את ההזרעה מוטלת החובה ליידע את האישה שאמורה לטבול לדוגמא, מחרתיים , שעליה לדחות את הטבילה ביום נוסף (או יותר) וכך להסיר מכשול, או לא (היות ויש כאן ספק עובדתי והלכתי)?
היות והשאלה היא מעשית אודה לכבוד הרב על  תשובתו.
בברכה
יעקב רבינזון
 (יש לציין שכיום ניתן ברוב המקרים- ע"י טיפול תרופתי מתאים, כמו כדורים מתחילת המחזור או זריקות מסוימות לקראת הביוץ – לדאוג שהביוץ יצא מאוחר יותר, לאחר טבילה, וכך להימנע מהבעיה), עכ"ל השאלה.
תשובתו של הגאון שליט"א,
עובדיה יוסף
הראשון לציון                                        
ונשיא מועצת חכמי התורה
                                                       ירושלים  יז תמוז תשע"א
לכבוד ידידנו הדגול ד"ר יעקב רבינזון שליט"א
קבלתי מכתבו מיום יב בתמוז. שאלת חכם חצי תשובה, ומאן דמתני כולה לא משתבש.  ואחר שעיינתי בדבר אני מסכים למה שהביא בשם הגרש"ז אוירבך שטומאת פולטת היא רק בדרך ביאה ולא בהזרעה מלאכותית, וסמך לדבר ממה שכתבו התוס' (שבת פו.) סוף ד"ה מנין. וכן מצאתי עוד לידידי הגאון ר' יעקב רוזנטל זצ"ל בספר משנת יעקב הל' איסורי ביאה (דף לט סע'ב) שפסק ג"כ שדין פולטת הוא דרך שאחר תשמיש ולא כשהוכנס זרע לגופה, ופולטתו.  
מסקנא דדינא שיש להתיר.  ויצאו דברינו בטהרה.
 בכבוד רב ובברכת התורה
 עובדיה יוסף