חודש חמישי
שלום לרב, שלחתי אליכם את השאלה אתמול או שלשום דרך אתר מורשת, אך בגלל הדחיפות, אני שולחת אותה שוב. נושא: צום בהריון (חודש חמישי) אני
שלום
הבנתי שזמני הנידה שיש לשמור לאחר לידת בן ולידת בת הם שונים ורציתי לדעת מדוע? האם שיש כאן מעין עונש לאישה על שילדה בת, כי הרי ברור שמבלחינה פיזיולוגית אין הבדל בדימום בין לידת בן ובת?האם לאחר שנפסק הדימום פשוט צריך לשמור שבעה נקיים ולטבול רגיל?
ועכשיו לשאלה קצת יותר עקורנית-למה? מדוע פסקה ההלכה להרחיק בעל ואישה מבחינה פיזית ברגע הכי מחבר ושמח בשבילם והרי מגע הוא אחת הדרכים לקרבה, למה שלא יוכל הבעל לחבק ולעודד את אשתו במהלך הלידה?ושבר נוסף, מדוע בכלל האישה נידה?לי הסבירו כי הענין בנידה בזמן מחזור רגיל הוא טומאה עקב אובדן חיים, האישה לא הרתה ולכן מדממת אך הדימום שלאחר לידה הוא כתוצאה ממימוש הפוטניציאל הגבוה ביותר של החיות?? למה הנידה?
אני מצטערת על האורך אך קצת מתוסכלת
תודה
א. ההבדל למשך דיני טומאת יולדת בין יולדת בן לבין יולדת בת מפורש בתורה בפרשת תזריע.
כדאי לדעת שאחד ההסברים המעניינים שנתנו חכמינו לאיסור נידה המפורש בתורה, הוא הצורך בחידוש הרגשת ההתחדשות בין בני הזוג, מצב שמקטין מאוד את הסיכון לדעיכת הקשר הזוגי.
אף שזה לא ההסבר היחיד, יש המסבירים באופן דומה במקצת את האיסור המתחיל בלידה, ועל פי זה לפעמים אין קושי להבין את ההבדל בין משך האיסור בלידת זכר, למשך האיסור בלידת נקבה.
כאמור, הסברים רבים לדברים, ובחרתי כאן רק אחד.
ב. לשאלתך למה להרחיק ברגע הלידה – התשובה פשוטה. זה הרגע בו מעייני האישה נתונים כולם לרך הילוד ולא ראוי לערב באותו רגע קובע גורמים נוספים, חשובים ואהובים ככל שיהיו.
שלום לרב, שלחתי אליכם את השאלה אתמול או שלשום דרך אתר מורשת, אך בגלל הדחיפות, אני שולחת אותה שוב. נושא: צום בהריון (חודש חמישי) אני
Post Content שלום וברכה, אני בן 35 סובל מקרוהן אך צומות מיטיבים עימי ולא מקשים עליי, אינני נוטל תרופות. לפני כחודש וחצי חוויתי כאבים עזים
שלום לכבוד הרב. אני מתמחה בפסיאטריה בבי"ח ממשלתי. התבקשתי לערוך לוח תורנויות חודשי. בתפקיד זה אני אמורה, בין היתר, לשבץ מתמחים לתורנות בימי שישי ,
שלום, אני אשה בהריון חמישי שלי בשבוע 41 . בתחילת שבוע 40 התחלתי בבדיקות מעקב כל יומייים בשל האטת תנועות עובר. התייעצתי עם רופא הנשים
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.