דיני טיפול במתים במהלך עבודת מד"א

שתפו:

31 בדצמבר 2010

שאלה:

שלום וברכה.
הגעתי אליכם בחיפוש אקראי ואיני יודע אם זהו תחומכם, אבל אנסה.
אני מתנדב במד"א ולא פעם יצא לנו להגיע למקרים בהם נקבע מוות, אם לאחר החייאה, ואם במקרה של מוות ודאי או אובדן צלם אנוש.
רציתי לשאול אילו הלכות יכולות להיות נוגעים לנו בשטח הנוגעות לטיפול במת (הורדה לרצפה, עצימת עינים, הכנסת ציציות וכד')?
כמו כן, מה צריך לעשות כאשר לא ברור האם הנפטר יהודי או לא, האם ישנן הלכות גם במקרים כאלו?
אשמח לכל הרחבה בנושא.
תודה ויישר כח

תשובה:

1. כדאי לעיין בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב פס"ד הל' ח-טז) ובספר לב אברהם לפרופ' א.ס. אברהם (פי"ג הל' קע"ח-קפ"ד) שעוסקים בפרטי הטיפול בנפטר. אמנם, בשבת אסור לעשות על ידי ישראל דבר האסור מן התורה למען הנפטר, כגון להסיעו לביה"ח אם וודאי מת, אלא אם כן הניידת צריכה לנסוע שם בכל מקרה מטעמי פיקוח נפש. משום כך נודה אם תוכל לשלוח אלינו את הנוהל המקובל בנושא פינוי הגופה לתוספת בירור.
2. בארץ ישראל יש לתלות ברוב יהודים, אלא אם כן ידוע אחרת. גם אם ידוע שהנפטר הוא נכרי, בימינו פסקו כבר גדולי הדור שיש לטפל גם בשבת. ראה נשמת אברהם (מהדו"ב תשס"ז) חלק ב או"ח סי' של, ס"ק ח, סוף פסקה מס'1.
 בברכה,
מאיר אורליאן

להדפסה

שאלות נוספות

מה אתם מחפשים?