ב"ה שלום!אני בת 21, ויש לי בעיית בריאות שגורמת לכך שיש לי הרבה פעמים צורך להתפנות,ו/או גזים. כל בוקר לפני התפילה אני חושבת טוב איך אני מרגישה היום, ויש כמה אפשרויות:
1. גזים כל כמה דקות.
2. צורך להתפנות, אבל יש עצירות, וזה מורגש.
3. מרגישה טוב, ובאמצע התפילה באה ההרגשה. (הצורך להתפנות/גזים) מה אני צריכה לעשות במקרים אלו? ומה הדין אם זה:*באמצע התפילה, ולא מפסיקה ההרגשה, להפסיק להתפלל? *באמצע עמידה-להפסיק, או לסיים? יש לזה כללים מסויימים? תודה רבה! נא לא לפרסם באתר, תודה!
כדבר ראשון עליך להבדק על ידי רופא משפחה מנוסה או רופא מומחה למערכת העיכול (גסטרואנטרולוג).
מייד לאחר הברור הראשוני, אנא חזרי אלינו (לפרויקט השו"ת ברפואה ןהלכה של מכון שלזינגר) להשלמת התשובה בדוא"ל irp@medethics.org.il
קישור לפרויקט השו"ת ברפואה והלכה של מכון שלזינגר:
https://www.medethics.org.il/db/responsa.asp
ולהוספת שאלה:
https://www.medethics.org.il/siteheb/Qform.asp
שלום, בלי קשר להריונות שלי אני צמה גרוע. כבר בצהריים של יום הצום אני לא מרגישה טוב, הקאות ולפעמים מתעלפת. כרגע אני בחודש שמיני שבוע
השאלה היא לגבי קיום עונה בזמן הריון. הרי הגמרא אומרת שהדבר קשה לאשה ולוולד בג' חודשים ראשונים (ואף נאמר שזו סכנה). אין איסור בשו"ע אך
שלום רב, אני סטודנטית לרפואה באוני' ת"א. לאחרונה הסבו את תשומת ליבי לכך שיש בעייה בחיתוך גופות יהודים. מאחר וחלק נכבד מן הלימודים כולל עיסוק
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
