אמצעי מניעה לאחר ניתוחים וסיבוכים בהריון

לכבוד הרב שלום,
אני בת 26 ולפני כחודשיים ילדתי את ביתי בניתוח קיסרי. הניתוח היה כשנה ושלושה חודשים לאחר לידת בני הבכור.
לידת בני הבכור היתה קשה מאוד ומסובכת- בסוף שבוע 42 אושפזתי בשל מיעוט מי שפיר וקיבלתי זירוז אשר רק לאחר שלושה ימים הוביל לפתיחה 2, אז הורדתי לחדר לידה והחלו במתן פיטוצין. מהלך הלידה היה קשה מאוד, האפידורל השפיע רק חלקית, במהלך הלידה נצפתה פעמים רבות האטה בדופק העובר והרופאים ביקשו להעביר אותי לחדר הניתוח, לאחר שסירבתי והתעקשתי על לידה רגילה הומשך התהליך כאשר רק לאחר 20 שעות ילדתי את בני בעזרת ואקום. אז נתברר שחבל הטבור היה כרוך סביב גופו כחגורת בטיחות ולכן היה קשה מאוד להוציאו. במהלך הלידה איבדתי דם רב ונוצרו קרעים פרינאלים מרובים. הרופאה התקשתה לתפור אותי וביקשה לבצע את ההליך בהרדמה מלאה. גם הפעם ביקשתי שיסיימו כבר את ההליך בחדר הלידה. לאחר הלידה נתבקשתי להיות במעקב בשל ריבוי הקרעים והאנמיה הקשה שהיתה לי (קיבלתי עירוי של ברזל לאחר הלידה ומינון מוגבר של כדורים).
בחודשים לאחר הלידה הרגשתי חולשה עצומה ועייפות אשר הלכה והתגברה כאשר חזרתי לעבודה אך ייחסתי זאת לטיפול בתינוק והעבודה הקשה במשרה מלאה. חצי שנה לאחר לידת בני גיליתי שאני בהריון. בבדיקות דם שגרתיות ששלחה אותי הרופאה לעשות גילו תת- פעילות קשה מאוד של בלוטת התריס והרופאה ציינה לפני כי אם לא היו מגלים זאת עכשיו הייתי עלולה להגיע חס ושלום למצב של תרדמת בשל הירידה המהירה בפעילות הבלוטה. לאחר התייעצות דחופה עם אנדוקרינולוג, הוחלט על מתן מינון גבוה של 150 מ"ג אלטרוקסין. במהלך ההריון שינו לי מס' פעמים את מינון התרופה בניסיון להגיע לאיזון.
בשבוע 34 להריון נתברר כי התינוקת במצג עכוז, שני ניסיונות היפוך לא צלחו. בשל הנסיון הלא מוצלח עם זירוז הוחלט על קביעת תאריך לניתוח קיסרי. ביום בו אמור היה להתרחש הניתוח המוזמן, הגעתי לביה"ח לפנות בוקר עם ירידת מים ומעט דימום, צירים ופתיחה 5. לאחר בדיקת מנהל חדר הלידה הוחלט שלא לילד לידת עכוז מכיוון שהישבן היה גבוה מידי והורדתי באופן מיידי לניתוח חירום.
בבדיקת רופאת הנשים לפני מס' ימים היא ציינה כי נראה שהצלקת מהניתוח מחלימה יפה ואמרה כי עלי לקחת גלולות למניעת הריון למשך שנה לפחות גם בשל הניתוח הקיסרי, גם בשל העובבדה שרמת הברזל שלי נמוכה ועדיין לא חזרה למדדים נורמלים מלפני ההריון הראשון וכמובן בשל הצורך לטפל בתפקוד בלוטת התריס ולאזנה.
ברמה האישית אציין, כי אני אכן מאוד מותשת ועייפה מהטיפול בשני תינוקות (שנה וחצי וחודשיים כאמור) בעלי עובד עד שעות מאוחרות ואני חשה שאיני מסוגלת להיכנס בקרוב להריון נוסף וכי הדבר יפגע קשות בטיפול בילדי וגם בשלום בית (בעלי מאוד התקשה להתמודד עם קשיים מסוימים במהלך ההריונות והוא אף מתקשה בטיפול בתינוקת בטענה שהוא לא יכול לסבול לשמוע בכי, דבר המפיל עלי עומס רב).
האם אכן מותר לי למנוע הריון ואם כן, למשך איזו תקופה? כמו כן, בשל העובדה שאני מניקה, האם כדאי לי להשתמש בגלולות שהרופאה המליצה עליהם (סרזט) או במשהו אחר?
תודה רבה וחג שמח!