מחקר קליני של תרופה על חולה סופני
הרב הלפרין, שלום וברכה, השולח את הדוא"ל הזה הוא ממשתתפי השיעור בשבת בגבעת מרדכי, ש' ב', המנהל המדעי של חברת התרופות קמהדע. אני פונה אליך
בספר "דרכי טהרה" כתוב : "אין לאדם לשמש מיטתו בזמן שהציבור שרוי בצער, מלחמה, רעב…." בהמשך נאמר שיש להתיר במקרה שאין לזוג בן ובת, או החושש לזרע לבטלה – אבל לשם תענוג אסור. וגם בליל הטבילה יש אוסרים ויש המתירים ואוסרים רק במקרה רעב.
השאלה שלנו היא : האם עכשיו זה נקרא "שעת מלחמה"? כלומר, בימים האלו של הלחימה בצפון אסור להתייחד (למי שיש כבר בן ובת)? ואם אסור – אז עד מתי? עד "הפסקת אש", עד יציאת הכוחות מלבנון?
א. המקור למניעת תשמיש בעת רעבון (מצב של חוסר מזון) הוא במסכת תענית (יא,א) ובשו"ע או"ח סי' רמ, סע' יב.
ב. הרמ"א שם ע"פ הירושלמי בתענית מרחיב את הדבר גם לצרות אחרות, כאשר יש מחלוקת אם מדובר דוקא בצרות של חוסר משאבים או גם בצרות אחרות כגון מלחמה.
ג. להלכה נשאלה השאלה במלחמת העולם הראשונה ופסקו להתיר [שו"ת דרכי חיים ושלום (מונקטש), סי' תרנו].
ד. במלחמת העולם השניה בגטאות בפולין היה ויכוח בין הפוסקים אם יש מקום להחמיר. (שו"ת עלי מרורות מאת הרב משה אהרונסון, עמ' 232-233. אבל שם חלק מנימוקי האוסרים היו מצב המחסור שהתלוה למלחמה).
ה. במלחמת יום הכיפורים כבר פסק הציץ אליעזר להתיר (כרך יג סי' כא).
ו. לגבי מלחמת המפרץ נפסק להקל בשופי (הרב שמואל דוד, תחומין יב, עמ' 222 ואילך).
ז. כדאי גם לזכור את שליחת אוריה (בעלה של בת שבע) לביתו ע"מ שישמש את אשתו בזמן מלחמה.
ח. לסיכום, גם לסוברים שאיסור תשמיש בשעת רעבון הוא דין גמור ולא מידת חסידות, להלכה אין איסור בזמן מלחמה, עאכ"ו במלחמה דוגמת המצב עכשיו.
הרב הלפרין, שלום וברכה, השולח את הדוא"ל הזה הוא ממשתתפי השיעור בשבת בגבעת מרדכי, ש' ב', המנהל המדעי של חברת התרופות קמהדע. אני פונה אליך
שלום רב, יש לי 3 שאלות: 1. אני מתנדב במד"א בישוב שלי וכשאני בכוננות יש לי ביפר. יכול לצאת מצב שבו יש לי את הביפר
שלום רב, קראתי דעות שונות לגבי הדת של עובר שיוולד מביצית של אשה יהודיה ובעלה היהודי, אשר הושתל ברחמה של פונדקאית גויה. האם אכן אין
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.