ראש

ראש

בבני אדם בבעלי חיים מקורות והערות

 

[1] שופטים ט נג; מל"ב ט לה; דבהי"א י י. ואולי הוא מלשון עגלגל, שהראש הוא עגול;
[2] מנחות לז א;
[3] חולין מה א, וברש"י ומאירי שם;
[4] בפסוקנו, וכן שמות טז טז; שמות לח כו; במדבר א ב;
[5] שמו"ב יד כה; דברים כח לה; מנחות לז א; נגעים י י. יש שהמושג קדקד מקביל למושג ראש (בראשית מט כו); [5] מנחות שם;
[6] רש"י חולין נב ב ד"ה רוב גובהה;
[7] ב"י יו"ד סי' ל; או"ז חולין סי' תיט;
[8] פי' רגמ"ה חולין שם; טור יו"ד סי' ל. וראה עוד בתבו"ש יו"ד סי' ל סק"א; יד אברהם יו"ד שם;
[9] חולין מה ב, ובפירש"י שם;
[10] משנה בכורות ז א; רמב"ם ביאת המקדש ח א;
[11] רש"י שם;
[12] פיהמ"ש לרמב"ם בכורות ז א, ורמב"ם ביאת המקדש ח א. הכוונה כנראה לצורות של גולגולת הנובעות מסגירה מוקדמת של התפרים בגולגולת – ראה א. שטינברג, פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו, עמ' 81;
[13] ערוך ע' כילון;
[14] רמב"ם ביאת המקדש¯שם. יתכן שהכוונה למצב של ראש הדומה לקופסא כתוצאה מרככת בינקות – ראה א. שטינברג, שם; יתכן גם הידרוצפלוס, שהראש גדול ופנים קטנות באופן יחסי;
[15] רש"י בכורות שם;
[16] ערוך ע' מקב; תפא"י בכורות ז א. וראה רמב"ם ביאת המקדש, שם. ואף כאן הכוונה לשינויים ביחסים של עצמות הגולגולת כתוצאה מרככת בינקות – א. שטינברג, שם;
[17] רש"י בכורות שם;
[18] פיהמ"ש לרמב"ם שם. וראה על כל המומים הללו בכס"מ ביאת המקדש שם;
[19] פיהמ"ש לרמב"ם שם;
[20] רש"י שם. ואף שינויים אלו ייתכנו במצב של רככת ושכיבה ממושכת על הגב – א. שטינברג, שם;
[21] שבת לא א; נדרים סו ב;

[22] היינו מיקרוצפליה;
[23] נידה כד א; רמב"ם איסורי ביאה י יא;
[24] רמב"ן חולין מד א, ב' התירוצים;
[25] רמב"ן שם. וראה מאירי נידה שם;
[26] ראב"ד, בעלי הנפש, שער הפרישה; ב"י יו"ד סי' קצד, בדעת הרשב"א;
[27] בכורות מג ב; רמב"ם ביאת המקדש ח א. וראה בראב"ד ובכס"מ שם;
[28] בהגדרת 'רובה' – ראה חולין נב ב; רי"ף ורא"ש שם; רמב"ם שחיטה י ו; טושו"ע יו"ד ל א;
[29] חולין מב ב; רמב"ם שם; טושו"ע שם. וראה באריכות על הפירושים השונים של 'נחבסה', ועל החומרה ככל הדעות להטריף – תב"ש יו"ד סי' ל סק"א; כרתי שם סק"ב; צ"צ החדש פס"ד סי' ל;
[30] ירושלמי נידה סופ"ג; טושו"ע שם; ש"ך שם סק"ז; ביאור הגר"א שם סק"א;
[31] חולין נד א. וראה בערוה"ש יו"ד רסי' ל;
[32] שיעור 'סלע' הוא כשליש טפח, ובמידות שלנו כתב בדרכ"ת סי' ל סקכ"א כמה שיטות, והוא נע בין 3.5-3.3 ס"מ;
[33] רש"י, תוס', רמב"ן, רשב"א, ר"ן, מאירי – חולין נד ב; ר"ש אהלות ב ג; רבנו ירוחם נט"ו אות ג; רמב"ם שחיטה י ה; טושו"ע ל ב;
[34] ר"ת תוס' חולין מב ב ד"ה ואמר, ובכורות לז ב ד"ה כדי; העיטור הל' טריפות ע' חסר; ס' האשכול ח"ג עמ' 37; טור יו"ד סי' ל, בשם הרא"ש, וראה בב"י שם. וראה בדרכ"ת שם סקי"ז, שלא מועיל אם עור או בשר סותם את חסרון העצם;
[35] רמב"ם שחיטה י ה; טושו"ע שם;
[36] חולין נו א; רמב"ם שחיטה י ז; טושו"ע יו"ד ל ב. וראה שו"ת הרא"ש כלל כ סי' ו;
[37] או"ה כלל נד סי' ו; רמ"א יו"ד שם. ולעניין עופות שיש להם נקבים בגולגולת מטבע לידתם, כגון אווזות, נחלקו הפוסקים אם כשרים הם אם לאו – ראה שו"ת צמח צדק הישן סי' עא; שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' סה; שו"ת נובי"ק חיו"ד סי' ה; שו"ת צמח צדק החדש חיו"ד סי' כ; תבו"ש יו"ד סי' ל סק"ח; שו"ת פני יהושע חיו"ד סי' טו; שו"ת חת"ס חיו"ד סי' נה; דרכ"ת סי' ל סקל"א; גילוי דעת שם סקי"ט-כ"ג; ערוה"ש יו"ד ל יח. וראה בשו"ת הר צבי חיו"ד סי' כד.