המדור הביבליוגרפי

הרב מאיר וונדר                

מפתח מוער

 

למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"תובכתבי עת תורניים בשנת תשע"ב

 

רשימה קודמת:

אסיא צ"ז-צ"ח (כרך כ"ה, חוב' א-ב), אייר תשע"ה, עמ' 204-155

 

תוכן הפרקים

א.     תפילין, תפילה, ברכות                           1        –     38

ב.      שבת                                                          39      –     106

ג.      מועדים                                                     107   –     148

ד.      איסור וטהרה                                          149   –     187

ה.     נדרים, צדקה, מילה                                188   –     217

ו.      רפואה, השתלות                                     218   –     268

ז.      נשים, הפריות                                          269   –     338

ח.     נזיקין, הפלות                                         339   –     369

 

 

 

 

 

 

רשימת הספרים וכתבי העת

1. אבני דרך ג-ה                     הרב אלחנן נפתלי פרינץ, בית שמש
2. אבני ישפה ח                       הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר, ירושלים
3. אור יציב א                         קהילות שפע חיים דחסידי צאנז, ברוקלין
4. אור ישראל סד                     קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי
5. אור תורה תקלז                   ישיבת כסא רחמים, בני ברק
6. אז תשכיל                         הרב אהרן זילברשטיין, ברוקלין
7. אחימלך הכהן                 הרב נסים הכהן, שרשרת בנגב
8. איש ימיני א-ג             הרב יחיא יצחק הלוי, צנעא בתימן
9. אמונת עתיך 96-93             מכון התורה והארץ, אשקלון
10. אסיא צא-צב                 מכון שלזינגר ליד המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
11. ארחות 63                         המועצה הדתית, חיפה
12. ארחותיך למדני א                 מונחי, קרית ספר
13. אשל אברהם א                     קרן זכור לאברהם, ויליאמסבורג
14. בארו של אברהם א-ב           הרב אברהם פנחס שטרית, פתח תקוה
15. ביכורי אברהם ב                  הרב אברהם ישראל חורי, ירושלים
16. בית אהרן וישראל קנז-קסא מוסדות סטולין קרלין, ירושלים
17. בית שלמה או"ח א-ב           הרב שלמה דרימר, סקאלא
18. הברכה ח                             קובץ תורני לחדו"ת ובירורי הלכה, ירושלים
19. ברכת יהודה ד                    הרב יהודה ברכה, ירושלים
20. גם אני אודך                         הרב גמליאל רבינוביץ, בני ברק
21. דבר אברהם ט                     מוסדות יד אברהם פלאג'י, ירושלים
22. דבר טוב                             הרב דוד אייכנשטיין, ברוקלין
23. דברי בניהו יט                     הרב בניהו דיין, ירושלים
24. דברי ריבות                     הרב יצחק אדרבי, שלוניקי
25. דברי שיר א                   הרב רפאל יוסף דדש, מודיעין עילית
26. דברי שלום ח                     הרב שלום יצחק מזרחי, ירושלים
27. דן ידין א                             הרב נסים דיין, בני ברק
28. ויאמר שמואל יג, יד             ישיבת כסא רחמים, בני ברק
29. ויאסוף שלמה, ויחל שלמה   הרב שלמה אצבאן, דבדו במרוקו
30. וישב הים ג                         הרב יעקב משה הלל, ירושלים
31. חבל נחלתו יב                     הרב יעקב אפשטיין, שומריה
32. חקרי הלכות א-ב                 הרב יחיאל נתן בוכמן-שוימר, לונדון
33. ישורון כו                             מאסף תורני, ניו יורק-ירושלים
34. ישא יוסף או"ח ג           הרב יוסף יקותיאל אפרתי, ירושלים
35. ישיב יצחק כט-לא       הרב יצחק שמואל שכטר, נתניה
36. הישר והטוב יב                 בית הוראה המרכזי לדיני ממונות, ירושלים
37. המאור תמז                       הרב יעקב אמסעל, מאנסי
38. מאמר מרדכי ג                 הרב מרדכי אליהו, ירושלים
39. מבקשי תורה נד             אגודת שלמי אליעזר, ביתר עילית
40. מגדל צופים ד-ו           הרב גדליהו אקסלרוד, חיפה
41. מהר"י לבית הלוי             הרב יעקב לבית הלוי, ונציה
42. מוריה שסט-שעב               הוצאת מוריה, ירושלים
43. מכון להוראה ג             קהל מחזיקי הדת דחסידי בעלזא, ירושלים
44. מנחת דבשי א                 הרב ישכר דובר שוורץ, אנטוורפן
45. מנחת משה א               הרב משה אליקים בריעה הלברשטם, אנטוורפן
46. מעט דבש ב, ג                 הרב דוד בן יצחק, ירושלים
47. מעיל שמואל                       הרב שמואל אהרן יודלביץ, ירושלים
48. משיב משפט א                   הרב עובדיה יוסף טולידנו, ירושלים
49. משיב נבונים ג הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ, בארא פארק
50. משנת יוסף ט, י הרב יוסף ליברמן, ירושלים
51. נזר התורה כג ישיבת נזר התורה, ירושלים
52. ניצני ארץ הרב שלמה א. גליקסברג, ירושלים
53. נֹפך הרב אברהם אבן טואה, אלג'יר
54. נר יום טוב יח ישיבת שמחת יום טוב, תל אביב
55. סיני קמג, קמד מוסד הרב קוק, ירושלים
56. עז ואורה ט בית המדרש שערי תורה, בית שמש
57. העמק עו מוסדות תורה ויראה, ירושלים
58. פעמי יעקב עז-עח כולל להוראה על שם הרב יעקב לנדא, בני ברק
59. צפנת פענח החדש ב הרב יוסף רוזין, דוינסק
60. קובץ תשובות ד הרב יוסף שלום אלישיב, ירושלים
61. קול אריה                             הרב אברהם יהודה שורץ, ברגסז ומאד
62. קול התורה עג מחלקת החינוך של אגודת ישראל באירופה, לונדון
63. קול מנחם-אהל ברכה א מוסדות קאליב, ירושלים
64. רב יוסף הרב יוסף קצבי, קושטא
65. רוני ושמחי א-ב               הרב רן יחזקאל ישראלי, ירושלים
66. רץ כצבי-שבת הרב צבי רייזמן, לוס אנג'לס
67. שבת מנוחה הרב שלמה חי פרזון, בני ברק
68. שובה ישראל ב הרב ישראל גרינברגר, אלעד
69. שו"ת מהריא"ץ הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, מרגרטן
70. שו"ת מהרשד"ם א-ג הרב שמואל די מדינה, שלוניקי
71. שנים יחדיו בית ועד לתורה, גבעת שמואל
72. שיבת ציון הרב בן ציון בלום, סארוואש וב' אויפלו בהונגריה
73. שמחת אליהו א הרב אליהו לוי, ירושלים
74. שערי הוראה טו בית הוראה מערב בני ברק
75. שערי חיים ב הרב חיים רוטר, אלעד
76. שערי צדק יב מכון מש"ה, קרית אונו
77. תבונות ארי ד בית אלחנן דב, ירושלים
78. תחומין לב מכון צומת, אלון שבות
79. תמורת איל הרב אברהם יהודה ליב פעסין, מאנסי
80. תנובות שדה 100 המכון למצוות התלויות בארץ, בית עוזיאל
81. תפארת יב כוללי תפארת ירושלים, ובית שמש
82. תפארת אירופה ד מרכז רבני אירופה, בריסל
83. תשובות אביגדר הלוי או"ח הרב אביגדור נבנצל, ירושלים

 

מפתח השמות

 

אבא שאול, ר' בן ציון 88

אבן טואה, ר' אברהם 158, 354

אברג'יל, ר' אליהו 233

אברהם, ר' מיכאל 289

אברמן, אליהו ישראל 238

אדרבי, ר' יצחק 329

אהלבוים, ר' נח אייזיק 184

אוירבך, ר' שלמה זלמן 34, 48

אולמן, ר' אברהם יצחק 205

אונסדורפר, ר' יונה 69

אייזנשטיין, ר' משה אורי 284

אייכנשטיין, ר' דוד 170

אליהו, ר' מרדכי 65, 155, 181, 242,              269, 333, 369

אלישיב, ר' יוסף שלום 6, 56, 90, 94,             125, 129, 237, 260, 276, 304, 305,             325, 326, 331, 332

אנק, דוד 100

אסחייק, יחזקאל 219

אפרתי, ר' יוסף יקותיאל 6, 24, 94, 124,         140

אפשטיין, ר' יעקב 120, 236, 267

אצבאן, ר' שלמה 119, 265, 301, 323,           327, 342

אקסלרוד, ר' גדליה 15, 27, 58, 76, 87,          95, 104, 115, 136, 156, 161, 165,               200, 241, 263, 279, 291, 298, 337,             364

אריאל, ר' יעקב 53, 236

ארנרייך, ר' יואל 86

אשכנזי, ר' יהושע 83

בוארון, ר' אהרן 217

בוארון, ר' ציון 273

בוכמן-שוימר, ר' יחיאל נתן 8, 55, 72

בוכריץ, ר' קניאל 75

בוקס, אנדריאס 61

בורשטיין, ר' מנחם 180, 296

בלוי, ר' פנחס זליג 33

בלום, ר' בן ציון 187

בן יצחק, ר' דוד 21, 144, 196

בן פורת, ר' אליעזר 300

בן צבי, ר' ירון 310

בקשי דורון, ר' אליהו 18

בריזל, ר' דוד 357

בריזל, ר' יעקב 91

ברכה, ר' יהודה 168, 292, 299, 314,             334

ברששת, משה אברהם 222

גולדברג, ר' זלמן נחמיה 169

גולדמינץ, ר' אברהם יעקב 238

גולדמן, ר' גבריאל 180

גיאת, ר' מנחם 122

גיליס, דוד 61

גליקמן, ר' ישראל 287

גליקסברג, ר' שלמה א 100, 153, 191,           208

גלרנטר, ר' מנחם מנדל 25

גנזל, טובה 177

גרין, יוסי 271

גרין, מלי 246

גרינברגר, ר' ישראל 36, 45, 70, 73, 93,         97, 133, 213, 232

גשטטנר, ר' נתן 198, 240

דדש, ר' רפאל יוסף 149, 150

דוד, ר' בנימין 288

דוד, ר' שמואל 216

דייטש, ר' מתתיהו 258

דיין, ר' בניהו 7, 16, 96, 307

דיין, ר' נסים 82, 134

דינר, ר' יהודה אריה 147

דרימר, ר' שלמה 4, 14

 

הדאיה, ר' עבדיה 293

הכהן, ר' יהודה 323

הלברשטם, ר' משה 238

הלברשטם, ר' משה אליקים בריעה 10,           29, 43, 51, 74

הלוי, ר' יחיא יצחק 54

הלוי, ר' משה 107

הלוי, ר' שלום י יצחק 253

הלל, ר' יעקב משה 224

הלפרין, ר' מרדכי 182, 218, 229

ווזנר, ר' שמואל 20, 179, 256, 276,               284

וונדר, ר' מאיר 223

ויגודה, מיכאל 287, 346, 358

וידאל, ר' חיים 359

וידר, ר' יחיאל 143

ויינברגר, ר' יהושע אהרן צבי 163, 174,          189, 215, 303

וייס, ר' אשר זליג 169, 284

וייס, ר' יצחק יעקב 78

וייצמן, ר' גדעון 297

ולדמן, אריה 203

ולדמן, ר' שמעון משה 81

וסטרייך, אבישלום 310

זורגר, ר' משה זאב 114

זילברשטיין, ר' אהרן 173

זילברשטיין, ר' יצחק 106, 112, 138,             139, 195, 220

זנגר, ר' יום טוב 34, 108

חיימוב, ר' אלעזר 348

טאוב, ר' מנחם מנדל 13

טובול, ר' יחיה 280

טולידנו, ר' עובדיה יוסף 169, 183, 273, 313, 340

יגל, שמחה 246

יודלביץ, ר' שמואל אהרן 262, 270

יוסף, ר' יצחק 35

יוסף, ר' עובדיה 172, 273

ישראלי, ר' רן יחזקאל 22, 30, 35, 71,            88, 99, 123, 147, 160, 164, 166, 172, 228, 268, 308, 365

כהן, ר' דוד חי 247

כהן, ר' יעקב 186

כהן, ר' ירמיה מנחם 42

כהן, ר' עזריאל 190

כהן, ר' שמואל 57

כץ, ר' אריה 105, 176, 271, 272, 274,           286

כץ, ישראל 309

 

לביא, אליהו 353

ליאור, ר' דב 53

ליברמן, ר' אהרן 92

ליברמן, ר' יוסף 2, 12, 19, 26, 32, 37,           44, 46, 59, 64, 85, 111, 116, 126,               131, 132, 139-137, 148, 162, 201,              202, 226, 250, 254, 259, 366

לייזר, ר' שלמה 141

ליפשיץ, ר' אברהם 118, 199

ליפשיץ, ר' יוסף יצחק 61

לנדא, ר' מנחם מנדל חיים 264

מדינה, ר' שמואל די 318, 322, 324,              338, 339, 341, 345, 347

מונחי 31, 127, 185

מור, פנינה 93

מושקוביץ, ר' אברהם ב 117

מזרחי, ר' שלום יצחק 344

מלבר, ר' יצחק אברהם 171

מרקוביץ, ר' צבי 316

נבנצל, ר' אביגדור 50

נויבירט, ר' יהושע 66

סולובייציק, ר' יצחק זאב 125

סט, ר' יוסף 245

סיימונס, ר' חיים 231

סקס, ר' משה 101

סתיו, ר' אברהם 367

עמיחי, ר' יהודה 216

ערוסי, ר' רצון 239

פיינהנדלר, ר' ישראל פסח 47, 63, 90,            101, 179, 194, 209, 351, 363

פיינשטיין, ר' משה 49

פישר, ר' ישראל יעקב 284

פסין, ר' אברהם יהודה ליב 9, 79, 152,           154, 178, 230, 266, 290

פרזון, ר' שלמה חי 89, 103

פרי, אברהם 328

פריד, ר' עמרם 84

פרינץ, ר' אלחנן נפתלי 1, 3, 11, 17, 28,         38, 77, 80, 102, 109, 110, 121,   128, 145, 197, 206, 249, 311, 317,             321, 360

צימרמן, דינה 177

קטן, חנה 244

קליימן, פסח 300

קליינמן, יוסף 140

קלמן, תרצה 177

קפלושניק, ר' יצחק 67

קצבי, ר' יוסף 212

קרליץ, ר' נסים 276

רוזין, ר' יוסף 151, 330

רוזן, ר' ישראל 53, 66

רוט, ר' אליעזר 198

רוטר, ר' חיים 62, 167, 207, 227, 276

רויטנברג, ר' מיכאל שאול 356

רזיאל, ר' יונתן 204

ריביאט, ר' דוד שמואל 98

רייזמן, ר' צבי 48, 49, 235, 256

רלב"ג, ר' מרדכי 277

שאר ישוב, ר' אברהם 56

שבדרון, ר' מאיר 357

שגב, ר' ליאור 175

שוימר ראה לפי: בוכמן

שולביץ, ר' אברהם ישעיה 125

שוסהיים, אליהו 296

שורץ, ר' אברהם יהודה 188, 335

שורץ, ר' יחזקאל אהרן 135

שורץ, ר' ישכר דובר 20, 42, 78

שטיינברג, אברהם 275

שטיינמץ, ר' נחמן יחיאל מיכל 40, 52,           113, 142, 146, 193, 211, 225, 234,             282, 285, 294, 295, 312, 350, 352,             362, 368

שטרית, ר' אברהם פנחס 159, 192

שטרן, ר' רפאל 355

שטרן, ר' שלמה 5

שטרנבוך, ר' משה 84, 229, 251, 252

שיפר, ר' חיים יעקב 125

שכטר, ר' יצחק שמואל 23, 39, 41, 68,          130, 210, 214, 243, 255, 257, 261,             281, 283, 302, 306, 315, 319, 320,             336, 343, 349, 361

שלזינגר, ר' אליהו 202

שניבלג, ר' שרגא פייביש 43

שניידר, ר' אבשלום 33

שנשנסקי, דניאל 66

 

 

 

מפתח הענינים

אבהות 275, 277, 281; אבלות 259, 260, 263; אבר 84, 86, 239, 240, 357; אדים 133; אוזניים 15, 80, 131; אוטובוס 197; אוטיסט 165; אולטרה סאונד 261; אולם 350; אונס 23; אזכרות 169, 330; איטר 7-3, 13, 29, 145-143; איידס 299; אימוץ 269, 310; אימפוטנט 208; אינהלציה 88; אינפוזיה 28, 140, 141; אינקובטור 260; אלצהיימר 18, 116, 139, 192, 193; אמבולנס 65; אמן 16; אנדרוגינוס 232; אף 78, 79; אפוטרופוס 343; אפרת 296; אצבע 240; ארבע כוסות 112, 113; אשך 235, 236.

בהמות 149, 150, 301; ביבליוגרפיה 223; ביוץ 101; ביציות 369; ביקור חולים 50, 146, 242, 243; בישול נכרים 158, 159; בית חולים 39, 41, 43, 44, 74, 152, 164, 209, 210, 260-256; בית כנסת 13, 26, 257; בכור 215; בכורות 13, 111; בעלי חיים 367; בריאות 219; ברכות 38-27; ברכת המזון 29, 30; בתולים 181, 323.

גב 123; גבורת אנשים 51, 327-325; גולגולת 264; גוסס 250, 315; גופה 263; גט 303, 337-333; גידם 8, 9, 38, 324; ג'ינג'י 274; גירוד 76; גירושין 334-325; גלוטן 317; גלולות 180; גניקולוגיה 248; גרות 207, 208.

דוד חימום 69; דילול 369; דירה 320; דלקת ריאות 62, 226; דם 176-174, 179, 182, 187, 238.

הבדלה 48, 49, 125; הגומל 13, 37-33; הדלקת הנרות 45-43; הוצאה 51, 52; הורים
195-191; החלמה 321; הכאה 195; המתה 367; הנדסה גנטית 216, 217; הנשמה 234, 254; הסתכלות 175; הפלות 212, 213, 368; הפריה מלאכותית 288-270; הצלה 32, 90, 91; הקאה 13, 28, 115; הרגשה 173; הרדמה 203; הריון 246, 364; השתלות 237-235, 241; התעכלות 268; התעמלות 89, 96; התקן 172.

וזלין 187; ויטמינים 154; וסת 172, 173, 178, 179.

זונדה 112; זקן 165, 167; זקנים 13, 138, 139, 181, 197, 311; זריקות 308.

חובל 365, 366; חול המועד 50, 121; חולים 12, 19, 158, 159, 228-224; חלב 60-57; חליצה 330, 338; חלל 274; חמיו 194; חנוכה 101, 146, 147; חצוצרות 297; חציצה
187-184; חרש 16-14, 207, 303, 316, 330, 332; חשמל 44, 356.

טבעת 184, 315, 343; טלפון 49, 52, 65, 111; טריפות 154-149.

יולדת 36, 43, 50, 74, 81, 106-103, 361; יום טוב 94, 120-117; יום כיפור 50, 58, 74, 142-132; יחוד 310, 311; יין 30; יציגות 289; ירושה 119, 286, 339, 346.

כאב 95; כדורים 13, 51, 79, 141, 179, 292, 295; כהנים 13, 16, 261-255; כויה 19; כוס 13, 29, 30; כותל המערבי 26; כינים 11; כלאים 216, 217; כלב 26, 302; כלה 180, 181; כסא גלגלים 101, 259; כרות שפכה 303, 305; כרית חשמלית 63, 64; כשרות 157-151; כתובה 318.

לב 314; לב מלכה 238; לולב 8, 145-143; לחש 163; לידה 249-245; לייזר 2, 168, 169; ליל הסדר 13.

מאבד עצמו לדעת 35, 87; מוות 254-251; מום 8, 234, 358, 359; מוקצה 56; מזגן 356; מזוזה 211-209; מזונות 319; מח עצם 229; מחיה המתים 37; מטפלת 363; מטרנה 88; מי שברך 25, 50; מילה 103, 120, 206-198; מינקת 57, 303, 306; מכירה 344; מכשיר טנס 105; מכשיר שמיעה 67, 68, 79, 124, 131-129, 357; מלמד 362; ממזרות 272, 273; מנין 18, 42; מניעת הריון 300-290; מס 341; מעבדות 288; מפרק 56; מצוות 14; מצות 112, 114, 115; מציצה 200, 204, 205; מקל 13; מרה 266; מרפאה 348; משאבה 60, 61; משחה 45, 94, 100-98; משטרה 195; משלוח מנות 148; משפחה 92, 93; משקפים 13, 121, 123, 357, 360.

נדה 129, 183-170, 308; נדרים 188, 189; נופש 42; נחם 127; נטילת ידים 1, 2, 13, 126; ניתוח 150, 365; ניתוח קיסרי 40, 120; ניתוחי מתים 237, 262; נכרים 13, 54, 74, 90, 164, 215; נמק 227; נסיעה 92; נשיאת כפים 24; נשים 233, 244, 339-269.

סוכרת 13, 61, 113, 140; סומא 26, 84, 128, 183, 187, 196, 241; סחרחורת 22; סטודנט 255; סטיות 222; סירוס 215, 232, 297, 302-300; ספירת העומר 116; ספק 6; סת"ם 4.

עבודה זרה 163; עגבניות 71; עגלת נכים 53; עובר 142, 368, 369; עור 76, 100, 157; עינים 77; עישון 13, 21, 117, 118, 122, 162-160; עצבים 331, 350; עקרות 177; ערב 347; ערכאות 340.

פג 214; פדיון הבן 214-212; פדיון נפש 224; פדיקור 307; פה 110; פונדקאית 280-278; פוריות 222; פטריה 156; פיטורין 364; פיקוח נפש 82; פנויה 283; פנים 70, 168; פסח 115-107; פסיכולוג 351; פצוע דכה 304, 305; פרד 301, 342; פריעה 198; פרקינסון 24.

צביעה 70, 166, 167; צהבת 102, 202-200; צוואה 323, 345, 347, 349; צולע 17; צום גדליה 132; צופר 91; ציפורניים 75-73; צמר גפן 80.

קבורה 119, 266, 267; קול אשה 312; קטן 1, 34, 62, 88, 89, 205, 358, 359; קידוש
48-46; קידושין 315-313; קימה 196, 197; קינוח 3; קעקע 169, 365; קריאת התורה 25; קרנית 241.

רגל 84, 265, 338; רופאים 41, 55, 135, 137, 220, 308, 309, 332, 340, 341, 352, 353; רחם 174, 176, 300; רחיצה 192; ריפוי 321, 322; רפואה 33, 81, 164, 171, 243-218; רפלוקסולוגיה 96; רקמות 277; רשלנות 340.

שבת 107-39; שהחיינו 206; שואל 342; שוטה 330-328, 337, 339, 343, 344; שופר 97, 124, 131-128; שותפים 354, 355; שחיטה 187; שחלות 278, 298; שיבוט 275; שיניים 47, 51, 72, 74, 97, 110, 186, 187, 191; שיתוק 10, 333; שכחה 227; שכיב מרע 349; שכנים 348, 356; שכר 55; שליה 182, 267; שליח ציבור 13, 17-15; שמאל 187; שמות 335, 336; שמן 147; שמן דגים 156; שמן זית 27; שערות 2, 168-166; שפופרת 170, 204; שריטה 366; שתל קוכלרי 68, 130; שתן 20.

תאומי סיאם 230, 231; תהילים 228; תור 352, 353; תורה 190; תורם 239-237; תחבושת 13; תנור 63; תסמונת 206; תענית 110, 111, 115, 188, 189, 362; תפילה 23-19; תפילין 13-4; תפילת הדרך 32; תפרים 170, 185; תרופות 1, 31, 51, 85, 86, 94, 95, 109-107, 153, 155, 225; תרנגולים 151; תשעה באב 127-123.

 

 

א. תפילין, תפילה, ברכות

1. נתינת תרופה לקטן בלילה. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. שו"ת אבני דרך, ח"ג, סי' ז,
   36-32.

קטן מתחת לגיל שש אינו צריך ליטול ידיו לפני לקיחת התרופה.-בסי' ח, 37, הורה שאין צורך ליטול ידים אחרי שתורם דם, אך כדאי להחמיר כשאין קושי.

2. נטילת ידים אחרי הסרת שערות במכונה. הרב יוסף ליברמן. שו"ת משנת יוסף, ח"ט, סי' ח, עמ' יח.

אשה העובדת בתחיבת מחט לשורש השער להוציאו, אם זה במקומות בודדים ולא צפופים אינה צריכה נטילת ידים.- בסי' קלד עמ' קצו השיב על עקירת שער על ידי לייזר בימים האסורים בתספורת.

3. קינוח לאיטר. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ג, סי' ה, 29-28.

אם יכול לקנח היטב בימין כל אדם יעשה כן, ואם ישאר מלוכלך יקנח באופן שיהיה נקי.

4. איטר יד בהנחת תפילין וכתיבת סת"ם. הרב שלמה דרימר, בתר"ך. שו"ת בית שלמה, או"ח, ח"א, סי' ב, עמ' מ-מב.

כשעושה כל המלאכות בשמאל, יניח בימין אף כי כתיבתו בימין.

5. תמצית השיטות בדיני איטר יד. הרב שלמה שטרן. אשל אברהם, א, תשע"ב, מו.

פרטי הדינים והשיטות בסוגים השונים של איטר.

6. תפילין לספק איטר. הרב יוסף יקותיאל אפרתי. ישא יוסף, או"ח, ח"ג, סי' יב-יד, עמ' כא-כב.

לדעת הרב יוסף שלום אלישיב האוכל וכותב ביד שמאל מניח תפילין בימין, וחוזר להניחם על יד שמאל כשעיקר כוחו בימין מבלי לחלוץ תפילין של ראש. איטר יכתוב תפילין בימינו.

7. איטר שעושה כל מלאכתו בשמאל ורק הכתיבה בימין. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ט, סי' ב, עמ' יא-יט.

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ולדעת מרן הכתיבה עיקר ויניח בשמאל כל אדם.

8. גידם בתפילין ובלולב. הרב יחיאל נתן בוכמן-שוימר. שו"ת חקרי הלכות, ח"ב,
   סי' לג, עמ' קא-קג.

פלפול הלכתי מתש"י אם יש הבדל בין גידם, לבין נקטעה ידו לאחר מכן.-בסי' נז עמ' קפד-קפו דן בתש"ז על מומי נשים ומומי כהנים.

9. מי שנקטעה ידו. הרב אברהם יהודה ליב פסין. תמורת איל, סי' ה, עמ' כו.

יניח בשמאל כבתחילה, מכיון שנשאר קצת מהזרוע והתקינו לו תותבת שתהיה אצלו עיקר כבעבר.

10. המשותק בידו הימנית. הרב משה הלברשטם. מנחת משה, ח"א, או"ח, סי' ב, עמ'
    יג-יד.

יניח תפילין על ידו הימנית המשותקת.

11. הנחת תפילין כשיש לו כינים בראשו. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ג,
    סי' יג, 46.

אין הכינים חציצה כשקשה להסירם.

12. תפילין של ראש שחולה אינו יכול להדקן. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' טז, עמ' כז-כח.

יניחו לחולה תפילין אלא שלא יברך.

13. עניני רפואה והלכה. רבי מנחם מנדל טאוב. קול מנחם-אהל ברכה, או"ח, ח"א.

עמ' לא: אסור לעשן בתפילין. כו: מותר בפסוקי דזמרה לעמוד לפני זקן. כט: חולה סוכרת שקיבל התקף באמצע קריאת שמע וברכותיה יכול לברך ולאכול. לב: עדיף להסיר המשקפים כשאומר שמע ישראל. לט: אושפז בחוץ לארץ והגיע לארץ, די בברכת הגומל אחת. מד: כהן שיש לו תחבושת על ידו, יכול לישא כפיו כשאינו יכול להסירה. מט: מן הדין מותר ללומדים בבית הכנסת לעשן, אך יש להימנע כי זה מזיק לסובבים. ס: איטר יטול ידיו בימין דעלמא. עה: איטר יחזיק כוס של ברכה בימינו שהיא שמאלו של כל אדם. פא: אכל כזית והקיאו לא יברך ברכה אחרונה. צא: מחלוקת הפוסקים אם איטר יעקור רגליו אחרי שמונה עשרה ברגל שמאל. צג: מותר לשליח ציבור לגמוע ביצה חיה לפני התפילה כדי לצחצח קולו. צט: מותר להיכנס לבית הכנסת עם מקל הליכה כשצריך לכך. קמא: מותר לחולה לחצות בשבת את הכדור לשנים כשלא הכין מערב שבת. קמב: מותר ללכת בשבת עם משקפים שצבעם משתנה כשעובר מחמה לצל ולהיפך. קנה: יכול גוי לתקן משקפיו של בעל קורא כשאין בעל קורא אחר. קצא: יש להקל מספק שבכור שנולד מניתוח קיסרי לא יתענה בערב פסח. קצד: אסור לעשן בליל הסדר בשעת אמירת ההגדה.

14. נער בן עשרים שאינו שומע כראוי אך שומע ומדבר קצת. הרב שלמה דרימר, בת"ר. בית שלמה, או"ח, ח"ב, סי' צה, עמ' קפט-קצג.

אינו בכלל חרש וחייב במצוות, אבל החיוב אינו על האב משגדל.

15. שליח ציבור שכבדו אוזניו ואינו שומע. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ה, סי' ז, עמ' מב-מז.

דעות באחרונים אם יכול להיות ש"ץ. דיני חרש בקריאת שמע ובקריאת המגילה.

16. אדם ששמיעתו לקויה במנין מצומצם של עשרה אנשים. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ט, סי' יג, עמ' קא-קי.

כשאין תשעה עונים יברך הש"ץ בקול ג' ראשונות ואחרונות, ויוכל כהן לעלות לדוכן.-בסי' יט עמ' קמ-קמד הורה לענות אמן על ברכת מי שאוכל או שותה לפני התפילה באיסור, כי יודע בו שאינו חולה.

17. חזן הצולע ברגלו. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ג, סי' כג, 69-68.

מומים אינם פוסלים בשליח ציבור, ואם קבלוהו אין לעשות על כך מחלוקת.

18. צירוף חולה אלצהיימר למנין. הרב אליהו בקשי דורון. תחומין, לב, 89-86.

החולה פטור מכל המצוות כשוטה, ואין לצרפו למנין כי אין דינו כישן.

19. חולה שאינו יכול לכסות לבו לתפילה ותפילין. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' כט, עמ' מג-מד.

היו בחלקו העליון של גופו כויות ופצעים ואינו יכול לכסותם, יתפלל בביתו ויניח תפילין.

20. ההולך להתפלל והרגיש שמטפטף על מכנסיו. הרבנים ישכר דובר שורץ, שמואל ווזנר. מנחת דבשי, או"ח, ח"א, סי' כז, עמ' ס-סא.

אם טופח על מנת להטפיח וקל לחזור לביתו יחליף את מכנסיו, ואם לא ישפוך עליהם קצת מים להטפיח.

21. עישון סיגריות לפני התפילה. הרב דוד בן יצחק. מעט דבש, ח"ב, או"ח, סי' ו, עמ' נג-נו.

מעיקר הדין מותר לעשן לפני התפילה ליישב דעתו, ואין זה בכלל אכילה.

22. קיבל סחרחורת באמצע התפילה והוצרך לצאת לשתות. הרב רן יחזקאל ישראלי. שו"ת רוני ושמחי, ח"ב, או"ח, סי' מב, 145-144.

יברך ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה יברך אחרי התפילה.

23. השלמת תפילות לחולה ויוצא מבית האסורים שנאנסו מלהתפלל. הרב יצחק שמואל שכטר, לאדמו"ר מגור. שו"ת ישיב יצחק, חכ"ט, סי' ה-ח, עמ' נז-ע.

אינם צריכים להשלים את התפילות שהפסידו גם אם לא הרהרו אז.

24. ברכת כהנים על ידי כהן חולה פרקינסון. הרב יוסף יקותיאל אפרתי. ישא יוסף, או"ח, ח"ג, סי' לב, עמ' מג-מד.

יכול להתאמץ לברך בעירו אך לא כשנסע למקום אחר, וישא כפיו בעמידה ולא בסמיכה.

25. אמירת מי שברך לחולה בקריאת התורה. הרב מנחם מנדל גלרנטר. פעמי יעקב,
    עז-עח, תשע"ב, רכט-רלב.

מקורות אם להזכיר את שם החולה בחולי קל, ואם לפרסם מחלתו.

26. כניסת עיור לבית הכנסת עם כלב המוליכו. הרב יוסף ליברמן, לרב שמואל רבינוביץ. משנת יוסף, ח"ט, סי' נג, עמ' עג-עה.

רבים אוסרים, אך לכותל המערבי בודאי אין מן הראוי להרשות.

27. האוכל שמן זית לרפואה עם מעט פת כדי שלא יוזק. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ו, סי' כג, עמ' עב-עז.

מחלוקת הפוסקים אם יברך על הפת או על השמן.

28. ברכה אחרונה למי שיקיא. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ג, סי' פג,
    209-208.

אם משער שהקיא את כל מה שאכל לא יברך, וגם האוכל מאינפוזיה לא יברך.

29. איטר בכוס של ברכת המזון. הרב משה אליקים בריעה הלברשטם. שו"ת מנחת משה, ח"א, או"ח, סי' ז, עמ' כג-כה.

יקח הכוס בימינו שהיא שמאל כל אדם.

30. רב הנמנע משתית יין מטעמי בריאות, ומוזג מכוס של ברכת המזון לכוס אחר. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, או"ח, סי' לח, 88-87.

אין הכוס נחשב פגום כשרוצה שהשני לא ישתה מפה לפה למניעת מחלות.

31. ברכה על תרופות. מונחי. שו"ת ארחותיך למדני, ח"א, סי' כו, עמ' קב-קה.

אין לברך על התרופות שלנו אף שהחיך נהנה.

32. תפילת הדרך לחברי הצלה הנוסעים בשבת. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' לג, עמ' מח-מט.

כשנוסעים עם חולה שיש בו סכנה יאמרו תפילת הדרך.

33. ברכת הודאה לחולה שנתרפא. הרב פנחס זליג בלויא. עז ואורה, ט, תשע"ב, קמז-קנג.

בירור ההלכה בחיוביהם של ארבעה צריכים להודות.-בעמ' ערה-רפג מברר הרב אבשלום שניידר את שיטות הרמב"ם והרמב"ן בהיתר רפואה.

34. ברכת הגומל לקטן שנתגדל. הרב יום טוב זנגר. מוריה, שסט-שע, תשע"ב, קפב-קפג.

קטן סמוך לבר מצוה שעבר סמוך לפיגוע וניצל בנס אחרי טיפול קל בבית חולים, הסתפק הרב שלמה זלמן אוירבך אם יברך הגומל כשנעשה בר מצוה, ובכל אופן יכול לברך שעשה לי נס במקום הזה. יש לו עצה לכוין בבוקר בברכת הגומל חסדים טובים לעמו ישראל.

35. ברכת הגומל במי שניסה לפגוע בעצמו. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, או"ח, סי' סו, 184-183.

ניסה לאבד עצמו לדעת וניצל על ידי טיפול נמרץ, חולק על הרב יצחק יוסף וסובר, שאם מתחרט על מעשהו ואומר שלא ידע משמעות הדבר בהיותו מדוכא או כעוס יברך הגומל.

36. ברכת הגומל ליולדת אחרי זמן רב. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב, סי' כא, עמ' נו-נז.

כשעברו יותר משלושה חודשים לא תברך בשם ומלכות, ומוטב שתשמע מאחר.

37. ברכת מחיה המתים על חולה שנתרפא. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' נב, עמ' סד-סה.

חכם אחד ביקר חולה שהדופק שלו לא פעל שש דקות ובירך עליו מחיה המתים, אבל לכתחילה בודאי ראוי לברך בנוסח של הגומל.

38. ברכה על ראית קטוע יד. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ג, סי' צג, 231-230.

נקטעה ידו בתאונת דרכים ובא לעבודה, אל ילבינו חביריו את פניו בברכת משנה הבריות, אלא יברכו בלחש דיין האמת בשם ומלכות.

ב. שבת                                    

39. אם צריכים אשה סמוך ללידתה וחולה להכין מה שאפשר מערב שבת, או לשבות סמוך לבית החולים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ט, סי' כח, עמ' קנד-קנט.

מידת חסידות להכין מה שאפשר מערב שבת, אבל אין צורך לשהות סמוך לבית חולים כדי להימנע מנסיעה בשבת.

40. קביעת ניתוח קיסרי לערב שבת. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' יא, עמ' מא-מב.

מותר לקבוע את זמן הניתוח ליום חמישי או ששי, ואפילו אין סכנה לאם או לוולד.

41. השתדלות רופא לקבלת עבודת תורנות שיתכן שיקבל בימי שבת וחג. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ט, סי' כז, עמ' קמז-קנד.

בבית חולים דתי המתנהל על פי ועד ההלכה אין חשש, ואדרבה מצוה עושה.

42. משפחות שיצאו לנופש בפקודת הרופאים ואין לבעל שם מנין. הרבנים ישכר דובר שורץ, ירמיהו מנחם כהן, בתשמ"ז. מנחת דבשי, או"ח, ח"א, סי' לד, עמ' עט-פא.

יש להקל באופן ארעי לא להטריחו לחזור לעירו להתפלל במנין, ויקרא לשבת עונג עם משפחתו.

43. אשה בבית חולים. הרב משה הלברשטם. מנחת משה, ח"א, או"ח, סי' יח-יט, עמ' נה-נח.

כששכחה פעם להדליק והוסיפה נר אחד הקנס הוא עליה, וכשהיא בבית חולים והבעל מדליק בבית אינו צריך להוסיף. יולדת תוכל להדליק בשבת הראשונה שאחרי הלידה, שלא כמחותנו הרב שרגא פייביש שניבלג בשו"ת שרגא המאיר, ח"ה, יא.

44. הדלקת נר שבת בבית חולים. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' עח-פ, עמ' קיא-קטו.

הוראות כיצד לנהוג כשאין מרשים להדליק בחדרים, ואם יוצאים בנורות החשמל. הוראות לבעל כיצד ינהג כשאשתו בבית החולים.-בסי' פג עמ' קיח השיב על המצפה לילד, אם יכול הבעל להישאל על תוספת שבת שקיבל.

45. מריחת משחה לידים של אשה שקיבלה שבת בהדלקת הנרות. הרב ישראל גרינברגר. שו"ת שובה ישראל, ח"ב, סי' כז, עמ' עא-עג.

פירוט הצדדים להקל שתמרח לה לצורך רפואה אשה אחרת או בעלה.

46. חולה שידיו רועדות. הרב יוסף ליברמן. שו"ת משנת יוסף, ח"י, סי' ס, עמ' עז-עח.

לא יחזיק את כוס הקידוש בידו, אלא אחר יתמוך בידו, או שיניח על השולחן לפניו.

47. עבר ניתוח בפה עקב שבירת עצם הלסת ודלקת בה, וקשרו לו את השיניים באופן שאינו יכול לפתוח את פיו. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. שו"ת אבני ישפה, ח"ח, סי' סא, עמ' קמא-קמג.

ישתה את המרק שבישלו בו מזונות עבורו אף כי לא יצא ידי חובת סעודות שבת, אבל הצם בשבת כי מזיקה לו האכילה מקיים קידוש גם בלי לאכול.

48. קידוש לאחר הבדלה כשהביא את אשתו לבית חולים בליל שבת ושכח לקדש, וביום חזר לבקרה והבדיל אחרי פלג המנחה. הרב צבי רייזמן. רץ כצבי-שבת, סי' יד, עמ' רכ-רלז.

הרב שלמה זלמן אוירבך פסק שאינו יכול עוד לקדש מכיון שזה תרתי דסתרי.

49. שמיעת הבדלה בטלפון. הרב צבי רייזמן. רץ כצבי-שבת, סי' יז, עמ' רעח-רחצ.

לדעת הרב משה פיינשטיין חולים או נשים שאינם יכולים לשמוע הבדלה רק בטלפון, יכולים לסמוך על כך שזהו קול האדם ויוצאים ידי חובה, אבל רוב פוסקי זמננו הכריעו שזה קול אחר היוצא מהמכשיר, ואי אפשר לצאת בו ידי חובה.

50. ביקור חולים בשבת. הרב אביגדור נבנצל. תשובות אביגדר הלוי, או"ח, עמ' רעז-רעח.

תשובות לשאלות על אמירת מי שברך לחולה, ותפילה בעת בכי הנימול בשבת.-בעמ' שיב-שיד דיני חולה ויולדת בשבת.-בעמ' שעו השיב על כתיבת רופא בחול המועד.-בעמ' תיח ענה על דיני מעוברת מניקה ויולדת ביום הכיפורים.

51. נשיאת תרופות ברשות הרבים כלאחר יד, לצורך חולה שאין בו סכנה. הרב משה הלברשטם. מנחת משה, ח"א, או"ח, סי' לב, עמ' צח-צט.

מותר לשאת בשינוי כגון תחת הכובע, ואין צריך להחמיר.-בסי' נה-נו עמ' קסו-קסז מפקפק בהיתר למי שאין לו גבורת אנשים, לקחת כדורים כדי שיוכל לקיים מצות עונה. נוטה להתיר למי שהתקרר ונפל למשכב, ליטול תרופות לכאב השיניים שלו.

52. נשיאת טלפון סלולרי בשבת במקום חולה שיש בו סכנה. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. שו"ת משיב נבונים, ח"ג, סי' טו, עמ' מז-מח.

כשיש בביתו חולה מסוכן או שאשתו לפני לידה, יכול לשאת עמו לבית המדרש טלפון סלולרי להרגיעם שיוכלו לקרוא לו, אך יעמידנו על מצב שאינו משמיע קול, ולא ירימנו כשמצלצל אלא ירוץ מיד לביתו.

53. נסיעה בעגלת נכים ממונעת שבתית ללא עירוב. הרב ישראל רוזן. תחומין, לב,
    49-44.

המתיר לצאת בעגלת נכים למקום שאין עירוב יש לו על מי לסמוך, וכל שכן כשהיא ממונעת ומותקן בה סידור שבת. הסכימו לכך הרבנים יעקב אריאל ודב ליאור.

54. שליחות גוי חוץ לתחום שבת לצורך חולה. הרב יחיא יצחק הלוי. איש ימיני, ח"א, עמ' כב-כג, פקסימיל.

היה אביו חולה מאד בעיר אחרת, יפה עשה בנו ששלח גוי להודיעו שיבוא מחר לבקרו.

55. שכר רופא בשבת. הרב יחיאל נתן שוימר. שו"ת חקרי הלכות, ח"א, עמ' מג-מו.

פלפול אם זה נקרא שכר שבת.

56. מוקצה ומלאכת מפרק לצורך חולה שאין בו סכנה. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' כט, עמ' כג-כה.

מכתב הערות בתשכ"ט לרב אברהם שאר ישוב על ספרו נתיב אברהם.

57. תורת המינקת, התיחסות התורה ההלכה והרפואה להנקה, בפרט בעידן פיתוח תחליפי החלב, עם הערות ויניקהו דבש. בהתחלה קונטרס חלב ודבש, הלכות והנהגות המינקת והיונק בשפה פשוטה. הרב שמואל ב"ר יהודה כהן. ירושלים תשע"ב, 8, טז, 2, צה, 1, תו עמ', הסכמות.
58. שאיבת חלב בשבת לתינוק שאינו יכול לינוק. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ה, סי' יט, עמ' פט-צא.

אסורה מכיון שיש היום הרבה תחליפי חלב, ומותרת רק כשרופא קבע שהתינוק זקוק לחלב אם דוקא. אין להקל לה בתשעה באב וביום כיפור לאכול פחות פחות מכשיעור בכדי שיהיה לה די חלב.

59. שאיבה מאשה המצטערת מריבוי החלב. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' צד, עמ' קלה-קלו.

מותר לה לשאוב את החלב מדדיה כדי למנוע צער בעתיד.

60. שאיבת חלב אם בשבת. הרב נחום אליעזר רבינוביץ. תחומין, לב, 29-27.

השאיבה נחוצה גם לתינוק וגם לאם, ועדיפה משאבה חשמלית שיש בה רק חילול שבת אחד.

61. משאבת אינסולין לחולי סוכרת בשבת. ד"ר אנדריאס בוקס, ד"ר דוד גיליס, הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 19-11.

שני סוגי הסוכרת נחשבים כחולה שיש בו סכנה, ולכתחילה יש להשתמש במזרק או בעט, אבל למתירים להשתמש במכשיר חשמלי יש להעדיף את המשאבה.

62. קטן שהוחזק שאם אין לו חימום בלילה הוא נחלה בדלקת הריאות. הרב חיים רוטר. שערי חיים, ח"ב, סי' נו, עמ' קצו-קצז.

מותר להדליק מראש את החימום טרם שנחלה, ואף על פי שיש כיום תרופות אנטיביוטיות.

63. כרית חשמלית בשבת. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' עז, עמ' קעא-קעב.

חולה שנפל למשכב ישמע לרופאים שציווהו לשכב על כרית חשמלית אף שהיא מוקצה. החש בגבו יכול לעמוד ליד תנור חימום לשם רפואה.

64. שימוש בשמיכה וכר חשמלי בשבת. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' צו, עמ' קלח-קלט.

מותר להשתמש בהם בשבת אם יכרוך מטלית על הכפתורים להזכירו שהיום שבת.

65. ביטול הזמנת אמבולנס בטלפון בשבת. הרב מרדכי אליהו. מאמר מרדכי, ח"ג, או"ח, סי' טז, עמ' סא.

הזמינו אמבולנס לאדם שקיבל התקף לב ובינתים הרגיש יותר טוב או שבא רופא, מותר לחייג בשינוי לבטל את ההזמנה, ובחוץ לארץ שב ואל תעשה עדיף.

66. שינוע נכים במדרגות בשבת. הרב ישראל רוזן, מהנדס דניאל שנשינסקי. אמונת עתיך, 96, תשע"ב, 81-76, תמונות.

פתרונות הלכטכניים לשינוע נכים המבוססים על עקרון גרמא. הסכים לכך הרב יהושע נויבירט.

67. מכשירי שמיעה בשבת (ד). הרב יצחק קפלושניק. בית אהרן וישראל, קסא, תשע"ב, קסו-קע.

בירור איסור השמעת קול במכשירי השמיעה.

68. הלכות הקשורות בלקויי שמיעה, והשתמשות במכשיר שתל קוכליארי. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, ח"ל, סי' יא-יד, עמ' ע-פג.

מותר להצמיד לראש שתל קוכלרי כשהזרם נוצר בלי הדלקת נורה, מותר לדבר אליו, להחליף סוללות על ידי גוי, ויוצאים בו ידי חובת מצוות שבשמיעה.

69. דוד לחימום מים בבית החולים. הרב יונה אונסדורפר. אור יציב, א, תשע"ב,
    קעו-קפב.

מותר להשתמש במים חמים מדוד שכאשר משתמשים בו הוא מתחיל לחדש את המים הבאים לאחר זמן.

70. צביעת הפנים בשבת. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב, סי' לג, עמ' פו-צד.

מאורסת שבפניה כתמי לידה גדולים ועברה כמה ניתוחים, אפשר להתיר לה לצבוע את פניה משום כבוד הבריות ושלא תתגנה על בעלה.

71. אשה שצריכה לאכול הרבה עגבניות לצורך ויטמינים. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, או"ח, סי' צ, 227-225.

תסחוט את העגבניות על לחם, וכן מותר למצוץ את פרוסת הלחם מבלי לאוכלה.

72. חובל לרפואה והוצאת שן בשבת. הרב יחיאל נתן בוכמן-שוימר. חקרי הלכות, ח"ב, סי' כג, עמ' עד-עו.

דיון הלכתי בתש"ט עם הרבי משאץ.

73. ציפורן שפירשה מקצתה. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב, סי' מד, עמ'
    קכ-קכב.

דיון אם יכול להפרידה לגמרי בשבת.

74. ציפורן שפרשה רובה. הרב משה הלברשטם. מנחת משה, ח"א, או"ח, סי' נז-נח, עמ' קסז-קסט.

אין להתיר להסירה בין ביד בין בשיניים, וגם לא את המיעוט שנותר אחרי שנתלשה.-בסי' נט עמ' קעב-קעד דן בשן המתנדנדת ותלויה על חוט השערה, אם מותר לתולשה ביד כשאין הוצאת דם.-בסי' פז עמ' רלו התיר למי ששוחרר מבית החולים ביום טוב ומפחד להישאר שם, לחזור לביתו על ידי נכרי.-בסי' צב סק"ב עמ' רמח השיב ליולדת בשלושת הימים הראשונים, כיצד תשתה את השיעורים ביום כיפור.

75. ציפורן שפירשה רובה. הרב קניאל בוכריץ. ויען שמואל, יד, תמה-תמז.

אסור לתולשה בשבת אף כי יש פוסקים שהתירו.

76. גירוד בשבת כשיש לו מחלת עור (פסוריאזיס) ובא לקילוף חלקי עור. הרב גדליהו אקסלרוד. שו"ת מגדל צופים, ח"ו, סי' לד, עמ' קז-קח.

יש להתיר לו, כי זו מלאכה דרבנן בשינוי לחולה שאין בו סכנה וסבלו גדול.

77. שימוש בטיפות עינים נגד כאב ראש בשבת. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, סי' כה, 77-75.

המקל לבריא לשים טיפות עינים למניעת כאב ראש, יש לו על מי לסמוך.

78. טיפות אף בשבת. הרבנים ישכר דובר שורץ, יצחק יעקב וייס, בתשל"ח. שו"ת מנחת דבשי, או"ח, ח"א, סי' טו-טז, עמ' לט-מג.

כשהתחיל להשתמש לפני שבת יכול להמשיך.

79. נאבד לו חוש הריח, ונתן לו הרופא תרופה לאף. הרב אברהם יהודה ליב פסין. שו"ת תמורת איל, סי' יז, עמ' נט.

יכול לקחתה בשבת, כי לנשום דרך הפה זו מחלה המקצרת חיי האדם.-בסי' יח עמ' ס התיר לחולה לב לצאת לבית הכנסת עם הכדורים.-בסי' יט עמ' סא-סב פסק שמותר ללכת עם מכשיר שמיעה, ומותר להסירו גם אם משמיע קול.

80. חיתוך צמר גפן בשבת. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, 87-86.

השם טיפות באוזניו כשיש לו כאב קשה, יכין חתיכות צמר גפן מערב שבת. כששכח או שלא ידע מראש, אפשר להקל שיחתוך לא לפי מידה.

81. נחלת שמעון, על הלכות רפואה ויולדת בשבת, כולל הלכות ודינים בשאלות השכיחות. אסף וליקט הרב שמעון משה ולדמן דומ"ץ קהל חרדים. קרית יואל, דפוס המעתיק, תשע"ב, קפג, ה עמ', הסכמות, הקדמה, הנצחות. מהדורת רפאל. בהתחלה פסקי הדינים בקיצור, ואחריהם בירורי הענינים.
82. פיקוח נפש דוחה שבת. הרב נסים דיין. שו"ת דן ידין, ח"א, סי' נט, עמ' קעה-קעט.

בירור מדוע אומרים חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, והרי אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך.-בסי' עד עמ' רט-רי בירר אם פיקוח נפש בשבת הוא הותרה או דחויה.

83. עשית מלאכות שבת לכל צרכי חולה שיש בו סכנה. הרב יהושע אשכנזי. בית אהרן וישראל, קסא, תשע"ב, קכז-קמה.

חולה שנמצא במחלקת טיפול נמרץ, יכולים לעשות לו פעולות שירגיש יותר טוב כגון לבשל כוס תה, אבל לא לעשות פעולות שאין בהן צורך כלל לבריאותו.

84. סכנת אבר בשבת, יום טוב ויום כיפור. הרב עמרם פריד. שערי הוראה, טו, תשע"ב, סב-סה.

א. חולק על הרב משה שטרנבוך שהתיר (תשובות והנהגות, ח"ה, צז) לנתח בשבת כדי להציל רגל שניה אחרי שהאחת נקטעה. ב. כשיש סכנת עיוורון לא התיר רק לשתות מים מרים.

85. חילול שבת לחולה שיש בו סכנה ברפואה ידועה. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' קיא, עמ' קסד-קסה.

מותר לרפא חולה בשבת בתרופה ידועה, או על פי המבין ברפואה.

86. עשית צורכי חולה בשבת בדברים שאין במניעתם סכנה ורפואה. הרב יואל ערנרייך. בית אהרן וישראל, קסב, תשע"ב, עא-עז.

יש להקל באיסור דרבנן במיוחד על ידי גוי, וכן מותר ליטול תרופות משככי כאבים כשיש סכנת אבר.

87. חילול שבת לצורך מאבד עצמו לדעת. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ה, סי' כב, עמ' ק-קג.

לא כל מאבד עצמו לדעת הוא כופר, ובספק פיקוח נפש חייבים להצילו.

88. החשבת קטן כחולה שאין בו סכנה. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, או"ח, סי' עה-עז, 191-185.

עד גיל שלוש בודאי, משלוש עד תשע אפשר לסמוך על הנוקטים גיל זה, מעשר עד י"ג ניתן בדבר חמור לסמוך על דעת יחיד של הרב בן ציון אבא שאול. דינם כחולה שאין בו סכנה לכל דבר, וכשמתקשים בנשימה אפשר להפעיל בשינוי את מכשיר האינהלציה. תזונת תינוק חשובה לחייו, ואם אין מטרנה עבורו יש לנסוע לבית מרקחת לקנות לו בטרם יתעלף או יחלה.

89. דיני חולה קטן ורפואה בשבת. הרב שלמה חי פרזון. שבת מנוחה, סי' כט, עמ' רכז-רמה.

לקט שאלות אקטואליות עם פסקי גדולי הזמן.-בעמ' רצד-רצו דיני ריצה והתעמלות.

90. הצלת נפשות של גויים ומחללי שבת. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' עח, עמ' קעב-קעד.

לדעת הרב יוסף שלום אלישיב אין להתיר איסור תורה להצלתם, וכשהיה פיגוע בליל שבת יכלו חברי הצלה לנסוע למקום כי לא היה שם רוב גויים, ויכלו לחזור לביתם.

91. נהג רכב הצלה בשבת וצריך לצפור כדי להבריח יונים מהכביש. הרב יעקב בריזל. פעמי יעקב, עז-עח, תשע"ב, רכז-רכח.

מגיב לדברי קודמיו שדנו אם מותר לצפור כדי שלא להרוג את היונים.

92. נסיעה בשבת לצורך חולה המבקש שבני משפחתו יבואו אליו. הרב אהרן ליברמן. אור ישראל, סד, תשע"ב, קסד-קעא.

אין מתירים איסור תורה מחשש שתיטרף דעתו, ותלוי בדעת המורה אם יכול לצמוח מזה ספק פיקוח נפש.

93. השפעת נוכחות אדם קרוב ליד חולה שיש בו סכנה על סיכויי החלמתו. פרופ' חיה גרינברגר, ד"ר פנינה מור. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 103-81.

לפי נתונים רפואיים נוכחות אדם קרוב מעודדת את החולה וממריצה את הצוות לטפל. יש לכך משמעות הלכתית שתאפשר לחלל שבת עבורו גם באיסורי תורה.

94. תרופות בשבת ויום טוב. הרב יוסף יקותיאל אפרתי. ישא יוסף, או"ח, ח"ג, סי' פד, צו, קכז, עמ' קי, קכז, קסו.

התרופה היא מוקצה למי שאינו נזקק לה, אלא אם כן הוא רגיל להכין לחבירו. מותר לקחת תרופה הניטלת בקביעות כגון אנטיביוטיקה, אך אין למרוח משחה לפצעי הפנים, או להכין תרחיף של עירוב אבקה במים. יש פוסקים שמתירים נטילת תרופות ביום טוב, אבל לדעת הרב יוסף שלום אלישיב יש להתיר רק כשמועילה לבו ביום ולא לאחר זמן.

95. תרופות בשבת לסובל מכאבים חזקים. הרב גדליהו אקסלרוד. שערי הוראה, טו, תשע"ב, סו-סז.

מותר לו לקחת כדין מי שחלה כל גופו, אלא אם כן הוא גיבור וטוען שאינו מרגיש שיצא משיווי משקלו.

96. רפלוקסולוגיה בשבת. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ט, סי' כה, עמ' קפה-קצג.

מותר ללחוץ על נקודות העצבים לחולה שנפל למשכב או שיש לו כאבים חזקים, אבל לא לבריא. אין להתעמל בשבת או לשפשף גופו בכח.

97. מתקן מנא במתיחת חוט שעל גבי השיניים. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב, סי' מט, עמ' קמא-קמב.

כשהחוט ליישור שיניים הוסר בערב שבת או בשבת, מותר להחזירו בשבת.-בסי' סא עמ' קפא-קפג הורה לחפש בעל תוקע שיכול לתקוע בימין, כשבעל תוקע אחד אינו מסוגל לתקוע רק בשמאל.

98. היתר נתינת משחה על הפצע בשבת. הרב דוד שמואל ריביאט. ישורון, כו, תקסה-תקעא.

מבסס את מה שפסק בספרו בספר ל"ט מלאכות שלא גזרו על נתינת משחה ושמן עב על הפצע, ורק דרך שפשוף אסרו.

99. מריחת משחה בשבת. הרב רן יחזקאל ישראלי. שו"ת רוני ושמחי, ח"א, או"ח, סי' פג, 201-198.

מותר למרוח משחה הנבלעת בעור, והמחמיר כפוסקים אחרים תבוא עליו ברכה. עדיף שיניח את המשחה על המקום הפגוע באופן שתבלע מאליה.

100. שימוש במשחות בשבת. הרב שלמה א. גליקסברג. שו"ת ניצני ארץ, סי' ב, 80-57.

מותר למרוח משחה הנספגת בעור או נוזלית, ובמיוחד כאשר הילד סובל ממחלת עור קשה. עם נספח רפואי מאת פרופ' דוד אנק.

101. הכנסת מקל למי הרגלים כדי לדעת מתי הביוץ. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' פא, עמ' קעו.

חולק על הרב משה סאקס שהתיר בשינוי לשים קודם את המקל בכלי, וסובר שאין זה שינוי, אלא עדיף שיעשה על ידי גוי או קטן.-בסי' קיא עמ' רלו השיב על נכה בכסא גלגלים שצריכים להרימו לחלון להדלקת נרות חנוכה.

102. בדיקת צהבת בשבת. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, סי' כו, 80-78.

היתה לתינוק צהבת ביום ששי, מותר לבצע בשבת בדיקה על ידי אח או רופא גוי.

103. דיני מעוברת יולדת ומניקה. הרב שלמה חי פרזון. שו"ת שבת מנוחה, סי' כה, עמ' רט-ריד.

שאלות אקטואליות שעליהן השיבו מורי זמננו.-בעמ' רטו-ריז דיני מילה בשבת.

104. הכנת תומכת לידה ליולדת. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' יד, עמ' סא-סג.

תכין מראש תומכת לידה שתוכל להגיע באופן שיהיה מה שפחות חילול שבת.

105. שימוש במכשיר טנס בשבת להקלת צירי לידה. הרב אריה כץ. אמונת עתיך, 96, תשע"ב, 73-71.

יולדת שמרגישה צורך בכך יכולה להשתמש בו בשבת. כשחושבת שתצטרך אותו תדליקנו מאתמול, ובשבת תחבר את האלקטרודות לגופה, ותעשה את לחיצת הכפתורים בשינוי כגון בגב היד.

106. אמירת פרשת היולדת במקום קרבן בזמן הזה. הרב יצחק זילברשטיין. קול התורה, עג, תשע"ב, רמד-רמז.

המצוה לאומרה מוטלת על הבעל. כשאומרת את הפרשה ביום מ"א לזכר ופ"א לנקבה מותרת בעשית מלאכה.

ג. מועדים                                                                                      

107. שימוש בתרופות שיש בהם תערובת חמץ. הרב משה הלוי. אור תורה, תקלז, תשע"ב, תקעב-תקעט.

מותר לחולה שאין בו סכנה וחלה כל גופו לבלוע בפסח את התרופות שטעמן מר ופגום, וכן גלולות וטבליות המצופות בעמילן חמץ.

108. תרופות בפסח לחולים. הרב יום טוב זנגר. שערי הוראה, טו, תשע"ב, קי-קיא.

בתרופות שאינן מופיעות במדריכי הכשרות יש להתייעץ עם הרופאים. ישנה אפשרות שלא לעבור בבל יראה על תרופות חמץ.

109. שימוש בתרופות בפסח. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, סי' לח, 115-112.

פרטי ההלכות של אכילת החולה, והשארת תרופות חמץ בבית.

110. ניקוי קוביות ופלטת שיניים לפסח. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד,
     סי' מ, 120-118.

פרטי ההנהגה של ניקוי וצחצוח השיניים, הפלטה והקוביות, ובמיוחד כשפסח חל במוצאי שבת.-בסי' פא, 215-213, הורה על שטיפת הפה בצום.

111. תענית בכור או סיום כשאביו חולה. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' פ, עמ' קז-קח.

בכור בן י"ב ואביו החולה אינו יכול להתענות עבורו, ילך להשתתף בסיום ויחזיק את הטלפון פתוח שאביו ישמע.

112. מצה וארבע כוסות לחולה שאוכל דרך זונדה. הרב יצחק זילברשטיין. שערי הוראה, טו, תשע"ב, קיד.

ישתה רק כוס ראשון של קידוש, ואכילתו נחשבת כמקום סעודה.

113. ארבע כוסות בחולה סוכרת. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' כ, עמ' נז-ס.

חייב לשתות הגם שציווהו הרופאים לעשות אחר כך בדיקת סוכר.

114. קיום מצות אכילת מצה לחולים הנמנעים מאכילת דגן. הרב משה זאב זורגר. מוריה, שעא-שעב, תשע"ב, ריח-רכג.

הוראות כיצד ינהגו החולה ובני ביתו בליל הסדר באופן שלא יזיק לבריאותו.

115. הקיא את הכזית מצה שאכל בליל הסדר. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' יט, עמ' פ-פה.

יצא ידי חובת אכילת מצה, ויש דעות באחרונים לגבי ברכת המזון.-בסי' כ מחזק את דעתו שחולה שאין בו סכנה בארבעת הצומות, אינו צריך לאכול פחות פחות מכשיעור.

116. ספירת העומר לחולה במחלת השכחה. הרב יוסף ליברמן, לרב גמליאל רבינוביץ. גם אני אודך, מא, עמ' קמב-קמג; משנת יוסף, ח"ט, סי' קכג, עמ' קפב.

היודע הספירה יספור אף אם ישכח אחר כך, אבל חולה אלצהיימר שאינו יודע מהנעשה עמו אל יספרו עמו בברכה.

117. עישון סיגריות וטיטו"ן ביום טוב בימינו. הרב אברהם ב. מושקוביץ. העמק, עו, תש"ע, קמט-קנג.

אין כיום ההיתר של דבר השוה לכל נפש, וההיתר משום רפואה להשקיט העצבים הוא קלוש מאד.

118. האם הסיגריות מוקצה ביום טוב. הרב אברהם ליפשיץ. המאור, תמז, תשע"ב,
     כא-כב.

שומר נפשו ירחק מהעישון ומהעשן.

119. תינוק שנולד לתשעה חודשים מת ביום טוב ראשון. הרב שלמה אצבאן. ויאסוף שלמה, או"ח, סי' לב, דף ז ע"ב.

יקברוהו ביום טוב שני, ומותר להסיר את ערלתו.-בחלק חו"מ סי' סז דף סו ע"ב דן בתינוק שחי אחרי אמו ששה עשר יום ונגמרו שערו וציפורניו, אם יורש את אמו להנחיל לאביו.

120. מילת יוצא דופן ביום טוב. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חי"ב, סי' יט, 131-123.

סיכום דעות הפוסקים בנולד בניתוח קיסרי ביום ראשון של סוכות, אם ימולו אותו בשמיני עצרת או ביום טוב שני של גלויות.

121. תיקון משקפים בחול המועד. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, סי' נד,
     155-154.

מותר לתקן משקפים שנשברו במועד, אך לא לשם החלפת מסגרת בלבד. במשקפי שמש תלוי אם הוא מרכיב תמיד, שאם לא כן יכאבו עיניו.

122. עישון סיגריות ביום התענית. הרב מנחם גיאת. דבר אברהם, ט, תשע"ב, סג-עא, י, תשע"ג, צב-צח.

בעישון בתענית יש משום בחוקותיהם לא תלכו, חילול השם וסיכון הבריאות, על כן ראוי להימנע בכלל מעישון.

123. קנית משקפים חדשות בתשעת הימים. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, או"ח, סי' קג, 259.

כשהמספר אינו עולה וקונה אותם לשם נוי, יש לדחות עד אחרי תשעה באב.-בסי' קד, 260, התיר למי שסובל מכאבי גב, בפרט כשנוטל תרופות, לשבת בתשעה באב כרגיל מבלי לשבת על הארץ.

124. דין חולה בתשעה באב. הרב יוסף יקותיאל אפרתי. ישא יוסף, או"ח, ח"ג, סי' קלד, עמ' קעב-קעה.

נחלקו האחרונים אם גזרו תענית גם בחולה, ולכתחילה ראוי לצמצם האכילה ולהרחיק האכילות זו מזו כשמתאפשר מבחינה רפואית והרגשת החולה.-בסי' קמב עמ' קפג השיב שאין לחלק בין מכשירי השמיעה הישנים והחדשים, והנושאם אינו מוציא בהם אחרים ידי תקיעת שופר.

125. הבדלת חולה על יין בתשעה באב שחל ביום ראשון. הרבנים חיים יעקב שיפר ואברהם ישעיה שולביץ. מבקשי תורה, נד, תשע"ב, סו-סח.

דיון בקושית הרב יוסף שלום אלישיב על פסקו של הרב יצחק זאב סולובייציק.

126. נטילת ידים של האוכל פת בתשעה באב וביום כיפור. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' קמ, עמ' רב.

יטול ידיו עד הפרק ולא רק עד ראשי אצבעותיו.

127. אמירת נחם על ידי חולה בברכת המזון בתשעה באב. מונחי. ארחותיך למדני, ח"א, סי' צט, עמ' שמא-שמה.

חולה שצריך לאכול בתשעה באב יאמר נחם בברכת המזון.

128. בעל תוקע סומא. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, סי' פט, 232-231.

אין לסלק בעל תוקע קבוע שנסתמא אפילו כשיש בקי כמוהו.

129. השומע תקיעת שופר על ידי מכשיר שמיעה. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' עד, עמ' עו.

אין לחלק בין המכשירים הישנים והחדשים, ואין דין הנושאם כבר חיובא להוציא אחרים.-בסי' קטז עמ' קיא אינו רואה שום חשש בהכנסת הטבעת לאותו מקום משום פתיחת הקבר.

130. מכשיר שמיעה או שתל קוכלארי הפועל בראש השנה שבימי חמישי וששי, והסוללה עומדת להסתיים בשבת. הרב יצחק שמואל שכטר. שו"ת ישיב יצחק, חל"א, סי'
     יג-יז, עמ' פט-קה.

מותר לומר לגוי ביום ששי למלא את הסוללה, ומותר לטלטל את המכשירים כדין כלי שמלאכתו להיתר.

131. מכשירי שמיעה בתקיעת שופר. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' צז, עמ' קכז-קכח.

דיון אם צריך להסיר את המכשיר מאוזן אחת או משתיהן לגבי שופר, מגילה וברכות החופה.

132. צום גדליה לאדם חלוש שלא יוכל על ידי זה להשלים צום יום הכיפורים. הרב יוסף ליברמן, לרב גמליאל רבינוביץ. גם אני אודך, מח, עמ' קנט-קס, לפי משנת יוסף, ח"ו, קמ.

יש להקל שלא יתענה בצום גדליה.-בסי' מט עמ' קסא-קסב השיב בח"ז, קח, על אכילה יתירה בערב יום כיפור אחרי ששבע כדי שיקיא ויוכל לאכול עוד, שלא יעשה כן.

133. השתמשות באדי מים כשניחר גרונו של השליח ציבור ביום הכיפורים. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב, סי' סד, עמ' קפז-קפח.

אין להתיר ביום כיפור את השימוש באדים הנהפכים למים, ורק בשבת מותר.

134. מי שלא התענה ביום כיפור מחמת חוליו. הרב נסים דיין. דן ידין, ח"א, סי' צה, עמ' רנז-רנח.

ביאור מדוע אין אומרים לו כמו בסוכות אי אפשי בשימושך.

135. חולה האומר שאין סכנה במחלתו. הרב יחזקאל אהרן שורץ. שערי הוראה, טו, תשע"ב, סז-עד.

פרטי ההלכות מתי סומכים על דבריו כשהרופאים מסכימים עמו.

136. אכילת חולה שיש בו סכנה ביום כיפור. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' כב, עמ' צ-צו.

מוטב שיאכל כמות מרובה באופן של פחות פחות מכשיעור, מאשר שיאכל כשיעור כמות פחותה.

137. אכילת חולה ביום כיפור מאכל שיזיקנו. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קא, עמ' קלא.

כשרוצה להשקיט רעבונו, חייב לאכול את מה שהרופא אומר שזה בריא לו.

138. אכילה לזקנים ותשושים ביום כיפור. הרבנים יוסף ליברמן ויצחק זילברשטיין. פעמי יעקב, עז-עח, תשע"ב, קז-קח.

עוול עושים לקשישים שמאכילים אותם כרגיל בטענה שהם חסרי דעת, כי יש בזה כמה דרגות, ולפעמים די שיניחו לפניהם והם יקחו מעצמם.

139. אכילת זקנים ותשושים ביום כיפור. הרבנים יוסף ליברמן ויצחק זילברשטיין. בית אהרן וישראל, קנז, תשע"ב, צז-קא.

אין להתיר את הרצועה על פי רופאים ולהרשות למטפלים בחולי אלצהיימר ושאינם בעלי דעה צלולה להאכילם כדרכם, ופעמים יש להניח את האוכל לפניהם ולומר להם שהיום יום כיפור.

140. חולי סוכרת ביום הכיפורים. הרב יוסף יקותיאל אפרתי. ישא יוסף, או"ח, ח"ג, סי' קמח-קנב, עמ' קצד-קצט.

הערות על החוברת של ד"ר יוסף קליינמן מדריך לחולה סוכרת ביום הכיפורים, כולל על חיבור חולה לאינפוזיה.

141. נטילת כדורים או אינפוזיה להשקטת רעבון חולה שאין בו סכנה. הרב שלמה לייזר. אור יציב, א, תשע"ב, נט-סג.

הצריכים לקחת כדורים ללב או ללחץ דם, יכולים לקחת גם ביום כיפור ואפילו אנטיביוטיקה.

142. אמרו לה הרופאים כמה ימים לפני יום כיפור שעוברה מת. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' כח, עמ' עא-עז.

כשאין סכנה אין להוציאו שלושה ימים לפני יום כיפור אם בגלל כך לא תוכל לצום.

143. נטילת איטר יד את ארבעת המינים. הרב יחיאל וידר. בית אהרן וישראל, קנז, תשע"ב, קב-קיג.

בירורים אם יטול בימינו או בשמאלו, כיצד הדין כשנטל להיפך, ובאלו צדדים יניח את ההדסים והערבות.

144. איטר יד בלולב. הרב דוד בן יצחק. מעט דבש, ח"ב, או"ח, סי' כה, עמ' קצח-קצט.

מחלוקת בין מרן והרמ"א אם יטול בימין שלו או של כל אדם.

145. נטילת לולב לאיטר. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ד, סי' קח, 269-268.

יטול הלולב בשמאלו והיתר בימינו, אך לא בציבור כשהוא הרב והקהל מתבוננים בו.

146. הרגיל ללכת לבית חולים לקיים מצות ביקור חולים, ואשתו תדליק עליו נר חנוכה. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' לא, עמ' פ-פב.

עדיף שישאר בביתו להדליק בעצמו, ולא יצא ידי חובה בהדלקת אשתו.-בסי' לח סק"ד הורה שחולה שהדליק סמוך למיטתו, אין להעביר אחר כך את הנר אצל הפתח.

147. מריחת שמן מנרות חנוכה לצורך רפואה. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, או"ח, סי' קמג, 341-340.

מותר להשתמש בשמן שנותר אחרי שיעור ההדלקה, ולא כפסקו של הרב יהודה אריה דינר שהתיר רק בשמן שנותר בבקבוק.

148. משלוח מנות מאיסורי הנאה לחולה שיש בו סכנה. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קלג, עמ' קע-קעא.

מסקנת הפוסקים שלא יוצאים כשהמשלוח מנות אסור למשלח.

ד. איסור וטהרה                      

149. בהמה שחלתה בחולי שודאי תמות. הרב רפאל יוסף דדש. שו"ת דברי שיר, ח"א, סי' יב, עמ' צו-ק.

מחמת כמה טעמים היא אינה טריפה.

150. דין טריפות בניתוחים שעושים בזמן הזה באדם ובבהמה. הרב רפאל יוסף דדש. דברי שיר, ח"א, סי' טו, עמ' קכב-קכד.

כשתופרים את המקום היטב ושבים לחיות חיים שלמים וטובים ולדעת הרופאים מצאו תרופה לטריפות, אין זה מועיל בבהמה, ובאדם זו מחלוקת הרמב"ם והתוספות.

151. כשרות תרנגולים שיש להם חמש אצבעות. הרב יוסף רוזין, בתרצ"ה. שו"ת צפנת פענח החדשות, ח"ב, סי' י, עמ' כג-כה.

יש להקל כשיתברר שאין עופות טמאים עם חמש אצבעות.

152. הכנסת קטנה חולנית לבית חולים בו יאכילוה טריפות. הרב אברהם יהודה ליב פסין. תמורת איל, סי' מב, עמ' קיט-קכא.

מחמת כמה טעמים יש להתיר, ובפרט שיש בזה הצלת עצבי האם.

153. כשרותן של תרופות סיניות. הרב שלמה א. גליקסברג. ניצני ארץ, סי' ה, 151-113.

יש בהן חששות רבים של תערובת דברים אסורים, אך הם בטלים ברוב. יכולים ליטלם מכיון שאין זו תרופה סגולית, שכן הצלחתה הוכחה אצל שלושה חולים.

154. ויטמינים מטריפות. הרב אברהם יהודה ליב פסין. תמורת איל, סי' מג, עמ' קכא-קכג.

כשאין ויטמינים כשרים-יכול לבולעם, כי טעמם פגום ופנים חדשות באו לכאן.

155. תרופות עם אלכוהול ענבים מחוץ לארץ. הרב מרדכי אליהו. שו"ת מאמר מרדכי, ח"ג, יו"ד, סי' ג, עמ' קח-קט.

השימוש בתרופות שיש בהן ענבים מסתם יינם מותר רק בפיקוח נפש.

156. פטריה הגדלה בחלב של אינו יהודי. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ה, סי' כט, עמ' קמ.

כשאינה ראויה לאכילה ואינה מסוכנת, מותר להאכילה לחולה שאין בו סכנה. מותר לאכול שמן דגים לרפואה ולחיזוק.

157. בליעת עור אדם שתלש משפתיו או מאצבעו. רבני כולל עיון. מכון להוראה, ג, תשע"ב, רכח-רכט.

אסור לבלוע את העור, ויש בזה חשש איסור תורה.

158. בישול נכרי עבור חולה שאין בו סכנה. הרב אברהם אבן טואה. נפך, סי' סד, עמ' תעט-תפ.

טעמי ההיתר לאכול מבישולי עכו"ם, ואף לבריא מותר לאכול במוצאי שבת.-בסי' צו עמ' תצו-תצח התיר לחולה שאין בו סכנה לאכול ממה שבושל לחולה שיש בו סכנה ונותר.

159. בישולי גויים לחולה שאין בו סכנה. הרב אברהם פנחס שטרית. בארו של אברהם, ח"ב, סי' מו, עמ' רסב-רעא.

חולים וזקנים הנזקקים לעובד זר שגר אצלם ומטפל בצורכיהם מותר לאכול מבישולו, אבל יש להשתדל להשיג ישראל, או להוציא הוצאות לשכירותו כדי שיבשל עבורם.

160. באיסור עישון. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, חו"מ, סי' ז,
     372-369.

העישון גורם לנזקים חמורים לגוף ולזולת, ויש להימנע ממנו ולמחות באחרים.

161. עישון סיגריות לחולה ריאות כדי לשפר את מצב רוחו. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ה, סי' ס, עמ' רכא.

אסור לתת לחולה סופני לעשן, כי זה מקרב את קיצו הגם שכעת מצב רוחו ישתפר לרגע.

162. מניעת חבירו מעישון. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קצ, עמ' רנד-רנה.

חטף מחבירו קופסת סיגריות למונעו מעישון חייב לשלם, והיה עליו להסביר לו את הנזק לבריאות.

163. הולכת אשה חולנית לנכרית שיכולה לרפאותה על ידי לחש. הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, בתרמ"ט. שו"ת מהריא"ץ, יו"ד, סי' פד, עמ' רח-רט.

מותר לפנות אליה ולשלם לה, גם אם נותנת אחר כך את הכסף לכומר.

164. המחלקים ממתקים לילדים בבתי חולים, והיו שם גם ילדי נכרים. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, יו"ד, סי' לח, 318-317.

אין להם לחשוש שעשו איסור, ואדרבה אולי יצמח מזה דבר טוב.-בסי' נא, 345-344, ביאר את חובת ההליכה לרופא.

165. השחתת הזקן בתער לאוטיסט מבוגר. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ו, סי' סז, עמ' קפ-קפב.

אסור לאדם אחר להשחית בתער את זקנו של אוטיסט שאינו בר דעת, כשם שאסור להקיף ראשו של קטן.

166. חזנים שצובעים שערותיהם. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, או"ח, סי' יד, 29-27.

מי שחלק משערותיו הלבינו ויש לו מזה צער והפרעה בשידוכים, יכול לצובעם כשאינו מתכוין ליפוי רק לתועלת.

167. צביעת שערו וזקנו של אדם צעיר למניעת צערו ובזיונו. הרב חיים רוטר. שו"ת שערי חיים, ח"ב, סי' צה, עמ' רצ-רצד.

יש בזה איסור תורה של לא ילבש, ואין מקום להקל.

168. הורדת שערות הגדלים על הפנים בקרני לייזר. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ד, יו"ד, סי' ז, עמ' קסה-קע.

מותר להסיר את השערות בקרני לייזר ללא חשש של לא ילבש, רק כשאינם נמצאים במקום שיש בו חשש של לא תקיפו פאת ראשכם.

169. כתובת קעקע של שם קדוש. הרבנים עובדיה יוסף טולידנו, אשר זליג וייס, זלמן נחמיה גולדברג. שו"ת משיב משפט, ח"א, סי' יט, עמ' קלט-קנח.

בעלת תשובה שרוצה להסיר שם קדוש החקוק על רגלה, יכולה למחקו על ידי הסרת העור אף שאחר כך יירקב לאט, או בקרני לייזר בעדיפות על ידי גוי.

170. בהלכות נדה. הרב דוד אייכנשטיין. דבר טוב, סי' יב, עמ' נט-סד.

בין הנושאים: רואה מחמת תשמיש; בדיקת שפופרת; תולה במכתה; תלית בדיקת הפסק טהרה וז' נקיים בתפרים שעשו לה בלידה.

171. טהרה ורפואה, בטאון רפואי-תורני לרבנים ומורי הוראה. הרב יצחק אברהם מלבר. ירושלים, תורת המשפחה, גל' א-ב תשע"ב, גל' ג תשע"ג, כל אחד 4 עמ'.
172. פרישה סמוך לוסת כששמו התקן תוך רחמי. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, יו"ד, סי' ה, 367-366.

סיכום ההלכות עבור מי שנוהגת לפי פסקי הרב עובדיה יוסף.

173. נשים שמרגישות בשעת וסתן כגון כאב בטן וכדומה ולא בדקו. הרב אהרן זילברשטיין. אז תשכיל, סי' לט, עמ' רנב-רנו.

יש סוגי הרגשות שלפי דעת הפוסקים יש לטמאה.

174. זקנה מסולקת דמים שחלתה בחולי פארפא"ל (צניחת רחם) ואינה יכולה להיטהר. הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, בתרמ"ח. שו"ת מהריא"ץ, יו"ד, סי' צב, עמ' רכה-רכז.

בהרגשה גמורה אסורה, ובראיה בלי הרגשה אפשר להקל, במיוחד כשיש צירוף מחמת מכה.-בסי' צג עמ' רכח הורה שבדחית נישואין מחמת מחלת החתן, אינה צריכה לספור שבעה נקיים מחדש.

175. חובת ההסתכלות בבדיקה פנימית. הרב ליאור שגב. אמונת עתיך, 96, תשע"ב,
     75-74.

נחלקו פוסקי זמננו אם חובה על הרופא או האשה להסתכל אם יש דם כשאין צורך בכך.

176. דימום כתוצאה מבדיקת פיפל. הרב אריה כץ. אמונת עתיך, 95, תשע"ב, 60-59.

בנטילת דגימה מרירית הרחם הדם נחשב דם מכה ומותר, וכן הורו כמה פוסקים.

177. איבחון עקרות הלכתית. ד"ר טובה גנזל, ד"ר דינה צימרמן, תרצה קלמן. אסיא,
     צא-צב, תשע"ב, 63-53.

מחקר המשך לפי שאלונים שהשיבו רבנים ורופאים.

178. אמרו לה הרופאים שלא תוכל להתעבר רק קודם שנים עשר יום אחרי וסתה. הרב אברהם יהודה ליב פסין, בתשכ"ט. תמורת איל, סי' נא, עמ' קלו-קלט.

יכולה להקל ביום אחד שתמתין רק ארבעה ימים, או שלא תפסיק טהרה חודש אחד, ואז בחודש הבא תוכל לפסוק בטהרה מיד.

179. אשה שלקחה כדורים וקבעה וסתה לראות בהפלגת יום העשרים ןתשע. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' קכב, עמ' רסה.

גם כשהפסיקה לקחת את הכדורים תחוש ליום זה, כדעת הרב שמואל ווזנר שכדורים קובעים וסת רק לחומרא ולא לקולא.-בסי' קכה עמ' ער-רעא השיב לבת עדות המזרח שראתה דם בשלושת הימים הראשונים אחרי הפסק טהרה, ואחות יראת שמים בדקה ואמרה שיש לה מכה המוציאה דם שיכולה להקל, אך לא אשכנזיה. יש עצה למדממת מחמת שפשוף, לבדוק ביום החמישי והשביעי.

180. קביעת תאריך החתונה. הרבנים גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין. אמונת עתיך, 96, תשע"ב, 64-55.

חילוקי דעות בין הרופאים אם מומלץ לכלה ליטול גלולות בכל מקרה. הוראות הלכתיות ומעשיות לשימוש בגלולות.

181. כלה שבתוליה בותקו על ידי רופא. הרב מרדכי אליהו. מאמר מרדכי, ח"ג, יו"ד,
     סי' ו, עמ' קיז-קכד.

יש מפוסקי זמננו שהתירוה בלי לספור שבעה נקיים, מכיון שהביתוק לא נעשה על ידי ביאה.-בסי' ט עמ' קכו-קכח דן בחובת כיבוד לאשה חכמה או זקנה.

182. דין האשה בשלית פתח והיפרדות שליא. הרב מרדכי הלפרין. הברכה, ח, תשע"א, עד-עז, תמונות.

חלילה להתיחס לדם שנגרם על ידי היפרדות שליה כאל דם מכה, שכן כמעט כל "דם קושי" האמור במשנה ובגמ' (כולל דם קושי אסור) הוא דם הנגרם מהיפרדות שליה.

183. סיוע לסומא על ידי אשה. הרב עובדיה יוסף טולידנו. משיב משפט, ח"א, סי' טו, עמ' קיז-קכא.

יכולה אשה ברחוב לסייע לסומא לעבור את הכביש בהפסק בגד עבה.

184. טבעת נובה לענין חציצה בטבילה, בדיקות הפסק טהרה ושבעה נקיים. הרב נח אייזיק אהלבוים. ישורון, כז, תרצב-תשא.

לכתחילה צריכה להסיר את הטבעת לפני הטבילה והבדיקות, ובדיעבד כששכחה וכבר שימשה ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים.

185. חציצה בתפרים שעושים הרופאים. מונחי. ארחותיך למדני, ח"א, סי' קמא, עמ' תפז-תצ.

ישנם כמה טעמים שאין התפירות חציצה, ומותר לטבול אתם.

186. טבילה באשה שיש לה סתימה או כתר זמניים בשן. הרב יעקב כהן. ויאמר שמואל, יג, רכח-רלה.

אין זו חציצה, ויכולה לטבול כך מכיון שרוצה עתה שישארו.

187. סתימה בשיניים. הרב בן ציון בלום. שו"ת וחידושי שיבת ציון, סי' קסו, עמ' רפז-רפט.

לדעת כל הפוסקים כמעט אינה חציצה לטבילה, ואפילו שלא בשעת הדחק.-בסי' קג עמ' קצב-קצה דן בשחיטת סומא.-בסי' קט עמ' רג השיב על שחיטה בשמאל.-בסי' קנח עמ' רעח אסר לחולה שאין בו סכנה לציית לרופאים ולגמוע דם מבושל שהוא מדרבנן, והתיר למרוח בווזלין אפילו לבריא כי נפסל מאכילת כלב.

ה. נדרים, צדקה, מילה          

188. אשה שנהגה להתענות שני וחמישי ועתה היא חולנית. הרב אברהם יהודה שוורץ, בתרל"ה. שו"ת קול אריה, יו"ד, סי' סז, עמ' קצה-קצז.

כשהרופא אמר לה שאם תצום אין תרופה למחלתה אינה צריכה התרה כלל, ורק כשתחזור לאיתנה והתענית תזיק לה יכולה להתיר על ידי פתח.

189. נדר בעת מחלת בנו להתענות ביום הולדתו י' אדר, והשנה חלה תענית אסתר בי"א אדר, וקשה לו להתענות יומיים. הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, בתרמ"ו. שו"ת מהריא"ץ, יו"ד, סי' צט, עמ' רמא-רמב.

יכול לסמוך להתיר נדרו על ידי פתח הנעשה בחרטה, ומהיות טוב יפדה את תעניתו.

190. אין מתרפאין בדברי תורה. הרב עזריאל כהן. נר יום טוב, יח, 273-271.

תירוצים לקושיא מהגמרא שהחש בראשו יעסוק בתורה.

191. טיפול שינים בהורה. הרב שלמה א. גליקסברג. ניצני ארץ, סי' י, 281-261.

אם אין אחר יכול הבן לטפל באביו גם אם ידמם, וכשמוחל יכול גם כשיש אחר.

192. רחיצת הורים סיעודיים. הרב אברהם פנחס שטרית. בארו של אברהם, ח"ב, סי' סו, עמ' שעה-שעט.

אין להיכנס עם אביו ורבו למרחץ, ואביו אפילו כשצריך לו אסור. זקן סיעודי ואין אחר שיכול לרוחצו, מותר לבן כשיכסה את הערוה במגבת. אין היתר לרחוץ את אמו חולת אלצהיימר, אלא ישכור אשה שתרחץ אותה.

193. הכנסת אב חולה אלצהיימר לבית אבות וביקור אצלו. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' סא-סב, עמ' קמד-קמח.

מוטב להשאירו בבית על אף שלעתים צריך לנהוג עמו שלא בכבוד בגלל מצבו, כי בבית אבות יתכן שלא יטפלו בו כראוי ויקצרו ימיו. כשנמצא שם חייב לבקרו אפילו כשהוא מחוסר הכרה.

194. המטפל בחמיו. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' קכט, עמ' רעו.

יכול לגבות מנכסיו תשלום בעד הטיפול, אך לא דמי ביטול מלאכה.

195. אב שביקש מהרופא לא למסור למשטרה את בנו המכהו. הרב יצחק זילברשטיין. מוריה, שסט-שע, תשע"ב, קעד-קעו.

יש למסור לשלטונות בן המכה את אביו. צריך עיון בבעל המכה את אשתו כיצד לנהוג.

196. קימה בפני תלמיד חכם סומא. הרב דוד בן יצחק. מעט דבש, ח"ג, יו"ד, סי' ב, עמ' שיג-שכג.

הרואה תלמיד חכם סומא עובר לפניו צריך לקום, וספק דאורייתא לחומרא.

197. עמידה בפני זקן שעלה לאוטובוס מלא. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' כו, 79.

הודיע הנהג שאין מקומות ישיבה ובחר הזקן לנסוע בעמידה אין חייבים לקום בגללו, רק מי שרוצה להדר שיתאהב שם שמים.

198. מצות פריעה. הרב אליעזר רוט. מוריה, שסט-שע, תשע"ב, קלח-קנה.

אין די בגילוי העטרה על ידי קיפול והפשלת העור לצדדים, אלא צריך בדוקא לקרוע לכאן ולכאן. הרב נתן גשטטנר התריע על פירצה זו.

199. זמן של מילת תינוק חולה שהבריא. ד"ר אברהם ליפשיץ. סיני, קמג, תשס"ט, נט-סז.

בירור המקורות בש"ס אם מלים אחרי מעת לעת, שבעה או שמונה ימים.

200. המתנת שבעה ימים בתינוק שהיה צהוב והפסיקה הצהיבות. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ו, סי' סח, עמ' קפב-קפד.

אין צריך להמתין שבעה ימים ומלים אותו מיד. יש לעשות את המציצה בפה, מבלי למלאו תחילה בספירט.

201. מוהל שסירב למול בשבת כי הילד צהוב, ומוהל שני ורופא חלקו עליו. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קמו, עמ' קפט-קצא.

יכול המוהל הראשון לבטל את דעתו מול השנים, אבל מכיון שמחל על זכותו ימול השני.

202. מילת תינוק שלדעת מוהל אחר הוא צהוב וסכנה למולו. הרבנים אליהו שלזינגר ויוסף ליברמן. נזר התורה, כג, תשע"א, ריז-רכג.

ימול המוהל השני שהוא ורופא סבורים שאין בו סכנה, ואילו הראשון שסירב וחוזר בו איבד זכותו.

203. הרדמה בברית מילה. המוהל ד"ר אריה ולדמן. ארחות, 63, תשע"א, 29-28.

סקירה הלכתית רפואית עם מקורות שלא להרדים.

 

204. מציצה בפה או בשפופרת. הרב יונתן רזיאל. תחומין, לב, 118-110.

המציצה בפה מנוגדת לכללי הרפואה הנהוגים כיום בכל העולם, ועדיפה עליה היא המציצה באמצעות שפופרת סטרילית.

205. מציצה על ידי קטן. הרב אברהם יצחק אולמן. תפארת, יב, תשס"ח, סא-סט.

לדעת קצות החושן סי' שפב ראוי למוהל לעשות הכל בעצמו, מלבד במציצה שאינה אלא לרפואה יכול לכבד אחר.

206. ברכת שהחיינו בברית מילה לילד עם תסמונת. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' לח, 109.

יש להסביר להורים את הזכות לגדל ילד כזה, אך כשאינם שמחים לא יברכו.

207. קטן חרש אילם שגיירוהו על דעת בית דין וכשהגדיל פקחוהו. הרב חיים רוטר. שערי חיים, ח"ב, סי' קיב, עמ' רצ-רצד.

נראה להחמיר להצריכו גרות מחודשת אחרי שנתפקח.

208. גיורו של אדם המבקש להישאר נשוי לגויה. הרב שלמה א. גליקסברג. ניצני ארץ,
     סי' יא, 309-283.

השאלה נמסרת לבית הדין שישקול אם להמשיך בסירובו לגיירו, או שמא כעת ניתן לגייר משנודע שהוא אימפוטנט ואינו מקיים יחסי אישות.

209. מזוזה במושב זקנים, בבית חולים ובבית כלא. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' קלג, עמ' רפג-רפד.

יהודי שיש לו חדר במושב זקנים של גויים חייב במזוזה. בית חולים ובית כלא פטורים כי אין אנשים רוצים להישאר שם, אבל בחדר של עובדי בית החולים יקבעו בלי ברכה.

210. חיוב מזוזה בבתי חולים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' לט, עמ' קפה-קצ.

בית חולים פטור ממזוזה כדעת האבני נזר, יו"ד, שה, כי החולים רק משלמים על שהייתם שם.

211. נסע לעיר אחרת לחודשיים לטיפול ברופאים. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' עא, עמ' קסה-קסז.

כדי להימנע מההוצאה הגדולה לרכישת מזוזות, רצוי שישכור דירה לחודש אחד ויחדש שוב לעוד חודש.

212. הפילה כעין חתיכת בשר ללא ריקום איברים. הרב יוסף קצבי. שו"ת רב יוסף, סי' ה, עמ' עז-פח.

יפדו את הילד הבא אחר כך בברכה.

213. פדיון הבן אחר הפלה. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב, סי' פא-פב, עמ' רלז-רנ.

כשההפלה היתה מ"ג יום אחרי הטבילה, חייב בפדיון ובברכה ללא ספק.

214. פג באינקובאטור שנולד בסוף החודש השביעי. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' מ-מא, עמ' קצ-קצט.

כשנולד קודם זמנו ובחסרון משקל ולדעת הרופאים לא יוכל לחיות בלי האינקובטור, יש להמתין מלפדותו בברכה עד שיצא משם.

215. רועה נכרי שסירס בכורות ישראל, וטוען הישראל שהמום הוטל שלא מדעתו. הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר. שו"ת מהריא"ץ, יו"ד, סי' קכד, עמ' רצד-רצט.

הדעת נוטה להתירם, כי כשאמר לנכרי לסרס עדרו לא זכר שיש בהם בכורות ולא פשע.

216. דין צמחים שנוצרו בהנדסה גנטית. הרבנים שמואל דוד ויהודה עמיחי. אמונת עתיך, 93, תשע"ב, 39-24.

סיכום דעות הפוסקים אם יש להתיר או לאסור משום כלאים, ואם יש בהם סכנה לבריאות.

217. הנדסה גנטית. הרב אהרן בוארון. תנובות שדה, 100, תשע"ב, 90-83.

בירור דעות האחרונים אם יש בזה איסור כלאים.

ו. רפואה, השתלות                

218. רפואה, מציאות והלכה ולשון חכמים מרפא. הרב מרדכי הלפרין. ירושלים, מכון שלזינגר, תשע"ב, יב, 548 עמ', הסכמת הרב אביגדר נבנצל, הקדמה, ששה שערים (חיים ומוות; ברית קודש; פוריות ולידה; רקחות וטבחות; דע מה שתשיב; נספחים ומפתחות), שער באנגלית.
219. חיים בריאים כהלכה. קובץ בעניני הנהגת שמירת הבריאות על פי התורה ועל פי ספרי הרפואה. יחזקאל אסחייק. מהדורה עדכנית. בני ברק, תשע"ב, 224 עמ', הקדמות. בסוף קטעי מכתבים, וטבלת אינדקס משקל גוף.
220. שיעורי תורה לרופאים א-ה. הרב יצחק זילברשטיין. (בני ברק) תשע"ב, 619; 683; 615; 628; 329 עמ', הסכמות, רשימת הנוש אים. בסוף כל חלק מפתח ערכים. בסוף ח"ה מפתחות כוללים.

1989-2011, VOL. 3.,221. JEWISH MEDICAL ETHICS. JERUSALEM, SCHLESINGER INSTITUTE, 2011, 12, 452 P.

222. ספר הישועות השלם רופא חינם. לבעיות עין הרע, זרע קיימא, פוריות, דיכאון וחרדות, סטיות ונטיות, ועוד 280 בעיות ומחלות. רב מכר. משה אברהם ברששת מנתניה. ירושלים, משיב הרוח, תש"ע, 301 עמ', הסכמת הרב רפאל מאמו, תוכן ענינים, סדר אלפביתי.
223. מפתח מוער למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשס"ח. הרב מאיר וונדר. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 195-147.

8 פרקים, 94 מקורות, 432 ערכים.

224. סדר וסוד הפדיון נפש לחולה. הרב יעקב משה הלל. שו"ת וישב הים, ח"ג, סי' לו, עמ' רפט-רצד.

דרכי עריכת הפדיון לפי הרמב"ן, האריז"ל ומקורות נוספים.

225. נטילת תרופה מועילה אך יש בה חשש להתקף לב. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' עד, עמ' קעא-קעד.

לסובל ממחלת .S .M (מולטיפל סקלרוזיס) שבהמשך הזמן מאבד כל חושיו ומגיע לשערי מות, מותר לקחת תרופה שתועיל לו אלא שיש בה גם סיכון.

 

226. חולה המתנגד לטיפול הצלתו. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קס, עמ'
     רה-רז.

זקן שחלה בדלקת ריאות קשה ומתנגד שיכניסו לפיו צינור ארוך לרפואתו, אין להיענות מיד לרופאים אלא ישאלו תחילה את משפחתו הקרובה וגדולי הוראה.

227. ציותה שאם יתברר שחולה במחלת השכחה לא יעשו לה טיפולים להארכת חייה. הרב חיים רוטר. שערי חיים, ח"ב, סי' קכג, עמ' שנח-שסג.

חובה להאריך את חייה מבלי להתחשב ברצונה. מי שיש לו נמק בשתי רגליו ואם לא יקטעום ימות בודאי, אסור להישמע להתנגדותו וחייבים להצילו.

228. צדקת המורדמת מחמת יסוריה, ובאות נשים לשיר לפניה שירי קודש ולומר תהילים. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, יו"ד, סי' נד, 349-348.

לא צדק הרב שהורה להן לצאת כי הן מעכבות את יציאת הנשמה, ואדרבה טוב שיהיו בחדר. לא יאמרו שהתהילים יהיו לרפואתה אלא לטובתה.

229. חזרה מהסכמה לתרומת מח עצם. הרבנים מרדכי הלפרין ומשה שטרנבוך. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 10-5, 206-205.

אין חובה לתרום מח עצם, אבל מי שהסכימה אסור לה לחזור בה, כי גורמת מיתה תוך זמן קצר למי שטופלה על סמך הסכמתה, וחזרה כזו מהווה רציחה בגרמא.

230. הפרדת תאומות סיאם. הרב אברהם יהודה ליב פסין. תמורת איל, סי' פז, עמ'
     רלו-רלט.

בירור ההלכה אם מותר להפרידם כשלאחת יש לב שלם ולשניה חצי, וכשינתחו – האחת תמות בודאי והשניה ספק תחיה.

231. תאומים סיאמיים דו-ראשיים – היבטים הלכתיים. הרב ד"ר חיים סיימונס. סיני, קמד, תשע"ב, קז-קכ.

מכלול עניני תופעה זו בהלכה.

232. הפיכת אנדרוגינוס לזכר או לנקבה. הרב ישראל גרינברגר. שובה ישראל, ח"ב,
     סי' פד-פה, עמ' רנג-רסא.

אין לסרס את זכרותו להופכו לנקבה, אלא יסרס עכו"ם את נקבותו להופכו לזכר.

233. נישואי אשה עם אשה שהפכה לאיש. הרב אליהו אברג'יל. תחומין, לב, 347-343.

הפיכת המין היא תועבה וכרוכה באיסורים חמורים. נקבה שעשתה ניתוחים להיות כאיש באופן מלאכותי, אין קידושיה כלום ואין צורך בגט.

234. נולד בן עם מום בלב והכליות אינן תקינות. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' עה, עמ' קעד-קעז.

כשהתברר שלא יוכל לחיות אין חיוב לעשות פעולות להאריך את חיי השעה שלו, ומכל מקום יחזקוהו באוכל או בחיבור למכונת הנשמה.- בסי' עז עמ' קעח-קפא פסק שלא להתאבל עליו, גם אם הרופאים החזיקוהו בחיים באמצעים מלאכותיים יותר משלושים יום.

235. בירור הלכתי בענין השתלת אשכים. צבי רייזמן. לוס אנג'לס, טבת תשע"ב, 181 עמ'. כולל את הקונטרס השתלת שחלות.

 

236. השתלת רקמת אשך. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חי"ב, סי' מד, 280-276.

לתורם ולמושתל יש חלק בבן, ולכן מספק הוא יהיה ישראל ולא כהן, בכור יצטרך פדיון מספק, וכשמקור רקמת הזרע מנכרי אינו צריך לחוש לעניני עריות וממזרות של קרובי התורם. לדעת הרב יעקב אריאל הקובע הוא התורם.

237. ניתוחי מתים והשתלת איברים. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קלה, עמ' קלב-קלד.

תשובה מתשמ"ה לבית הדין בלונדון, שאין להתיר כרטיסי תורם המאפשרים הוצאת איברים רבע שעה אחרי הפסקת הנשימה, וישמשו להצלה מידית ולא למחקר.

238. בדמיך חיי, ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה. הרב אברהם יעקב גולדמינץ. עם פסקים והוראות מהרב משה הלברשטם, וקונטרס דבריהם הם זכרונם, הספד וסיפורים אודותיו. בסופו קונטרס אנשי חסד נאספו, הספדים על הבחור אליהו ישראל אברמן. מהד' ב מבוארת ומורחבת. ירושלים, לב מלכה, תשע"ב, רפב עמ', הקדמה חדשה. תמונות מהכנסת ספר תורה, וסקירת פעילות לב מלכה.
239. תרומת איברים או התרמת איברים. הרב רצון ערוסי. תחומין, לב,85-77.

התנגדות לחתימה על כרטיסי אדי או בלבבי בגלל פגמים הלכתיים, והצעה להקים בתי דין מיוחדים שיחליטו אחרי הפטירה על תרומת אבר מהנפטר וישגיחו על קבורתו.

240. חבלה בעצמו לצורך פרנסת בנו. הרב נתן גשטטנר, לרב צבי רייזמן. מוריה, שסט-שע, תשע"ב, קנט-קסב.

אין להתיר לאב זקן לתרום את אצבעו לבנו הנגר שנקטעה אצבעו בתאונת עבודה ואיבד את פרנסתו ומקור מחיתו.

241. השתלת קרנית עין של מת לסומא. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' לט, עמ' קסו-קע, ח"ה, סי' מב, עמ' קעה.

הצעה לרבנן להתיר השתלת קרנית לסומא כדי להחזיר לו את מאור עיניו.

242. ביקור חולים. הרב מרדכי אליהו. מאמר מרדכי, ח"ג, יו"ד, סי' כא, עמ' קס-קעא.

שיעור רחב שנאמר על מצוה זו, חשיבותה ופרטי דיניה.

243. נסיעה לעיר אחרת לביקור חולים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' מו-מח, עמ' ריג-רכה.

אין צריך לבטל ממלאכתו או מלימודו לנסוע בעצמו כשיכול בטלפון או בכתב, אבל יש בזה ענין מוסרי כשחברו היה רגיל לבוא אליו במצבים כאלו.

244. חיי אשה, מבט אישי ורפואי. ספורן של נשים שעלו במפגשיהן עם רופאה בכירה במרפאתה.

ד"ר חנה קטן. ספרית בית אל תשע"ב.

245. יוסף חיים, הלידה בהלכה ובמחשבת ישראל. הרב יוסף סט. קרית גת תשס"ו, ו, יח, 303 עמ', הסכמות, הקדמות, תולדות זקניו ותמונות. בחלק א שבעה שערים: היולדת, הולד, המינקת, האמהות, התאומים, הבכור, המשכלה והעקרה.

 

246. מילים מהבטן-המדריך האופטימי להריון ולידה. מלי גרין. יעוץ רפואי: פרופ' שמחה יגל. תל אביב, משכל, תשע"ב.
247. גפן פוריה. ירחי לידה באגדה ובהלכה, עם שער התפילות. דוד חי כהן. אופקים תשע"א, תלד עמ', הסכמות, הנצחות, מפתחות, הקדמה, הערות.
248. חידושים בגניקולוגיה והלכה, פסקים, דילמות והתמודדויות. מקורות לכנס ה-12. ירושלים, פוע"ה, תשע"ב, 8, 142 עמ'.
249. זירוז לידה. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' כ, 69-68.

כשירדו מים והחל תהליך הלידה, מותר לעשות זירוז כהוראת הרופאים ואפילו בשבת.

250. גוסס המבקש ליטול ידיו. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' רא, עמ' רפג-רפד.

כשמרים ידיו לבדו ישפכו עליהם מים, אבל כששוכב באין אונים מספיק להרטיב את ידיו במטלית.

251. מהו זמן המיתה. הרב משה שטרנבוך. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 36-35.

גם אחרי מוות מוחי אין להוציא את הלב, כי כיום ממשיכים להנשים במכונת הנשמה.

252. קביעת זמן המוות. הרב משה שטרנבוך. ישורון, כז, תרפז-תרצא.

פוסקי זמננו אינם מסכימים למסקנות הרבנות הראשית שדי במות גזע המוח.

253. קביעת רגע המוות. הרב שלום י. יצחק הלוי. ישורון, כו, תרלא-תרלט.

סוגית מוות מוחי שיש בה רציחה מחד והצלה מאידך, לא הוכרעה בראיות כל צורכה.

254. הפסקת הנשמה לחולה. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קסא, עמ' רח-רט.

כשמפסיקים את אספקת החמצן על ידי הטיימר זו רציחה, ויש להורידו מהחולה או להתקין בלון נוסף.

255. סטודנט כהן ללימודי רפואה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, ח"ל, סי' כא-כד, עמ' קיב-קכה.

אסור לכהן ללמוד רפואה מכיון שבהכרח יטמא למתים, ואפילו מתי עכו"ם.

256. כניסת כהן לבית חולים לבקר חולה. הצעת הרב צבי רייזמן ותשובת הרב שמואל ווזנר. מוריה, שסט-שע, תשע"ב, קסג-קסד; שערי הוראה, טו, תשע"ב, קנח-קס.

המשיב אינו מסכים להצעה להתיר תמיד לכהן לבקר את החולה, אלא רק כשעושה לו נחת רוח, משמשו ומתפלל עליו.

257. כניסת כהנים לבית כנסת שבבית חולים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' נו, עמ' רנא-רנג.

כשמתקיימות בחינות בבית הכנסת, מותר להיכנס מהדלת שאינה פתוחה לבית החולים מבלי לחשוש שמא אירע שם מת, ומהיות טוב יניחו על הדלת דף שנסמך על ידי נסר.

258. כניסת אשת כהן ללדת בבית חולים שיש בו טומאת כהנים. הרב מתתיהו דייטש. נזר התורה, כג, תשע"א, קצז-רא.

מותר לה להיכנס לבדיקות וטיפולים נצרכים וגם ללדת שם, ואם הוא זכר אין להוציאו מחדר לחדר ללא צורך, ולא תבקש חינם להאריך את שהותה בבית החולים.

259. כניסת אשת כהן לבית חולים ללידה. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ט, סי' קצח, עמ' רפ-רפא.

מותר לה להיכנס לבית החולים גם כשיודעת שהעובר זכר, ויכולה להישאר שם מכיון שכניסתה היתה בהיתר.-בסי' ר עמ' רפב השיב שנכה אבל היושב על כסא גלגלים מחמת שהוא זקן, חלש או חולה, אינו צריך לשבת על הקרקע או על כסא נמוך.

260. הצעת תיקון לכהנים להיכנס לבית חולים. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קלב, עמ' קל.

תחילת דיון אם מועילה התקנת משקוף במנהרה שבין שני בנינים.-בסי' קלג עמ' קלא החל לדון בדין אבילות, על עובר שנולד בתוך שבעה חודשים וחי באינקובטור עד אחרי שלושים יום.

261. כניסת אשת כהן מעוברת לאהל המת כשהתברר באולטרה סאונד שהעובר זכר. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ט, סי' מב-מד, עמ' ריח-רכז.

מותרת להיכנס ואף לשהות בבית החולים אחרי הלידה.

262. ניתוח מתים כדי ללמוד דרכי הרפואה. הרב שמואל אהרן יודלביץ. שו"ת מעיל שמואל, תשע"א, עמ' קנג-קס.

ההיתר לנתח לצורך לימוד רפואה הוא רק כשיש חולה במחלה זו, ועל ידי ניתוח נוכל לרפאו להציל את חייו.

263. מי שציוה למסור את גופתו למחקר. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' מ, עמ' קעא-קעג.

נמסרה הגופה לאוניברסיטה ונודע אחרי עשר שנים שעדיין לא נגעו בה, חייבת המשפחה להשתדל שיביאוה לקבורה. דיני אבילות חלו אז על הקרובים משנתיאשו לקוברו, אבל כעת ינהגו רק ביום הקבורה ויקרעו.

264. טומאת אהל בגולגולת המוחזקת לצורכי מחקר. הרב מנחם מנדל חיים לנדא, בתרע"ד. נזר התורה, כג, תשע"א, קסח-קעד.

יכול כהן להיכנס לבית רופא המחזיק בביתו גולגולת להתלמד, ובדרך כלל היא של גוי.

265. שבירת רגלי זקן שמת ורגליו כמושות כדי לרוחצו היטב. הרב שלמה אצבאן. ויאסוף שלמה, יו"ד, סי' לב, דף טז ע"ב.

חלילה לאנשי חברת גמילות חסדים לנהוג בזיון במת, וינקוהו כשהוא מוטה על צידו הגם שזו להם טירחה יתירה.

266. קבורת מרה שניטלה בניתוח. הרב אברהם יהודה ליב פסין. תמורת איל, סי' סב, עמ' קעג-קעט.

באבר מן החי אין חיוב קבורה, ובפרט שלמרה אין דין אבר.

267. חיוב קבורת שליה. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חי"ב, סי' מג, 276-269.

מותר למסור שליה לנסיונות רפואיים, ויקברו את מה שלא נצרך והשאריות שלאחר הניסוי.

268. התעכלות הבשר. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, או"ח, סי' עד, 198-195.

סדר עיכול הבשר והעצמות, וצדיקים שמצאום כעבור שנים שלימים בבשרם.

ז. נשים, הפריות                    

269. הכרת כשרות בת מאומצת על פי עדות רופא. הרב מרדכי אליהו. מאמר מרדכי, ח"ג, אה"ע, סי' א, עמ' קפא-קפב.

רופא מיילד נאמן לומר שהתינוקת שנמסרה לאימוץ היא בת לאב ולאם יהודים, ויכולה להינשא בלי פקפוק.

270. איסור השתמשות בהפריה מלאכותית. הרב שמואל אהרן יודלביץ. מעיל שמואל, תשע"א, עמ' קעה-ריט.

פירוט האיסורים להיעזר בזה בין אם הזרע מישראל או מנכרי.

271. מעמדו של ילד שנולד מהפריה חוץ-גופית לאחר מות האב. הרב אריה כץ, ד"ר יוסי גרין. תחומין, לב, 104-96.

ויכוח ביניהם מה דעת פוסקי זמננו, אם נחשב כבנו של בעל הזרע לגבי יבום וירושה.

272. ממזרות בטיפולי פוריות. הרב אריה כץ. אמונת עתיך, 96, תשע"ב, 70-65.

יש מפוסקי זמננו הסבורים שאין ממזרות אלא כשנעשתה עבירה ולא בהזרעה מלאכותית, ולכתחילה לא תטול זרע מיהודי.

273. דין ממזרות בהזרעה מלאכותית. הרב עובדיה יוסף טולידנו. משיב משפט, ח"א, סי' כה, עמ' ריג-רכח.

יש כמה צירופים להכשיר את הוולד, והסכימו לזה הרב ציון בוארון וזקנו הרב עובדיה יוסף.

274. חללות בהזרעה מלאכותית. הרב אריה כץ. אמונת עתיך, 95, תשע"ב, 58-54.

ולד של כהן וגרושה שנולד מהזרעה מלאכותית דינו כספק חלל. אין כל חשש שכהן ג'ינג'י ישא ג'ינג'ית, וגם אם בנם יהיה ג'ינג'י ביותר אין בכך כל מום לכהונה.

275. מיהו אב בימינו? הרב פרופ' אברהם שטיינברג. תחומין, לב, 358-348.

בירור הדעות מיהו האב בהזרעה מלאכותית ובשיבוט.

276. יחוס ולד שתחילת יצירתו נעשית שלא בדרך כל הארץ. הרב חיים רוטר. שערי חיים, ח"ב, סי' קכח, עמ' שעג-שפב.

ספק אם בן כזה נחשב בנו ולכן יש להצריך חליצה, וכן הורה הרב נסים קרליץ. הרב שמואל ווזנר פסק שאין להוציא לעז על ילדים כאלו, מקיימים בהם פריה ורביה, ומלים אותם בשבת. לא ברורה דעת הרב יוסף שלום אלישיב בענין זה.

277. בדיקת רקמות לקביעת אבהות. הרב מרדכי רלב"ג. תחומין, לב, 365-359.

הזרעה מלאכותית מזרע הבעל מותרת, והבן נחשב כבנו לכל דבר. כשיש לכך אישור ממכון רפואי אפילו של גויים, אין האשה זכאית לדרוש מהבעל לבצע בדיקת רקמות.

278. אם פונדקאית. הרב גמליאל רבינוביץ, לר' צבי רייזמן. הברכה, ח, תשע"א, קנב-קנה.

תגובה לחיבורו השתלת שחלות, וסיכום מי נקראת האם.

279. עובר הגדל ומתפתח בגוף פונדקאית. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' מא, עמ' קעד-קפב.

דיון וסיכום דעות פוסקי זמננו מי נקראת האם.

280. תינוק במבחנה ואם פונדקית. הרב יחיה טובול. תפארת אירופה, ד, תשע"ב, ל-מב.

בירור אם היחוס נקבע לפי הלידה או לפי רגע התמקדות הזרעים, ואם מקיימים פריה ורביה בהפריה מלאכותית.

281. יחוס אבהות בהפריה מלאכותית או חוץ גופית. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' סה, עמ' רפד-רפז.

לדעת רוב הפוסקים נחשב כבנו לכל דבר, ובפרט כשזה מתבצע בשליחות הבעל.

282. הפריה מלאכותית. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' פג, עמ' קצד-רא.

גדולי ארץ ישראל וחוץ לארץ התירו, אך אין להזדרז בזה, וגם אין צורך לחכות עשר שנים. מקיים בילדים אלו פריה ורביה בלי שום פגם, ואין צריך להודיע זאת בשידוכים.

283. פנויה שילדה בהפריה מלאכותית. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ט, סי' מה-מו, עמ' רכח-רלז.

פרטי ההלכות לגבי מילה, פדיון הבן, נישואין, נחלות ועוד.

284. הזרעה מלאכותית. הרבנים משה אורי אייזנשטיין, ישראל יעקב פישר, שמואל ווזנר. תבונות ארי, ח"ד, עמ' קעא-קעד.

הראשון מוחה בתשס"ט ברב אשר וייס שעודד חיפוש פתרון להבאת ילדים, ומצרף מכתבי רבנים מתשנ"ו לאסור.

285. בדיקת PGD. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' פד, עמ' רב-רג.

מצאו הרופאים שלבעל ולאשה יש מחלה גנטית ותשעים אחוז מילדיהם יהיו חולים ויחיו זמן קצר, יכולים לטפל בהפריה מלאכותית באופן שהבדיקה תגלה אם יש בזרע מחלה ואז יושמד ולא יוכנס לרחם האם, ואין בזה איסורים של זרע לבטלה או הריגת עוברים.

286. ירושה בבן שנולד מהפריה חוץ גופית. הרב אריה כץ. שערי צדק, יב, תשע"ב, 69-57.

מחלוקות בין הפוסקים מיהו האב, אך כשיש פיקוח הוא מתיחס אחר האב, ואין האחים יכולים לדחותו בטענת קים לי. כשההפריה מזרע מוקפא אחרי מות האב, יש לנקוט לחומרא שאינו מתיחס אחר האב ואינו יורש כלום במקום אחים, ומול יורשים אחרים יירש מחצה.

287. ירושה בבן הנולד ממבחנה. הרב ישראל גליקמן. שערי צדק, יב, תשע"ב, 75-70.

סיכום הדעות לגבי קיום המצוה, ירושה, מילה, פדיון הבן, מזונות ויבום.-בעמ' 83-76 סקירת ד"ר מיכאל ויגודה על עמדת המשפט העברי בסוגיא חדשה זו.

288. הצורך בפיקוח הלכתי במעבדות הפוריות. הרב בנימין דוד. אמונת עתיך, 95, תשע"ב, 53-48.

למניעת חששות הלכתיים של הבחנה ורוב בעילות אחר הבעל יש צורך בפיקוח הלכתי שהזרע הוא מהבעל, וגם אשה נאמנת על כך.

 

289. כשל היציגות בהלכה. הרב ד"ר מיכאל אברהם. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 52-37.

אמינותן הסטטיסטית של בדיקות לתופעות נדירות, ולא תמיד יכולים רבנים לסמוך על תוצאות הבדיקות.

290. מניעת הריון. הרב אברהם יהודה ליב פסין. תמורת איל, סי' עד, עמ' רו-רט.

פירוט ההלכות מתי מותר ובאלו אמצעים.

291. אמצעים למניעת הריון. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' ז, עמ' מב קפב-קצ.

אשה שילדה כל שנה ומרגישה חולשת הגוף ועצבים מרוטים, יש להקל לה להשתמש באמצעי מניעה לפי סדר העדיפות.

292. אמצעי מניעת הריון. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ד, אה"ע, סי' ז, עמ' רכא-רכה.

יש לסמוך על מורי ההוראה שהתירו להשתמש באמצעים לעשות הפסקה בין הריון להריון גם בלי סכנה, ויעדיפו להשתמש בכדורים כשלא יגרמו דימום.

293. מניעת הריון מחשש סכנת נפשות. הרב עבדיה הדאיא, לרב נסים הכהן. שו"ת אחימלך הכהן, יו"ד, סי' כז, עמ' קנו-קנז.

חמשת האופנים כיצד תתנהג האשה כשרופא מומחה ודתי מאשר זאת.

294. הסובל ממחלה גנטית שבניו נולדים חולים ואינם מאריכים ימים. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' פ, עמ' קפה-קפח.

יש להקל לו לא לעסוק בפריה ורביה, וישאל גדולים מורי הוראה.

295. נטילת כדורים למניעת הריון כשאין שלום בית. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' פה, עמ' רג-רה.

כשחושבת האשה שביתם לא יתקיים, יכולה לקחת כדורים גם בלי ידיעת בעלה.

296. מניעת הריון. הרב מנחם בורשטין. תפארת אירופה, ד, תשע"ב, קלג-קמד.

מכלול עניני מניעת הריון והאמצעים העדיפים.-בעמ' קעה-קפז דברי ד"ר אליהו שוסהיים על אגודת אפרת.

297. קשירת חצוצרות לאשה היולדת בהפריה חוץ-גופית. הרב גדעון ויצמן. תחומין, לב, 109-105.

בכריתת החצוצרות יש איסור סירוס ואין להתיר לאשה, שכן יכולה להשתמש באמצעי מניעה אחר כדוגמת גלולות או התקן תוך-רחמי.

298. תפירת שחלות לאשה שאמצעי המניעה אינם מתאימים לה. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ה, סי' מד, עמ' קפ-קפו.

אשה שהגיעה להתמוטטות נפשית אחרי שתי לידות והרופאים אסרו לה להיכנס להריון, אפשר להתיר לה לתפור את השחלות.

299. תשמיש עם נרתיק כשהבעל או האשה חולי איידס. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ד, אה"ע, סי' ח, עמ' רכה-רכז.

עדיף שישתמשו בנרתיק למניעת התדבקות מאשר שיצטרכו להיפרד.

300. כריתת הרחם בהלכה. הרב אליעזר בן פורת, פרופ' פסח קליימן. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 80-66.

בירור אם יש בזה איסור סירוס, ומה דינה לגבי הלכות נדה.

301. סירוס פרד. הרב שלמה אצבאן, בתרס"ב. ויאסוף שלמה, אה"ע, סי' א, דף כא ע"ב.

מותר לסרס פרד שאינו מוליד, בין בידים ובין להשקותו.-בסי' ב דף כב הורה לשותף יהודי עם גוי בבהמות שיתעלם מזה שהגוי מסרסם מדעת עצמו, אך לא ייעץ ויסייע לו.

302. סירוס בעלי חיים לצורך מניעת צער. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, ח"ל, סי' כה-כו, עמ' קכו-קכט.

יש לברר מיהו הרב שהתיר לאדם לגדל כלב, וישאלו שני רופאים וטרינרים אם סירוס היא רפואתו היחידה, ואזי יעשו בעקיפין בגרמא ועל ידי גוי.

303. נער שנסתם פי האמה שלו, ויש לו נקב בעטרה מן הצד. הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, בתרמ"ז. שו"ת מהריא"ץ, אה"ע, סי' ד, עמ' טו-טז.

אם אכן יתברר שנולד כך, אפשר להתירו לבוא בקהל ואינו כרות שפכה.-בסי' יא עמ' מא-מב לא התיר בתרמ"ז נישואי מינקת זונה לחרש.-בסי' יז עמ' סב הכשיר במקום עיגון, גט שלא הוזכר בו שם אבי המגרש שנוסף מחמת חולי.

304. היתר פצוע דכא לבוא בקהל. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קנג, עמ' קעב-קעג.

כשכרתו הרופאים את הביצה השמאלית שנרקבה נוהגים להתירו לבוא בקהל, אך אם לא יודיעו זאת בשידוכים יש משום אונאה וגניבת דעת.

305. פצוע דכא וכרות שפכה שמתקנים את הסתימה בניתוח. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קנד, עמ' קעה-קעז.

ניתחו הרופאים את הסתימה וחיברו את שני חלקי השביל, חוזרים להכשרם.

306. היתר נישואי גרושה מינקת מחמת סיבות דחופות תוך כ"ד חודש. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ט, סי' סא, עמ' רפג-רפה.

סבלה מאד מהבעל וילדה שלושה חודשים אחרי הגירושין, וכשמצאה שידוך הגון שיפרנסה-אם תמתין כ"ד חודש תלקה נפשית ויש חשש לסכנת נפשות, מצטרף לגדולי הזמן שהתירו לה להינשא.

307. טיפול פדיקור אצל אשה קוסמטיקאית. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ט, סי' נד, עמ' תלב-תלט.

הסובל מיבלות ברגליו או מציפורן חודרנית ואין איש המטפל בזה, יכול לפנות לאשה קוסמטיקאית כשיודע בעצמו שלא יבוא לידי הרהור.

308. הליכת אשה לרופא ואיש לרופאה. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"א, יו"ד, סי' י, 375-374.

לכתחילה תלך האשה לרופאה, אלא אם כן הרופא יותר מומחה או יותר זול ויבוא בעלה עמה.-בסי' יא, 376, התיר לאשה שעוברת טיפולי הריון, ושכנות מזריקות לה כל יום אלא שבערב שבת לא מצאה מי שפנויה, שיכול בעלה להזריק לה בזמן נידתה ובמקום המכוסה.

309. מגע בין נשים לגברים בטיפול רפואי משלים. ד"ר ישראל כץ. תחומין, לב, 95-90.

ראוי שכל טיפול רפואי משלים ינתן על ידי גבר לגבר ואשה לאשה, ורק כשאין בנמצא ויש סבל משמעותי אפשר להקל בתנאים מסוימים.

 

310. דין יחוד באימוץ ובהפריה מלאכותית. הרב ירון בן צבי. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 121-104.

בירור מחלוקות הפוסקים אם דין המאמצים כדין הורים שאין אצלם יחוד.-בעמ' 146-122 כתב ד"ר אבישלום וסטרייך על מעמדם של ילדים שנולדו בהפריה מלאכותית לענין איסור יחוד.

311. יחוד זקן עם זקנה. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' סד, 181-179.

מותר להם להתיחד רק כשידוע בודאי שאין לו גבורת אנשים, וטוב להחמיר.

312. שמיעת קול אשה מזמרת או מדברת לצורך ריפוי קולה. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' פא, עמ' קפח-קצ.

מותר לרופא לשמוע את קול האשה, כי במלאכתו עוסק לצורך ריפויה.

313. מקח טעות בקידושין. הרב עובדיה יוסף טולידנו. משיב משפט, ח"א, סי' כו, עמ' רכט-רמ.

נישאה לבעל נטיות הפוכות, וכשברחה ממנו כעבור ששה חודשים חולה ועדיין בתולה, יש כמה סיבות להכשיר את בנה לבוא בקהל.

314. מי שעבר מות קליני או השתלת לב. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ד, אה"ע,
     סי' יג, עמ' רלז-רלט.

בירור הדעות אם צריך לקדש את אשתו שנית והשאלות המסתעפות.

315. אשה שבעלה גוסס וקנתה טבעת לבנה החתן לקדש בה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ט, סי' סג-סד, עמ' רפט-רצט.

רצוי שאחד יקנה את הטבעת ויתן אותה במתנה לחתן. יש אפשרות פחותה, לשאול טבעת קידושין מאשה ברשות בעלה שתודיע לכלה שזו מתנה.

316. חרש שנשא חרשת. הרב צבי מרקוביץ, בתשכ"ה. ישורון, כו, תשע"ב, תקיג-תקיט.

בירור ההלכה לגבי ברכת אירוסין כשלמדו בבתי ספר המיוחדים להם.

317. שבע ברכות לחתן שאינו אוכל גלוטן. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' עג, 200-199.

לכתחילה ראוי להשיג לו מצות משיבולת שועל, ובדיעבד יש להקל שיברכו שבע ברכות גם כשלא השתתף בסעודה.

318. חולה מסוכן בלי ילדים ששכנעוהו לגרש את אשתו כדי שלא תפול לפני אחיו המוכה שחין, והכריחוה למחול על כתובתה. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, אה"ע, סי' קפג, עמ' תפ-תפג.

פסק הלכה בשאלה אם מחילתה תקפה, או שבית הדין יגבו את הכתובה.

319. בנסיון לשלום בית דרש הבעל שתקח כדורים למניעת הריון, ורימתה אותו ולא נטלה והתעברה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, ח"ל, סי' לג, עמ' קנט-קסד.

אין הבעל יכול לפטור עצמו מחיוב המזונות לבן, ואין לו עליה אלא תרעומת.

320. בנים מזיווג ראשון שהסיתו את אמם להוציא את בעלה השני מדירתה השכורה עקב זקנתו ומחלתו. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' עח-פ, עמ' שלח-שמז.

זכותו לגור בבית, ואם תשמע לילדיה יהיה לה דין מורדת.

321. חובת הבעל לאפשר לאשתו ללכת לבית החלמה. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' עו, 207-206.

חיוב הבעל ברפואת אשתו כולל לאפשר לה להתאושש בבית החלמה אחרי לידת ילדה השני ומרגישה צורך בכך.

322. מי שיצא עם אשתו לכפרים מחמת המגיפה, והפקידו לפני כן את נכסיהם אצל הוריה. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, אה"ע, סי' קנג, עמ' תכד-תכה.

נפטרה האשה והחותנת מסרבת להחזיר לבעל בטענה שהוציאה הרבה לרפואת בתה, תשבע כמה הוציאה ותטול אם זה סכום סביר.

323. בת ישראל שנישאת לכהן וטען שלא מצא לה בתולים. הרב שלמה אצבאן. ויחל שלמה, סי' ט, דף ט.

ארבעה מרבני מרוקו פסקו מחמת כמה טעמים שמותרת לו.-בסי' נא דף יט פסק הרב יהודה הכהן על צוואת שכיב מרע שחזר וכתב מתנת בריא, וחזר וכתב מבלי שניתק מחוליו לחולי אחר.

324. אלמנה שגיסה שידך לה זקן עני קטוע ידים ורגל. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, אה"ע, סי' עד, עמ' רנג-רנה.

זהו מקח טעות גמור, ומותרת להינשא לכל מי שתרצה.

325. בעל שאין לו גבורת אנשים. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קנב, עמ' קעא-קעב.

תשובה מתשמ"ז לרב כתריאל דוד קפלין, שישתדלו להשיג את תיק הדיון בערכאות לפני שמחליטים אם צריכה גט ואם הוולד כשר.

326. לגרש בכפיה בטענה שאין לו גבורת אנשים. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קעב, עמ' רא-רב.

תשובה מתשי"ט לרב אברהם שאר ישוב, בבירור דעת הרופאים אם מחלתו ניתנת לריפוי.

327. תביעת גירושין בחולה שש שנים שאינו יכול לבעול ולפרנס את אשתו. הרב שלמה אצבאן. ויאסוף שלמה, אה"ע, סי' טז, דף כח.

נדחית טענתו שמזלה גרם, וכופים אותו לגרשה.

328. גירושי שוטה כשירות וכפייה. כפית בעל חולה נפש (שוטה) לגירושין בהלכה. אברהם פרי. ירושלים, פוע"ה, (תשע"ב), 83; 117 עמ', הסכמות, הקדמה, מבוא, עברית ואנגלית.
329. אשכנזי שנטרפה דעתה של אשתו, ורוצה לישא אשה אחרת עליה. הרב יצחק אדרבי. שו"ת דברי ריבות, סי' רצד, עמ' תס.

בנידון זה לא חל חרם דרבנו גרשום, ויכול לישא אחרת. בהערה מובאים דברי האחרונים שדנו בדבריו, והצריכו היתר מאה רבנים.

330. נשתטית אשתו אם צריך היתר מאה רבנים. הרב יוסף רוזין, בתרפ"ב ותרצ"ד. צפנת פענח החדשות, ח"ב, סי' כח-כט, עמ' פא-צא, קו.

פירוט האופנים להתירו להינשא כשישליש ממון עבורה לקבלו כשתשתחרר מבית החולים.-בסי' לח עמ' קג-קה ענה על חליצת חרש.- בסי' צט עמ' ערב-ערה השיב על חשש מחיקת השם בעישון סיגריות שנרשם עליהם: עליה.

331. טענת קידושי טעות כשנתגלה שהיא חולת עצבים. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קסד-קסה, עמ' קצ-קצב.

תשובות מתשמ"ז ומתשנ"ט לחברי בית הדין בלונדון, לברר אם מחלתה היתה מסוג החוזר מזמן לזמן, ואם כשחלתה אחרי הנישואין לא חזר הבעל לחיות עמה, ואם להאמין שידע שהיתה לה התמוטטות עצבים.

332. חרשת שזינתה. הרב יוסף שלום אלישיב. קובץ תשובות, ח"ד, סי' קפב, עמ' ריב-ריד.

תשובה מתשל"ג לרב שמעון יוזוק אם היא מותרת לבועל החרש-אילם, מה דין הוולד, וכשמסרבת לקבל גט אם להתיר לו לשאת אשה על אשתו.-בסי' קפג עמ' ריד-רטז דן בין היתר בנאמנות הרופאים.

333. סידור גט באדם שנשתתק. הרב מרדכי אליהו. מאמר מרדכי, ח"ג, אה"ע, סי' ט, עמ' רל-רלא.

כשעונה בדיבור דינו כעתים חולה ועתים בריא, ויכינו רופא ואחות שיגידו שכעת הוא בריא, וכן יכינו סופר, עדים ושליח למסירה.

334. בריא שציוה לכתוב את הגט ואחר כך אחזו חולי. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ד, אה"ע, סי' כ, עמ' רסה-רסח.

הכרעה במחלוקת הבית יוסף והרמ"א אם צריך לדקדק שהשכיב מרע יהיה שפוי בין שעת הכתיבה לשעת הנתינה.

335. מי ששינו את שמו מחמת חולי וקוראים לו בשם הראשון. הרב אברהם יהודה שוורץ. קול אריה, אה"ע, סי' צט, עמ' צא-צה.

היה שמו מהעריסה דוד ונשתנה שמו מחמת חולי ליהודה ועולה לתורה בשני השמות, יכתבו בגט יהודה דוד דמתקרי דוד.

336. כתיבת הגט למי שיש לו שני שמות. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' פא, עמ' שמח-שנא.

אם השם השני ניתן לו מחמת חולי יש לכתוב דמתקרי.

337. מתן גט על ידי מי שנפגע פגיעה מוחית ואבד לו הזכרון כמעט לגמרי. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' מט, עמ' רכז-רכח.

דינו קרוב לחסר דעת, ויש להסס אם לסדר לו גט.

338. יבם שרגלו עקומה, מהלך בצד רגלו, ולפעמים דוחק קצה עקבו בארץ. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, אה"ע, סי' צו, עמ' שי-שיב.

יש כמה טעמים שיוכל גיסה לחלוץ לה. בהערות דברי האחרונים שדנו בזה.

ח. נזיקין, הפלות                    

339. אשה שחלתה בהיות בעלה בדרך רחוקה, ונתנה מהנכסים לבנה ולבתה הנשואה. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, חו"מ, סי' שלח, עמ' רסד-רסו.

דין תורה נגד בן אחר שתפס הכל, וקירב את מיתתה של האם. מעין תשובה זו גם באה"ע, סי' קפט, עמ' תצה-תצח.-בסי' שנא עמ' רצ-רצא דין תורה על חולה שנתן מעותיו לחבירו, וכעבור שמונה ימים השתטה, זעק היכן מעותי, ואחרי שהוחזרו לו נפטר.

340. תביעת רשלנות רפואית בערכאות. הרב עובדיה יוסף טולידנו. משיב משפט, ח"א, סי' ל, עמ' רסא-עדר.

הרופאים מבוטחים למעשה בחברות הביטוח שלא יבואו לדין תורה, ולכן יכולים לתובעם בערכאות גם בלי היתר מבית דין, ולקבל אף יותר ממה שהיה נפסק לפי דין תורה. גם בתאונת דרכים יכולים לקבל פיצויים מוגדלים, כי אין זה לפי דין ומשפט רק לפי דיני חוזים.

341. רופא ויוצאי ירכו שפטרום מלכי טורקיה מכל סוגי המס. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, חו"מ, סי' שסד, עמ' שו-שיד.

נדחית תביעת הקהילות שהצאצאים ישלמו מסים, ודינא דמלכותא דינא.

342. השאיל פרד לחבירו וכשהוחזר בערב ראהו חולה, לא הועיל הרופא להבריאו, ומת באותו לילה. הרב שלמה אצבאן. ויאסוף שלמה, חו"מ, סי' מג, דף ס.

ישבע השואל שלא שינה ללכת לעיר רחוקה עם משא זיתים וייפטר.

343. העמדת אפוטרופוס למי שאין דעתו צלולה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, ח"ל, סי' נב-נד, עמ' רמב-רנה.

אין למנות אפוטרופוס לגדול שיקנה לחתן את הטבעת שקנה, אלא אחר יקנה טבעת במתנה לחתן בקנין תחת החופה.

344. בן שוטה שמכר קרקע ולא ידוע אם בשעת המכירה היה שפוי בדעתו. הרב שלום יצחק מזרחי. שו"ת דברי שלום, ח"ח, סי' קלד, עמ' שעג-שעו.

מעמידים את הקרקע בחזקתה, עד שיביא הקונה עדות גמורה שבשעה שמכר היה שפוי.

345. שכיב מרע שציוה נכסיו, קם התהלך ברחוב, ונפטר מבלי שכתב צוואה אחרת. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, חו"מ, סי' שיג, עמ' ריט-רכא.

הדין עם הבן הקטן שטוען שמאחר והבריא בטלה צוואתו.

346. זכות הירושה של מי שהורתו החלה אחרי מות המוריש. ד"ר מיכאל ויגודה. שערי צדק, יב, תשע"ב, 83-76.

כל עוד אין תקנה אחרת, רק בן יחיד של גר יירש את אביו שכן אין לו יורשים אחרים.

347. חולה אמיד שציוה סך ידוע לתלמוד תורה בערבות אחיו, אך ארכו ימי מחלתו וטיפולו ולא נשארו מעות. הרב שמואל די מדינה. שו"ת מהרשד"ם, חו"מ, סי' שנז, עמ' רצו-רצז.

האח פטור לתת לתלמוד תורה, כי ערבותו היתה רק על דעת שישאר כסף.

348. עיכוב שכנים להשכרת מרפאה בבנין. הרב אלעזר חיימוב. הישר והטוב, יב, תשע"ב, עדר-רעו.

הושכר חלק מהמבנה לקופת חולים, אין יכולים השכנים כעבור כמה שנים לטעון שאינם יכולים לסבול את הרעש והלכלוך מריבוי היוצאים והנכנסים, מה גם שלדעת כמה אחרונים גם לכתחילה לא ניתן למנוע זאת.

349. גדר שכיב מרע לענין צוואה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חל"א, סי' צד, עמ' שצז-ת.

שכיב מרע הוא רק חולה שתשש כל הגוף, אינו יכול להלך ומוטל במיטה, אבל כשהרופאים לא נואשו ממנו ומהלך ברגליו, אין זה אלא כמצוה מחמת מיתה.

 

350. בוטלה החתונה כי נודע שהחתן חולה עצבים, ותובע בעל האולם את דמי השכירות. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' צג, עמ' ריח-רכא.

כשצד הכלה שכרו את האולם פטורים לשלם דאנוסים הם. כשגם צד החתן השתתף והם ידעו מהמחלה, יצטרכו לשלם כפועל בטל. אין בעל האולם צריך להחזיר את דמי הקדימה ששולמו לו.

351. שילמה מראש עבור טיפול פסיכולוגי וחזרה בה באמצע. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' קנה, עמ' שלב-שלג.

אין ממש בטענת האשה שהטיפול אינו מועיל לה, והפסידה את הכסף ששילמה כפי שהותנה מראש.

352. קבע תור אצל רופא ורוצה לבטלו. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' צב, עמ' ריז-ריח.

תבעו הרופא על שהתבטל ממלאכתו אינו צריך לשלם כשהיה אנוס, או כשכך המנהג לבטל מדי פעם ואין הרופאים רגילים לתבוע.

353. תשלום בעבור תור למרפאה שלא התממש. ד"ר אליהו לביא. תחומין, לב, 243-238.

פרטי ההלכות מתי יהיה חייב לשלם מי שביטל תור ולא הגיע לטיפול, ומתי על הרופא להוכיח מהו הנזק שנגרם לו.

354. הוצאות רפואה של אחד מהשותפים. הרב אברהם אבן טואה. נפך, סי' קמה-קמו, עמ' תקלו-תקמג.

אין השותפים חייבים להשתתף במה שהוציא אחד מהם לרפואתו, ומכל מקום ראוי שירחמו עליו ויעשו פשרה על ידי בוררים.

355. ריפוי מהממון המשותף. הרב רפאל שטרן. שנים יחדיו, רנ-רסא.

פירוט הדעות השונות אימתי זכאי שותף להתרפא מממון השותפות כגון באח המתעסק או שעוסק בעבודת המלך.-בעמ' רסב-רעא בירור דין קבלת רווחים בזמן מחלה או אונס.

356. ניתק חשמל שכנו עקב רעש המזגן. הרב מיכאל שאול רויטנבארג. קול התורה, עג, תשע"ב, שכג-שכז.

כשלאמו הזקנה וחולה מפריע רעש המזגן, ולכן שלח בליל שבת את העוזרת הנכריה לחתוך את כבל החשמל הראשי, אי אפשר לחייבו לשלם על נזק המאכלים הקפואים שהופשרו, או לנכות משכר העוזרת.

357. חיוב תשלומין ברפואות שנתחדשו בזמננו. הרב מאיר שבדרון. בית אהרן וישראל, קסא, תשע"ב, קסא-קסה.

אין החובל חייב בהתקנת מכשירי שמיעה, השתלת שיניים, פאה נכרית ומשקפים שאינם מרפאים את המכה, אבל חייב בדברים שמרפאים את האבר כגון החזרת כח הראיה בניתוח, חיבור אצבע או שן. הערות הרב דוד בריזל, קסב, קיט-קכא.

358. הולדה בעוולה לאור מקורות המשפט העברי. ד"ר מיכאל ויגודה. אסיא, צא-צב, תשע"ב, 34-20.

לקטין שנולד בעל מום אין עילה לתביעת נזיקין נגד מי שבהתרשלותו הביא ללידתו. נספח חוזר מינהל הרפואה במשרד הבריאות.

359. פיצויי נזיקין בגין הולדת עובר בעל מום. הרב חיים וידאל. תחומין, לב, 232-222.

אין מקום בהלכה לתביעת קטן שנולד בעוולה, לא נגד הוריו שלא ביצעו הפלה ולא נגד הרופא שהתרשל.

360. נזק למשקפים במשחק כדורסל. הרב אלחנן נפתלי פרינץ. אבני דרך, ח"ה, סי' קד, 283-282.

אין מוסר הכדור חייב בנזק המשקפים, כי כך דרך המשחק ויש מחילה הדדית אם יקרה נזק.

361. יולדת שהאריכה את חופשת הלידה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, ח"ל, סי' נו, עמ' רסא-רסח.

כשחזרה בה ובינתים התחילה ממלאת מקום לעבוד, עליה לשלם לה את מחצית ההפסד של חודש החגים.

362. מלמד הנוהג להתענות בכל יום חמישי מימי השובבי"ם. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' צא, עמ' רטו-רטז.

פרטי ההלכות מתי יוכל להתענות הגם שנחלש וממעט במלאכת שמים.

363. מטפלת שלא באה יום לעבודה כי הוצרכה לעשות בדיקת דם. הרב חיים ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ח, סי' קנד, עמ' שלא.

מכיון שהיתה אנוסה בגלל בריאותה, אין לנכות משכרה מה שקיבלו באותו יום מטפלת יקרה יותר.

364. פיטורי מורה בהריון המתרשלת בעבודתה. הרב גדליהו אקסלרוד. מגדל צופים, ח"ד, סי' נב, עמ' רלה-רלז.

אין לפנות לבית דין לעבודה שדינו כערכאות, אלא יפטרה מיד ויציע לה לתובעו בדין תורה.

365. איסור חבלה בעצמו. הרב רן יחזקאל ישראלי. רוני ושמחי, ח"ב, חו"מ, סי' ד,
     363-360.

ניתוח ליופי מותר, וכן גיהוץ או ניתוח להסרת כתובת קעקע, ולא כהרב יוסף מוגרבי שאסר בספרו ואין למו מכשול, ח"ב, פ"ג ס"ד, עמ' קנב.

366. השורט בבשרו בצערו. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"י, סי' קלט, עמ' קעח-קעט.

הלכות שריטה וחבלה בעצמו כששורט על מי שחשב שמת ונמצא שהוא חי.

367. המתת חסד של בעלי חיים. הרב אברהם סתיו. תחומין, לב, 409-403.

מותר להמית בעלי חיים חולים או מזדקנים, במיוחד כאשר נוכחותם גורמת עוגמת נפש לאדם. חובה לעשות זאת בדרך קלה ועדינה, כאשר אין זה כרוך בהוצאות מיוחדות.

368. הפלת עוברים. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. משיב נבונים, ח"ג, סי' צד, עמ' רכא-רכז.

גילו הרופאים בחודש הששי שהעובר חסר אבר וקבעו בוודאות שלא ישלים את חודשי עיבורו, יש להקל לה להפילו אם יסכימו עוד שני מורי הוראה מובהקים.

369. השמדת ביציות ודילול עוברים. הרב מרדכי אליהו. מאמר מרדכי, ח"ג, חו"מ, סי' יד, עמ' שו-שח.

מותר לזרוק ביציות מופרות שלא נבחרו להשתלה. כשיש ריבוי עוברים ובודאי לא יחיו כולם, יכולים להזריק לאשה לדלל כמה מהם.