מדחום חדש שמראה אותיות לפי חום הגוף (fevertester) – האם מותר למדוד בו בשבת

הרב פסח אליהו פאלק

מד-חום חדש שמראה אותיות לפי חום הגוף (FEVERTESTER) האם מותר למדוד בו בשבת *

א.

"כתב סתר" האם נחשב כתיבה לגבי שבת וכתב לגבי גט

ב.

הוצאת "כתב סתר" מסתר לגילוי, האם יש בו איסור "כתיבה"

ג.

כשמודד במד-חום הנ"ל האם יש בו איסור כתיבה

ד.

הסרת המדחום מהמצח גורם שהאותיות נעלמות –

האם יש בזה איסור מחיקה

ה.

אם יש איסור צביעה כשמודד במדחום הנ"ל (שהאותיות נצבעות לפי

חום הגוף)

ו.

נתינת אתרוג במקום מאור בכדי שיהא געל, וישיבת אדם בחמה

בכדי שיושחר עורו וכדומה – האם צביעה הם או לא

ז.

איזה שבותים נידחים לצורך חולה וספק חולה

בין ע"י ישראל בין ע"י עכו"ם

ח.

סיכום

 

 

 

הבנה מדעית חדישה של תהליכים פנימיים – השלכות הלכתיות

גלאי חום – מדחום המבוסס על גבישים נוזליים

א. המהות הפיזיקלית של הצביעה בגלאי חום, ושל צביעה רגילה

ב. תהליכים מדעיים מיקרוסקופיים שאינם נראים לעין האדם 6* .

ג. ההבחנה בין הארה לבין צביעה

 

ח) והדמיון ל"אותיות מאירות בחושך" שעל פני שעון דפשוט שמותר להחזיקם נגד האור אף שעי"ז יהיו ניראות בחושך, לא הבנתי. דלענ"ד אין דמיון כלל בין הנידונים. דשם בהני אותיות הלא הם צבועים תמיד בצבעם הירוק ואין הוספה ואין גרעון לצבע ההוא בשום פעם. וכח "אותיות מאירות" הוא שהם בולעים "אור" והאור ההוא ממשיך להאיר כאשר מכניסים השעון למקום בלתי מואר. ולכן אפשר לראות האותיות גם בחדר חשוך, אבל מה זה לצובע. דפשוט דאור וחושך אינם בכלל צובע. וכמו דהמביא אור הנר לתוך חדר חשוך אינו צובע כלום אע"פ שא"א לראות כלום בלי האור (ולא עוד אלא דגם הצבעים אינם צבועים כל זמן שאין אור נופל עליהם – ומ"מ אין זה צובע, דזה הוי כמו שכתב כ"ת, שהוא רק התגלות מהכח אל הפועל של הצבעים. ואין בזה תוקף שם מלאכה. ומלאכת צביעה הוא להכשיר פני הדבר להיות צבוע כאשר יפול האור עליו), כ"כ אין שייכות למלאכת צביעה בהבאת שעון כזה לפני האור בכדי שיבלע אור, ועי"ז יהא מאיר בחדר חשוך. משא"כ בנד"ד עצם הצבע מתהוה על ידי חום מסויים, ובלי זה החום החומר בלתי צבוע. ולכן בנד"ד יש במעשיו איסור צביעה. וההיא דמשקפיים שזכר כ"ת, למה אין איסור לצאת בהם, ימחול לעי' בתשובתי הנ"ל ס"ק כ"ד ד"ה איברא ע"ש.

ולאור כל הנ"ל לענ"ד כן יש לנקוט שיש בהשתמשות במד-חום זה לבד מכתיבה ומחיקה גם משום איסור צובע צביעה שאינו של קיימא. דלפי מה שביארנו יש שינוי כימי שמתהוה ע"י החום והוא המצביע אותו. ולכן אם רק אפשר להשתמש במד-חום רגיל בודאי חייבים לעשות כן. כנלע"ד.

החותם בכל חותמי ברכה

הרב פסח אליהו פאלק

 

 

יום ה' לפרשת ויגש תשל"ט לפ"ק.

 

     לכבוד העורך,

     ברכת עציון וירושלים,

    

נהניתי מקבוצת המאמרים סביב מד-חום הגבישי. למען האמת כמעט כל הנקודות שהועלו במאמר המקיף של הרב פאלק העלתי בקונטרסי "כתב סתר בשבת" שפורסם לפני 12 שנים. אמנם יש לי השגות על חלק מדבריו ובמיוחד על חשש הצביעה שבדבר, ואולי נתפנה להעלותן ע"ג הכתב.

 

מוכרחני לציין כי המאמר המדעי המסביר את הפעולה הפיסיקלית מענין ובהיר אך שוב מוכח, לדעתי, כי בעצם אין כל נפ"מ הלכתית לתהליכים מדעיים פנימיים והכל נדון לפי ראות עינינו, בגישה אלמנטרית של עיני אדם רגיל. יש לי תפישה שלמה הממעטת בחשיבות ההגדרות המדעיות ותהליכי המיקרו מנקודת מבט הלכתית.

 

הרב ישראל רוזן

מרכז "צמת"

אלון שבות

גוש עציון

 

תשובת הרב מ. הלפרין

 

לענין העקרון הקובע "שאין נפ"מ הלכתית למהותם של תהליכים מדעיים פנימיים אלא שהכל נדון לפי ראות עינינו" – עקרונית זו גם דעתו של הרב פאלק כפי שביארה בתשובתו הנדפסת בכרך זה (עמ' 103), ואף אני שותף לדעה כי במקרים רבים אכן אין נפ"מ למהותם של התהליכים הפיזיקליים.

 

לעומת זאת נראה שיש צורך להכיר במדוייק את מהותם של התהליכים כדי שאפשר יהיה לקבל את ההכרעה שאין נפ"מ הלכתית.

 

נוסף על כך, אין ספק שגם הרב רוזן שליט"א לא התכוון "שהכל נדון לפי ראות עינינו בגישה אלמנטרית של עיני אדם רגיל", שכן תוצאה מידית של הנחה זו כלשונה תהיה בין השאר איסור השימוש בשבת במפסקי גרמא מכל סוג שהוא, אם מבחינה חיצונית ("לעיני אדם רגיל" !) צורתו ופעולתו שוה למפסקי פעולה רגילים. וכאן מקובלת דעתם של הפוסקים שקבעו שיש נפ"מ בין השימוש במפסקי גרמא לשימוש במפסקים רגילים. (ראה למשל "תורה ומדע", כרך ט', חוב' א', המאמרים בנושא השבתפון, עמ' 16-9, 32-29, ובמראי המקומות שם.) *** ברור אם כן שיש חשיבות הלכתית להבנת התהליכים הפיזיקליים והכימיים ברמת מקרו וברמת מיקרו כדי שאפשר יהיה להגדיר בבירור מתי כלל זה קיים ואין נפ"מ, ומתי ההבחנה של מהות התהליך תשנה את פסק ההלכה.

 

1* עמ' 102-72

2* עמ' 102-83

3* מתוך ספרו "מחזה אליהו", ירושלים תשל"ט, סי' ס"ו בהסכמתו האדיבה של הרב המחבר.

4* הרקע המדעי של גלאי חום מבואר בעמ' 78-73

5* כדאיתא בראב"ע על התורה בראשית ט', י"ד, ועיין גם ברמב"ן שם פסוק י"ב.

6* ראה מכתבו של הרב ישראל רוזן שליט"א להלן עמוד 108. וראה : אריה כרמל ויהודה לוי, ראיית העינים בקביעת ההלכה, המעין, כ"ג. א'. 69-64.

*** ראה גם להלן עמ' 117-115, 126-124 דיון במפסק גרמא.