אני אדם הסובל מתסמונת כפייתית שבאה לידי ביטוי בתנועות שחוזרות על עצמן מסיבות שלא נעים לי לפרט כאן. אם אני לא חוזר על אותם התנועות אני חש אי נוחות וחייב לחזור עליהם, גם אם זה קריאת ספר או כל דבר אחר ולעיתים בגלל מצבי אני קורא שוב את אותה השורה. אני אדם ששומר שבת ומקיים חלק מהמצוות, את מודה אני, אשר יצר, וברכת המזון. וגם כאן לעיתים אני נאלץ שוב לחזור על אותו קטע שאני קורא או אומר, והברכות שאותם אני צריך לעשות בכוונה אז אני לא מרוכז בהם, למשל בברכת אשר יצר ידוע לי שצריך לעמוד להתרכז במילים ולקרוא בכוונה, והסבל הכפיתי שממנו אני סובל מוציא אותי מזה. וככה גם בברכות האחרות, ולכן כאשר אני בא לברך, אז אני יודע שאני צריך לברך כי כבר התחלתי, ומשמתחיל במצווה צריך להמשיך, ואת המצוות האלה אני מקיים כמיטב יכולתי, ומפחד להתחיל במחויבות של מצוות חדשות. ולפני שאני בא לברך אז בגלל הסבל שלי החשק שלי נפגע, אך המחויבות ממשיכה. אם אני קורא ספר או עושה משהו אחר אז אני יודע שמותר להפסיק באמצע ולקרוא כשאני ירגיש שיש לי יותר חשק מבלי להרגיש מחויבות. אך בברכות חייבת להיות התמדה ואסור להפסיק באמצע, וככה אני מברך כאשר החשק נפגע מהסבל הנפשי שלי, מה אני אמור לעשות במקרה הזה?
מדובר בבעייה רפואית מוכרת וידועה, בעייה שיש לה טיפול רפואי טוב, מהיר ויעיל. כדאי מאד לפנות לרופא פסיכיאטר בהקדם.
מספר השאלה: כותרת קושי בריאותי של חברה תוכן השאלה. שלום, חברה שלי סובלת מזה שלושה חודשים בכאבים עזים באיזור שלפוחית השתן. בשלבים מוקדמים היא הייתה
שלום רב! אני בן 24 וחברתי בת 23. חברתי עברה 2 ניתוחים להסרת חצוצרות. האחרון היה לאחר נוזל בחצוצרה והידבקויות. ברצונינו להתחתן ולקיים את מצוות
חברה שלי חולת סכרת,ואמרו לה שחלב גמלים עוזר לריפוי המחלה. האם מותר לה לשתות אותו בשביל תרופה כמובן ולא לצורך הנאה…
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.