ביופסיות מנפלים לצורך בדיקות אנזימתיות

השאלה :

האם מותר לעשות ביופסיות של כבד ושרירים מנפלים, לצורר בדיקת פעולות אנזימים.

תשובה :

א. זלזול בקדושת המת – יש קדושה למת כמו ספר תורה (מסכת ברכות, י"ח, א'), ולדעת המחבר יש חשיבות מבחינה זו גם לעובר.
ב. ניוול המת – לדעת הרב אריאלי (כנוס ששי לתורה שבעל-פה), יש איסור נוול גם בעובר. אמנם בצורה כזאת, שהגוף נשאר שלם ורק מוציאים כמות קטנה במזרק – לדעת המחבר אין זה מוגדר כניוול.
ג. חרדת הדין – יש דעות, שבקטן אין חרדת הדין, ובודאי בנפל, שלא הגיע לכלל חיים.
ד. איסור הנאה ממת –
1.  מכיון, שכאן ההנאה היא לא מעצם מעשה הנתוח אלא מהראיה, הרי שאין אסור הנאה בראיה ובלמוד.
2.  מצוות לא להנות ניתנו – וכיון שע"י הלמוד וההשתלמות יבוא למצות הצלת נפשות – הרי אין כאן גדר הנאה.
3.  זה וזה גורם – הביופסיה אינה הגורם היחיד להשגת הידע, אלא גם ספרים, מורים, מאמרים וכו' – והכלל הוא : זה וזה גורם – מותר.
4.  ההנאה באה ע"י שינוי באיבר עקב תערובת כימית וחומרים שונים, ואם-כן זה בגדר – "שלא כדרך הנאתה".
5.  הואיל ואינו מתכוון להנות וגם אי-אפשר באופן אחר – מותר.
6.  בדרך כלל דעת רוב האחרונים, שאין אסור הנאה ממת בנתוחי מתים אפילו של מבוגרים וק"ו בנפל.
ה. מניעת מצות קבורה – יש דעות, שחיוב קבורה חל על גודל כזית ומעלה והביופסיה היא פחות מכך, ויש דעות שמחייבות גם בפחות. ובקבורת נפל – יש המחייבים, ויש הסוברים שאין מצוה לקוברו. – ובנידון דידן, כמובן – שיש להחמיר ולקבור התמיסה אחר השמוש אף על פי שהיא פחות מכשעור ולהתנהג כן לכל הדעות".
1. איסור בל תלין – יש דעות, שבנפל אין עוברים על איסור זה. ובפרט, שכאן ההשהייה של קבורת הנפל היא כאילו לכבודו, כי כל הלמוד הוא לזכות ולמצוה לנפל ובזה מותר.

מסקנה :

יש להקל, כי אין ניוול בצורה אסורה, אין חרדת הדין, אין אסור הנאה, וכו'. בתנאי, שיקחו ביופסיה פחות מכזית, ושיקברו אחר-כך את התמיסה.

(הרב. כ.פ. טכורש, שבילין, מרחשון תשכ"ג, עמ' ל"ג)