אם החולה בהכרה מלאה והוא כשיר, אזי יש לו את הזכות להחליט מה הוא מעדיף: ניתוח עם סיכון מיידי למות סמוך לזמן הניתוח, כשייתכן וישרוד וחייו יוארכו, או להמנע מניתוח ולמות תוך זמן קצר מסיבוכי הנמק.
אם החולה איננו כשיר, אזי חייבים להאריך את חייו, אלא אם בטוחים בוודאות למעלה מכל ספק סביר, שהוא היה בוחר למות תוך זמן קצר מסיבוכי הנמק.
לצורך הבנת הנושא כדאי מאד לעיין היטב בחוק החולה הנוטה למות התשס"ו – 2005, שמחייב מבחינה חוקית, ואיננו סותר את ההלכה כפי שנפסקה על ידי הגרש"ז אויערבאך והגר"מ פיינשטיין.
שלום ר' מרדכי שמי דב גרוזמן מוינה אוסטריה, בתי (אשת ר' יצחק נוב ממארגי ההשתלמות של רבני חב"ד בים) ילדה לפני כמה ימים בן זכר,
שלום וברכה, בעז"ה ביום כיפור אהיה כשבוע לפני תאריך הלידה המשוער שלי. בהנחה שאני לא מרגישה חולשה חריגה (מעבר לעייפות הרגילה, או לנפילת לחץ דם
רציתי לשאול בענין קרבה משפחתית: יש מקרה שבו אני מעונין לשאת אשה,שנולדה במשפחה שהם בני דודים,שיצאו מהם בעלי מום,והיא יצאה עם מום בלב,שאינו מסוכן לדברי
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.