התאמת גלולות אחרי לידה
אני אישה דתיה השומרת כמובן על טהרת המשפחה. אני אחרי לידה שניה,מניקה, וכאמצעי מניעה לקחתי את גלולות "סרזט". לאחר 4 ימי שימוש בהן התחלתי לדמם
שלום הרב ד"ר הלפרין
ה' עימך
נא ראה את ההלכה למטה.
האם הביאור של הרמב"ם הוא הריאלי היום?
האם יש משהו ללטש או להסביר לפי הידוע לנו היום?
מדובר בהאם הולד המת (שטמא) נגע בולד החי
דחוף מאוד – הולך לדפוס בעוד כמה ימים.
יא מִי שֶׁיָּלְדָה שְׁנֵי יְלָדִים, אֶחָד חַי וְאֶחָד מֵת: אִם הַמֵּת יָצָא רִאשׁוֹן – הַחַי טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא נָגַע בּוֹ מִשֶּׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם; וְאִם הַחַי יָצָא רִאשׁוֹן – הֲרֵי הוּא טָמֵא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ הַמֵּת מִשֶּׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל אַחֲרָיו כָּאֶבֶן, שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ כְּדֵי לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ.
יא) מִי שֶׁיָּלְדָה… אֶחָד חַי וְאֶחָד מֵת וכו' – עובר חי נמצא ברחם עד שעת הלידה, אבל עובר מת עשוי להיפלט מן הרחם לפני זמן הלידה כפסולת. בלידת עובר חי, העובר מסייע לגוף האם בתהליך הלידה, מה שאין כן בוולד מת. כשהוולד המת נפלט תחילה, הרחם מחזיק את הוולד החי עד לידתו, והוולד החי אינו נוגע במת, מה שאין כן כשהוולד החי נולד תחילה, הוולד המת שאין בו כוחות חיים ("רוח"), ודאי נשמט מיד אחריו ונוגע בוולד החי (פה"מ אהלות ז,ו).
בהערכה רבה
י
אני אישה דתיה השומרת כמובן על טהרת המשפחה. אני אחרי לידה שניה,מניקה, וכאמצעי מניעה לקחתי את גלולות "סרזט". לאחר 4 ימי שימוש בהן התחלתי לדמם
ילדתי שבוע לפני ראש השנה ואני מניקה הנקה מלאה (בתי אינה אוכלת דבר אחר). ברצוני לדעת כיצד עלי לנהוג ביום כיפור הבעל"ט, עלי לציין שיש
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.