השמנה וצום
יש לי שאלה בקשר להשמנה. אני בזמן האחרון אוכלת בלי הפסקה , חייבת שיהיה לי משהו בפה. אני שמנה כבר הרבה זמן ,וניסיתי מלא דיאטות
בס"ד
שלום כבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין,
לגבי העניין שמומלץ אחרי אוכל לא לשתות מיד (האם זה תלוי מה לשתות ומה לא, למשל קפה או מים?), אלא לחכות כרבע שעה או כחצי שעה בערך כדי שהאוכל יתעכל כמו שצריך, כפי שרבים ממליצים. השאלה היא האם זה נוגע לכל סוגי האוכל, אם למשל אכלתי סנדביץ' האם רצוי גם לחכות כרבע שעה ואז לשתות קפה למשל.
אשמח לקבל הסבר לגבי השאלה הנ"ל.
תודה רבה
המקור להמלצה זו היא בדברי הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד' הלכה ב:
"ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין. וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו, שותה מה שהוא צריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים, ואפילו כשיתעכל המזון.."
לא ידוע לי על מקור בתלמוד להוראה זו של הרמב"ם, אך הדברים מתאימים לדברי הרמב"ם בספרו הרפואי "הנהגת הבריאות" (הוצאת מוסד הרב קוק תשי"ז, בעריכת ד"ר זיסמן מונטנר).
הרמב"ם, כשהביא כללים אלו ראה בהם אינפורמציה רפואית נכונה גם לימיו, על פי הנסיון הרפואי והידע הרפואי שלו.
גם בימינו מטפלים טבעוניים מאמינים בעקרונות אלו ולדבריהם הנסיון מצדיק את הכלל.
הנסיון שלי לימד אותי כי כאשר מדובר באדם בריא לחלוטין, החשש לנזק מאי-שמירה על כללים אלו הוא קטן. לעומת זאת כשמדובר בבני אדם עם בעיות בעיכול, שמירה על כללים אלו יכולה להועיל בחלק מהמקרים.
נעשים נסיונות להסביר את המנגנונים הפיזיולוגיים הקשורים בכללים אלו, וכבר נכתב על כך בכמה מקומות. אך אין בידי דרך פשוטה לאמת או לשלול את ההסברים הנ"ל.
יש לי שאלה בקשר להשמנה. אני בזמן האחרון אוכלת בלי הפסקה , חייבת שיהיה לי משהו בפה. אני שמנה כבר הרבה זמן ,וניסיתי מלא דיאטות
רופא רשם לי אמצעי מניעה בשם נוברינג ורציתי לדעת כיצד עלי להתייחס אליו בשבעה ימי נקיים, כי הוא ממוקם בנרתיק שלושה שבועות ומוציאים לשבוע הפסקה
קרוב משפחתי סובל ממאניה דיפרסיה. הוא מטופל בליתיום ומצבו התייצב. עם זאת הוא כעוס ועצבני במשך רוב הזמן. כועס ורוטן על ילדיו ומאשים את אשתו
שלום. אני תלמידה בכיתה ט' ואני עושה עבודה בביולוגיה בתחום הגנטיקה. ברצוני לדעת מהי עמדת ההלכה בנו' לאפשר אבחון גנטי תרום השרשתי לאם נשאית לגן
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.