תפילה בבקרים לעובדי משמרת לילה

I. מי שהיה ניעור כל הלילה מברך בבוקר כל ברכות השחר, חוץ מברכת "על נטילת ידים" (אמנם, כדי להתחייב בברכה יתפנה אל נקביו תחילה ומשום כך יתחייב בברכת "על נטילת ידים" ו"אשר יצר")

ולעניין הברכות "אלהי נשמה" ו"המעביר שינה מעיני" (עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל") וברכות התורה, יש ספק אם לאמרן או לא, ולכן יש להדר לשמוע אותן מפי אחרים ולענות אמן (קיצור שו"ע סימן ז)

II. ראי בשולחן ערוך אורח חיים סימן פט (סעיפים ג-ו):

סעיף ג

אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת י"ח. (ויש מקילין, לאחר שאמרו מקצת ברכות, קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה), (תרומת הדשן סי' י"ח)

ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת וי"ט. וכן אוכלים ומשקין לרפואה, מותר.

סעיף ד

הצמא והרעב, הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו, יתפלל; ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה.

סעיף ה

ואם התחיל לאכול קודם עלות השחר, צריך להפסיק. וי"א שא"צ להפסיק.

וכן בנשמת אברהם (ס"ק ט') שם:

"(ט) התחיל לאכול. אפילו היה בהיתר (כגון רופא או אח במשמרת לילה) דהיינו יותר מחצי שעה עד עה"ש, דבתוך החצי שעה אסור להתחיל לאכול, וכמו שכתב הרמ"א בסי' תרנב סע' ב לגבי לולב וה"ה לגבי ק"ש דאורייתא, ודוקא אם הוא אוכל יותר מכביצה דהוי דרך קבע או לשתות בכשיעור זה אבל בפחות מזה מותר עד עה"ש 25. ועיין בסי' רלב 26 שזה דוקא במשקה המשכר אולם בסתם משקה מותר לשתות אפילו הרבה. ועיין בביה"ל 27 שמתרץ את לשון הרא"ש המובא כאן בשו"ע 28. ואיסור זה של חצי שעה לפני עה"ש רק לאנשים ולא לנשים 29. אך כותב הכף החיים 30 בשם הזוהר והמקובלים דאם ישן בלילה שינת קבע אסור עוד לאכול אפילו קודם שהגיע זמן התפלה אך אם היה ניעור כל הלילה מותר לאכול כל זמן שהוא ער אבל משעלה עמוד השחר צריך להפסיק. וחולק ע"ז הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א 31 וכותב שלא אסרו חכמים לאכול קודם תפלה אלא כשהגיע זמן תפלה. וכן מתבאר מהגמ' בבלי 32 וירושלמי (שם) שמותר לאכול קודם עמוד השחר אפילו לאחר שינת קבע על מטתו. אך מוסיף ומ"מ הצנועים מושכים את ידיהם ומונעים עצמם מלטעום עוגות או מיני מתיקה כדי לחוש לדברי הזוהר. רק לגבי תה או קפה אפילו עם סוכר נוהגים להקל. וראה להלן סי' רפט ס"ק א 1-4 (עמ' רנב-רנד) לגבי רופאים ואחיות בתורנות לילה."

[ מקורות: 25) מ"ב ס"ק כז. 26) מ"ב ס"ק לה בשם המג"א. 27) ד"ה צריך. 28) ועיין גם בסי' רלה בשעה"צ ס"ק כז. 29) הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, בלב אברהם ח"ב עמ' כ. וטעמו הואיל ואין חיוב תפלה שלהן דומה לשל גברים (אולם עיין בסי' קו מ"ב ס"ק ד – מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א). 30) ס"ק כח ו- מג. 31) שו"ת יביע אומר ח"ה סי' כב אות ה ו-ו. 32) תענית יב ע"א. ]

III. לגבי שבת, ראי בנשמת אברהם או"ח רפ"ט (א) 1-6:

1. רופא או אח במשמרת לילה רשאי לאכול ולשתות רק עד חצי שעה לפני עמוד השחר לדעת המ"ב 1 ועד עמוד השחר לדעת הכף החיים 2. וראה לעיל סי' פט סע' ט. אחר עמוד השחר, יטול ידיו שלש פעמים (ולענין ברכה עיין בסי' ד סע' יג ומ"ב ס"ק ל), יתפלל שחרית (ואפילו לפני נץ החמה אם מוכרח 3), ואז יוכל לקדש ויהיה מותר לו לטעום, אולם לא יאכל סעודתו עד שיתפלל מוסף 4. אך יש להקפיד שיקדש במקום סעודה 5. ועיין במ"ב 6 שיוכל לאכול פירות הרבה לפני מוסף אפילו כדי לסעוד הלב, דאכילת פירות לא מקרי קבע, וה"ה שיכול לאכול דגים, עוף ותפוחי אדמה וכו' 7 ונראה, דאם חלש לבו יכול גם פת לאכול עד שתתיישב דעתו אף שהוא יותר מכביצה. וכתב הא"ר והובא בשע"ת 8 ובמ"ב 9, דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו, רשאי לאכול פירות וה"ה מיני תרגימא מה' מינים קודם מוסף אף בלי קידוש, אבל בלא"ה אין להקל.

2. רופאה או אחות במשמרת לילה. מה הדין באשה, למשל רופאה או אחות במשמרת לילה? לדעת הרמב"ם 10 מובא בשו"ע 11 תפלה מצות עשה דאורייתא היא, דכתיב ולעבדו בכל לבבכם, גם לגברים וגם לנשים אך די בתפלה פעם אחת ביום. אמנם רק הגברים מחוייבים להתפלל בנוסח התפלה שקבעו אנשי כנסת הגדולה, אך הנשים יכולות מעיקר הדין לצאת ידי חובה בכל נוסח קצרה שיכלול שבח, בקשה והודיה להשי"ת 12 ואז מותר להן לקדש ולאכול סעודתן. מאידך לדעת הרמב"ן 13 אין מצות התפלה אלא מדרבנן לגברים ולנשים כאחד, אך הנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה מחייב את שניהם וכל ההבדל הוא תפלת ערבית שהגברים מחוייבים בה והנשים פטורות 14.

ולכן רופאה או אחות אשכנזיה במשמרת לילה תתפלל שחרית – אם אפשר – ואח"כ תקדש ותאכל סעודתה 15. ואם אין לה אפשרות לעשות זאת תאמר את הפסוק הראשון של קריאת שמע ואם אפשר ברכת אמת ויציב ושמונה עשרה לפני שתקדש ותאכל סעודתה. מאידך אם היא מעדות המזרח – אם אפשר – תתפלל שחרית כולל ברכות השחר 16.

אך אם אי אפשר – גם אחות אשכנזיה וגם אחות מעדות המזרח –די לה להתפלל תפלה בכל נוסח שתרצה שיכלול בקצרה שבח, בקשה והודיה להשי"ת (ושמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שאינה צריכה להזכיר את השבת) ואז תקדש ותאכל סעודתה 17 ותתפלל שחרית אח"כ כשתתפנה מעבודתה.

3. רופא או רופאה בגמר משמרתם בבוקר (וה"ה אח או אחות). אם יכול לחכות עד סוף משמרתו (דהיינו לפני סוף זמן תפלה, ולגברים כדי שיתפללו במנין) טוב שיעשה זאת כדי להתפלל שחרית ומוסף בנחת ואז יקדש ויוכל גם לאכול סעודתו בנחת, הכל ללא לחץ של עבודה. ואם לא, יתפלל ביחידות. ואז, אם התפלל גם שחרית וגם מוסף יקדש ויאכל סעודת שבת, אך אם רק הספיק להתפלל שחרית, יקדש וישתה רביעית שלמה מהיין 18 ויאכל עוגות (פחות מכביצה) עם פירות אפילו הרבה, וה"ה שיכול לאכול דגים, עוף ותפוחי אדמה וכו' 19 ולא יאכל סעודתו עד אחרי שיתפלל מוסף 20. ואם חלש לבו כך שקשה לו להמשיך בעבודתו, מותר אפילו לאכול לחם 21. ולגבי רופאה או אחות, כיון שנהגו גם נשים להתפלל מוסף – לכאורה גם לא תאכל סעודת שבת לפני שמתפללת מוסף 22 אך כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שמותר לה לאכול סעודתה אחרי שהתפללה שחרית וקידשה, וראה בשש"כ 23. מאידך הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א כותב 24 שאינן חייבות כי לא תיקנו תפלת מוסף משום רחמי אלא משום ונשלמה פרים שפתינו. וע"כ מן הראוי שהנשים יבואו לבהכ"נ וישמעו תפלת מוסף מן השליח צבור ויצאו ידי חובתן לכ"ע, עכ"ל. וא"כ יוצא שגם לדעת הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א וגם לדעת הגרי"י נויבירט שליט"א רופאה או אחות שחלש לבה עקב עבודה קשה במשך הלילה, יכולה לקדש ולאכול סעודת שבת אחרי שהתפללה שחרית בלבד וקידשה.

4. אכילה בלילה. ולגבי אכילה במשך הלילה, רופא תורן רשאי לאכול ולשתות רק עד חצי שעה לפני עמוד השחר לדעת המ"ב 25 ועד עמוד השחר לדעת הכף החיים 26. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמותר לאשה לאכול עד עמה"ש 27. וראה לעיל סי' פט ס"ק ט.

5. אשה חולה או חלשה. אם היא יכולה, תתפלל תפלה בכל נוסח שתרצה שיכלול בקצרה שבח, בקשה והודיה להשי"ת (ושמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שאינה צריכה להזכיר את השבת) ואז תקדש ותאכל סעודתה 28 ותתפלל שחרית אח"כ. ואם צריכה לאכול מיד, מותר לה לאכול לפני התפלה גם מבלי לקדש תחילה 29.

6. חולה שחייב לאכול עקב מצבו לפני תפלת שחרית. מי שהותר לו לאכול ולשתות קודם תפלה כגון לרפואה, פשוט דצריך לקדש מתחלה 30.

הערות לסי' רפט:

1) מהא דסי' פט מ"ב ס"ק כז.

2) ס"ק כח ו-מג.

3) מהא דאו"ח סי' נח סע' ג ומ"ב ס"ק יב לענין ק"ש וסי' פט סע' ח

לענין תפלה, מפי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

4) סי' רפו סע' ג. וראה בשו"ת יביע אומר ח"ה סי' כב.

5) כתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

6) סי' רפו ס"ק ט.

7) ראה סי' תרל"ט במ"ב ס"ק יג – והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט

שליט"א.

8) סי' רפו ס"ק ג.

9) שס ס"ק ט.

10) הל' תפלה פ"א ה"א-ב. ספר המצוות מצוה ה.

11) סי' קו סע' ב.

12) מג"א סי' קו ס"ק ב.

13) ספר המצוות מצוה ה. וראה במ"ב סי' קו ס"ק ד בשם רוב הפוסקים

ובאשי ישראל פ"ז סע' טו והערה כח ו-נד. ולגבי תפלת מוסף ע"ש

סע' טז.

14) עיין במ"ב שם.

15) שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

16) ראה בשו"ת יביע אומר ח"ו סי' יז לגבי אשה בבית שתתפלל פעם

אחת ביום אך מה טוב שתהיה זו תפלת שחרית, כולל ברכות השחר.

17) שש"כ פנ"ב סע' יג.

18) כדי לא ליכנס לספק ברכה אחרונה על היין – ראה סי' רי סע' א

וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א לכתחילה ישתה רביעית

אבל אין זה מעכב, עכ"ל. וכן כותב האג"מ או"ח ח"ב סי' קט

שבדיעבד יכלול ברכת על הגפן עם ברכת על המחיה. וכן פוסקים

הכף החיים ס"ק צא וילקוט יוסף סי' רח ס"ק כז שכן דעת מרן דרק

לכתחילה יקפיד לשתות רביעית יין.

19) ראה סי' תרל"ט במ"ב ס"ק יג – והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט

שליט"א.

20) או"ח סי' רפו סע' ג ומ"ב ס"ק ח וסי תרלט מ"ב ס"ק טו ו-טז.

21) מ"ב שם ס"ק ט ושעה"צ ס"ק ט.

22) ראה בכף החיים סי' רפו ס"ק ז שמביא מחלוקת בפוסקים אי אשה

חייבת בתפלת מוסף או לא, וכותב: דהמנהג הוא שנשים מתפללות

מוסף כמו שמתפללות שחרית.

23) שש"כ פנ"ב סע' יד-יז וראה בהערה נד שם לגבי נשים.

24) שו"ת יביע אומר ח"ב חאו"ח סי' ו אות ד-ז.

25) ראה או"ח סי' פט מ"ב ס"ק כז.

26) ס"ק כח ו- מג.

27) לב אברהם ח"ב עמ' כ הערה על סע' יא.

28) שש"כ פנ"ב סע' יג.

29) שש"כ פנ"ב סוסע' יג.

30) ביה"ל כאן סע' א ד"ה חובת.