בדיקות פוריות לפני חתונה
לכבוד רבני המכון אני נמצא בשלב בחיים שבו אני יוצא עם מישהי למטרות חתונה. האם זה יהיה נכון לעבור בדיקות פוריות כדי שאח"כ לא יהיו
מקובל שלדעת הרופאים אין כל נזק בשתיית ארס של נחש, בניגוד לדעת חז"ל שאסרו משקים מגולים שמא שתה מהן נחש והקיא את ארסו לתוכו. על מה מתבססת קביעת הרופאים? האם על כך שלא נמצא קשר בין שתיית ארס לבין נזק או על ידיעה יותר מבוססת? האם מוכרח שחז"ל טעו? [לאחרונה קראתי שגם דעת הרופאים בזמן חז"ל היתה כדעת הרופאים היום, ולכן אין לתלות את הטעות של חזל במדע המוגבל שהיה בזמנם, בניגוד לטעויות אחרות].
רוב סוגי ארס הנחשים הידועים לנו היום מורכבים מחלבונים, המתפרקים במערכת העיכול.
גם בארס המורכב מחלבונים כאלה, קיימת סכנה ממשית בשתייתו, בגלל האפשרות המצויה של חתך פצע או ארוזיה ברירית הפה.
במצב כזה הארס עלול לחדור למחזור הדם דרך האיזור הפגוע, קטן ככל שיהיה.
בנוסף, עדיין אין למדע של ימינו את הנתונים על כל סוגי הארס הקיימים, והנסיון מלמד שיכולות להיות הפתעות גם בנושא עמידות של חומרים למערכת העיכול.
כדאי לזכור דוגמא חדשה יחסית של רעלנים מסוג פריונים (קיצור של Proteinacious-infectious particle), העשויים מחלבון זעיר שלא נהרס במערכת העיכול, וגורמים למוות במחלות כמו קרויצפלד יקוב.
לסיכום:
1. כל חשיפה לכלי דם בתהליך השתיה (פצעים או חתכים בפה, כיבים, זיהומים וכן הלאה) הופכת את תהליך השתיה ללא פחות מסוכנת מהכשה. כמות החתכים המיקרוסקופיים שיש בפה ובמערכת העיכול איננה מבוטלת.
2. אין לחפש אצל חז"ל תחרות עם ידע מדעי- לא של זמנם ולא של היום. הזהירות היא תולדה של מציאות, של היווכחות אמפירית פשוטה (עשרה אנשים שותים מחבית והאחרון ניזוק – עבודה זרה ל). הכרזת סכנה איננה ניסיון להגדיר את פעולת הארס. היא אזהרה- וחשוב להבחין בין השניים.
כמו כן, לגבי ההבדל בין הידע הרפואי וההלכה, כדאי לעיין בדברי הרמב"ם, הרופא הגדול, שמביא את אזהרת חז"ל כפי שהיא- עם ציון המקרה וללא איבחון אופי הארס (רמב"ם הלכות רוצח יד א).
כולי תקווה שלא תלך לחפש ארס להרוויית צמאונך.
לכבוד רבני המכון אני נמצא בשלב בחיים שבו אני יוצא עם מישהי למטרות חתונה. האם זה יהיה נכון לעבור בדיקות פוריות כדי שאח"כ לא יהיו
שלום לכבוד הרב, לצערי עברתי ביום שני האחרון הפלה, בשבוע ה-11 להריוני , לאחר שבבדיקת אולטרא סאונד התברר כי לעובר אין דופק (גיל העובר עפ
Shalom Ubrucha, I had an interesting shailo recently and I was wondering what your view would be on this issue. Situation: Eighty year old Jewish
While I have seen many discussions on the post factum consequences of surrogacy, I have seen no discussion of its le-khathila permissibility. Specifically, may a
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.