שלום רב וחג פסח שמח,
אני מחפש חומר בסוגיית ההתערבות של הזוג בהריון, וביתר דיוק –
האם זוג יכול לדרוש מאם נושאת להפיל את עוברה אם עולה מהבדיקות שהוא לוקה במחלה מסוימות כגון תסמונת דאון, מומים התפתחותיים, אוטיזם ושאר פגמים שאינם מסכנים את חיי העובר, אבל יידרשו מההורים השקעה נפשית, כלכלית וזוגית – כזו שהם אינם מוכנים/רוצים לעמוד בה.
האם אתה מכיר כתיבה על זה? האם התייחסו לסיטואציות כאלו איפשהו?
הנושא נראה לי מרתק.
בברכה,
א
כידוע, יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים אם בכלל מותר להפסיק הריון רק בגלל פגמים ביילוד, כאשר אין מצב של סיכון כלשהו לחיי האם.
ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה תשס"ו, כרך ב, ערך "הפלה", עמ' 716-817)
לכן להלכה לא ניתן לכפות על האם הפונדקאית להפסיק את ההריון, כל עוד אין סכנה ממשית לעובר.
האם ישנה חובה הלכתית לאב לטפל בבנו בצד הרפואי: זה נכנס בסניף של אוכל? ואם הילד מעל גיל 6 האב אינו חייב?
Dear Rabbi Mordechai Halperin, M.D., I am a fourth year medical student in Tel Aviv, and I am a huge fan of your work at
שלום, לפני שבעה חודשים ילדתי בניתוח קיסרי. לאחר הניתוח התגלה קריש דם ברגל ואני מטופלת בקומדין. בצום הקודם דיברנו עם הרופאה והיא אסרה עלי לצום
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
