שתל קוכליארי בשבת

שתפו:

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב גבריאל טולדאנו

שאלה:

בס"ד


שלום,


אני מושתל בשתל שבלול (קוכליארי).


שתל זה פועל על סוללות, שמחזיקות בין יום ליומיים (תלוי בבן אדם).


קורה, גם כשהבטריות חדשות לא מחזיקות שבת שלמה, או לחלופין- בשבת מחוברת ליו"ט (כמו הפסח השנה, או בר"ה), ואז יש צורך להחליף סוללה, שבלעדיה איני יכול לשמוע דבר.


ישנה גם אפשרות להנמיך בלילה ע"מ לחסוך בסוללה, או לכבותו, אך השאלה האם מותר לעשות זאת בשבת/ יו"ט, בהתחשב והמסך של המעבד משתנה בעקבות פעולות אלו (החיווים משתנים בעקבות הלחיצה).


כמו כן יש את העניין שההגברה וההנמכה נעשית ע"י לחיצה על לחצן דיגיטאלי.


מה הדין לגבי השימוש בו בשבת?

תשובה:

ראה מה שכתבתי במאמר על השימוש בשתל הקוכליארי בשבת. יש להוסיף, לגבי כיבוי המכשיר בשבת: זה תלוי במחלוקת הגרש"ז אויערבאך והחזו"א האם יש בזה איסור סותר. דעת הגרש"ז שאין בזה שום איסור ודעת החזו"א שהוי דאורייתא.


תוכן המאמר:

השימוש בשתל הכוכליארי בשבת

השאלות לדיון:

א. נורת הבקרה הנדלקת בשעה שהמשדר לא מונח במקומו, האם נורה זו יוצרת בעיה של הבערה וכן בהנחת המשדר במקומו האם יש בעיה של כיבוי?

ב. הצפצוף כשמסירים את המכשיר, האם יש כאן אולודי קלא האסור מדרבנן?

ג. היות והנחת המשדר במקומו גורמת להפעלת המכשיר הפנימי לכאורה יש בזה תיקון מנא האסור מדאוריתא, או משום בונה (למ"ד יש בנין בכלים) או משום מכה בפטיש?

ד. החלפת הסוללה, בסוללה טעונה – האם יש היתר להחליפו ע"י גוי או בשינוי?

תשובה:

מותר להניח את המשדר במקומו ואפילו בלי שינוי, ולגבי החלפת הסוללה בשבת יש היתר להחליפה ע"י גוי או בשינוי כפי שיבואר להלן: והנלע"ד כתבתי

א. 1) לגבי נורת הבקרה יש לציין שנורה זו היא איננה נורת להט אלא נורת לֶד (LED) דהיינו אור שנוצר ללא חום כלל אלא תופעה פיזיקלית של חומר שזוהר כתוצאה מזרם חשמלי העובר דרכו וממילא אין בנורה כזו משום הבערה ולא משום כיבוי כן דעתו של הרב לוי יצחק הילפרין מהמכון הטכנולוגי וכן כתב גם בספר אורחות שבת פרק טז סעיף ח וכן מסכימים כל הפוסקים.

2) מצד הפעלת מעגל חשמלי בשבת וכן סגירתו שבזה נחלקו הגרש"ז אויערבאך והחזון איש האם יש בזה איסור של בונה וסותר (יעוין במנחת שלמה סי' יב) יש להוסיף שגם לדעת החזו"א יתכן שגם בזה הוי פס"ר דלא ניח"ל [פי' לא אכפ"ל] דאין צורך [חיובי] בנורה זו.

ב. 1) מותר להסיר את המשדר ואפילו אם בזמן ההסרה המכשיר משמיע צפצוף כיוון שכל איסור השמעת קול בשבת אסורה רק מדרבנן וכאן הרי לא מתכוון שהמכשיר ישמיע צפצוף. אלא רוצה להסיר את המכשיר וממילא נשמע צפצוף, ואע"ג דהוי פס"ר עכ"פ הוי פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן, ומצינו בזה מחלוקת.

2) ואף לדעת המחמירים עכ"פ הוי שבות דשבות ובמקום צורך לא גזור רבנן כמבואר בשו"ע סי' שכח סעיף לג, גונח מותר לינוק חלב מהבהמה דבמקום צערא לא גזרו רבנן. ואין לך צער גדול מזה שהחרש מצטער בזה שאינו שומע. (יעוין בסי' שכו סעיף א' בביאור הלכה וכן באג"מ חלק ז' סי' לד')

ג. 1) מצד תיקון מנא, שהרי בהנחת המכשיר החיצוני החלק הפנימי יש לו את הכוח לפעול ובקרוב החלק החיצון יש כאן תיקון מנא בכלי החיצון והפנימי ממות לחיים.

יש לומר דבמלאכת בונה מצינו ב' אופנים דלא חשיב בונה,

א בניין לשעה דהינו מה שהוא דרך שימושו שהדרך "לבנות" ולפרקו זוהי צורת שימושו. ויעוין במג"א סי' שי"ג ס"ק יב' ובט"ז שם ס"ק ז' שכתבו דכל אשר רגילים לפרקו ולהרכיבו תמיד אין בו איסור בונה, וזהו שורש הדין בלהתיר הברגת פקק בשבת. וכתב הגר"ז בשו"ע הרב שאם הוא עשוי לפרקו באותו יום אין בו אפילו איסור דרבנן. ומכיוון שהחלק החיצון מוצמד לראש שלא בחוזק ודרכו ליפול מהראש לעיתים קרובות הוי כמו בנין לשעה שמותר.

2) ויעוין בחזו"א סי' נ' סעיף ט' שייסד שדבר העומד לפירוק לא נחשב בנין לשעה, לפי שהפירוק הוא דבר שמתחדש לאחר מכן ועצם הבנין הוא לעולם, וראיתו מקנה של סיידין יעוי"ש. ולפי דבריו אין מקום להתיר בנין לשעה ובפרט בנידו"ד שיש להחשיב את השתל הכוכליארי כבנין לעולם משום שיש כאן גם סגירת מעגל חשמלי ודעת החזו"א שסגירת מעגל חשמלי הוי "בנין לעולם" אף אם השימוש הוא לשעות מיוחדות ואח"כ מפסיקו, דהפסיקה היא מכאן ולהבא, ואילו הצורה הראשונה (סגירת המעגל) אינה בת פירוק לעולם, וכן בכל הרכבה הדרושה לשימוש אף תיקון לשעה חשוב בנין לעולם ויש בו משום בונה מדאורייתא. משום שכלל פעולת בנין שיש בה תועלת גמורה והחיבור הוא חיבור מושלם מצד פעולתו לא הוי בנין משעה.

3) עכ"פ אפי' לדעת החזו"א שבכלי אחד אפי' שעשוי לפרקו יש בו משום מלאכת בונה הרי במלאכת בונה מצינו עוד אופן שמותר

ב בנין גרוע דהינו שאיכות המלאכה היא באופן רפוי, יעוין בשו"ע סי' שיג סעי' ו ובנדו"ד הרי מלכתחילה מחברים את המשדר באופן רפוי ע"י משיכת המגנט כדי שלא ילחץ על הראש ולכן הוי בנין גרוע ומותר.

ד. 1) החלפת הסוללות בסוללות חדשות [טעונות] אע"ג דלא הוי בנין גרוע דהרי מכניס את הסוללות ומהדק אותן למקומן ולא באופן רפוי וגם לא הוי בנין לשעה דהרי לא עתיד להחליפן עד שיגמרו וזה אינו עשוי לפרקו באותו יום אלא למחרת וזה אסור מדרבנן [דמדאוריתא האיסור הוא דווקא אם אינו עשוי לפרקו לעולם יעו"ש בשו"ע הרב שם].

2) עכ"פ יש להתיר בשינוי כלאחר יד כדלעיל מגונח דהוי מפרק כלאחר יד שמותר במקום צורך. ואע"פ שהמשנ"ב מחמיר במלאכה דאורייתא לעשותה ע"י שינוי, יעוין בסי' תצ"ו שעה"צ ס"ק ט', כאן דהוי דרבנן כיוון שזה לא עולמית גם המשנ"ב יודה במקום צורך דמותר.

3) ולדעת החזו"א יש מקום לדון שהחלפת סוללות הוי מלאכה מדאורייתא לפי שהפירוק הוא דבר שמתחדש לאחר מכן. עכ"פ נ"ל שבנידו"ד גם החזו"א יודה שעצם הכנסת הסוללות בלא סגירת המעגל החשמלי הוי דרבנן לפי שהסוללות לא אמורות להישאר שם לעולם דהרי הדרך להחליפן כשיגמרו ולא הוי כסגירת פקק שמצד השימוש שלו יכול להישאר כך לעולם ודו"ק. אמנם לחזו"א יהיה כאן לכאורה איסור דאורייתא של סגירת מעגל חשמלי דניחא לי בו. אבל אחרי העיון גם מעגל חשמלי זה הרי אינו לעולם שכן מדובר בסוללה שדרכה להיגמר עיין בחזו"א סי' נ סעי' ט, ואם כן שוב חזרנו לאיסור דרבנן וכנ"ל.

4) וכן מותר ע"י גוי דהוי שבות דשבות במקום צורך ובפרט אם מדובר בקטן שיש לו גדר של חושאב"ס שעושים לו צרכיו ע"י גוי. ויש להעדיף להחליף הסוללות ע"י גוי אבל במקום שאין גוי ומותר לו להחליפן ע"י שינוי.

ה. 1) בשולי הדברים ראיתי לציין שא"א להתיר משום רפואה לחושאב"ס שמותרת ע"י גוי דא"א להחשיב המכשיר כרפואה המותרת לחולה שאב"ס. א. משום שלא מרגיש בגופו שום צער או מיחוש והוא בריא בכל אבריו. ב. דווקא ריפוי שבא להקל מעצם החולי ולהבריא את האדם הותר וכאן הדבר לא בא לרפאות את עצם החרשות אפ"י במשהוא. יעוין בציץ אליעזר חלק ו ס' ו שכ"כ.

2) ועל אף שבצ"א ח' יב' סי' מ"ה כתב "שדבר שחסר לאדם להיותו שלם כיתר בנ"א נקרא חולה שאב"ס וממילא היה מקום לומר שהשתל הכוכליארי נחשב כרפואה המותרת לחולה שאב"ס כמבואר בשו"ע סי' שכח' סעיף לז, נ"ל שרפואה זה דוקא אי מסייע לאבר לתפקד דהיינו שהרפואה גורמת להשלים את החיסרון שיש בו ואפילו אם הרפואה היא לפי שעה ובזמן שיפסיק ליטול את התרופה יחזור האבר חלילה לקדמותו עכ"פ נחשב רפואה שמותרת בשבת לחולה שאב"ס (יעוין קצות השולחן סי' קל"ח עמ' קג').

משא"כ בנידו"ד נ"ל דהמכשיר עצמו אינו נקרא רפואה דהמכשיר לא גורם לאבר לתפקד ולא משלים שום חיסרון שיש באדם ובגוף לא חל שום שינוי אלא המכשיר מסייע לאדם לתקשר על אף מוגבלתו ודומה לכסא גלגלים של נכה שבודאי לא נדון את הכסא כרפואה המותרת לחולה שאב"ס על אף שהנכה ודאי שמוגדר כחולה שאב"ס. (יעוין בשש"כ פ' לד סעיף כז).

3) העולה מן האמור:

חולה מוגדר אדם שחסר להיותו שלם כשאר בנ"א (צ"א חלק יב' סי' מה').

רפואה מוגדרת כדבר שמועיל לתפקוד האבר ולהשלים החסירון שבגוף אע"פ שהאיבר בעצמותו כדי שיתפקד צריך כל הזמן רפואה וברגע שתיפסק הרפואה יחזור האבר לחסרונו.

שתל כוכליארי לא נחשב כרפואה שמותרת לחולה שאב"ס אלא כאמצעי עזר לתקשר על אף מוגבלותו.

למרות האמור מותר להניח את המשדר במקומו ואפילו בלי שינוי, ולגבי החלפת הסוללה בשבת יש היתר להחליפה ע"י גוי או בשינוי.

להדפסה

שאלות נוספות

ריגוש זוגי

אני נשוי מזה שנתיים, אשתי ילדה לפני שנה וחצי בערך, לאחרונה אשתי טוענת שהיא לא מתרגשת ואיני מצליח לרגש אותה, וכתוצאה מכך איננו יכולים לקיים

קרא עוד »

מה אתם מחפשים?

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.