שאלתי היא מהי דעת ההלכה בעניין טיפולים לשיפור יחסי המין בין בני זוג – כאשר לא מדובר בבעיית פוריות אלא בשיפור בלבד , כאשר טיפולים אלו גובלים בהוצאת שז"ל. האם בכלל ישנה חשיבות לעניין זה מצד ההלכה או שבמדה וקיימת כבר האפשרות ללדת אין יותר עניין בזה? אני מניח שטיפול בר הצלחה כזה יכול לשפר את הזוגיות והחיים המשותפים בכלל.
ככלל, השחתת זרע אסורה אלא אם היא נעשית למטרות פוריות או אם היא נעשית לצורך של פיקוח נפש.
ולכן התשובה לשאלתך (כמו שהיא כתובה) היא שלילית.
אבל בנושאים שהעלית קיים ספקטרום רחב מאוד של חומרה בין המקרים השונים, ולכן פסיקה הלכתית חייבת להתקבל רק באופן אישי מרב פוסק מובהק שמכיר את השואלים.
שלום לכבוד הרב בני סובל מפרכוסים (במהלך השנה האחרונה). הוא מטופל בדפלפט ונמצא בהשגחת רופא נוירולוגי. מינון התרופה כ6-7 CC בבוקר ובערב. מה עלינו לעשות
אני בתחילת החודש השמיני להריון שהושג לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית. הרופא אמר לי שאסור לי לצום בתשעה באב מפני שזה הריון ראשון שהושג לאחר
האם מותר לטבול עם כינים/ביצי כינים על הראש, או שמא הן מהוות חציצה בטבילה. כמו כן, מה לגבי טבילה ביום של טיפול נגד כינים עם
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.