שיטת הרב אלישיב בתרומת ביצית
הרב הלפרין שלום. אמרת לי בזמנו שאמר לך המשגיח של ישיבה (כמדומני מיר) ששמע מהרב אלישיב שבתרומת ביצית היולדת היא האם וזה כמו "מייד אין
תינוק נולד בניתוח קייסרי בשבוע 33 הוא סובל מליקויים במערכת העיקול שהצריכו ניתוח שכרת את רוב המעיי-הדק ונישאר רק 7 ס"מ, בנוסף לזה הוא סובל מפגם משמעותי בדרכי המרה שבכבד וזקוק להאכלה תוך ורידית כי לא יכול לעכל מזון.
בגיל 7 חודשיים חזר לבי"ח שסובל מצהבת קשה, חום, הקאות וזיהומים בגוף. רק השתלה משולבת של מעיים וכבד שעשויה להציל את חייו, סיכוי ההשתלה מועט. האם צריכים לנסות את ההשתלה המורכבת או להניח לו ולראות אולי ישתפר מעצמו?
קשה להתייחס לנתונים הרפואיים בחלקיים שבשאלה.
אבל ניתן לענות ברמת העקרונות ההלכתיים.
פירוט העקרונות הללו מובא באנציקלופדיה ההלכתית רפואית, בעריכת פרופ' אברהם שטינברג, הוצאת מכון שלזינגר, חלק ג', ערך "ילוד", ערכי-משנה: "פג, ילוד במשקל לידה נמוך"; ו"הילד הפגום" עמ' 67-85 ובהמשך הערך בעמ' 100-130.
את האנציקלופדיה ניתן לרכוש במכון שלזינגר. להלן קישור לרכישה מקוונת דרך אתר המכון: https://www.medethics.org.il/siteHeb/PriceList.asp
הרב הלפרין שלום. אמרת לי בזמנו שאמר לך המשגיח של ישיבה (כמדומני מיר) ששמע מהרב אלישיב שבתרומת ביצית היולדת היא האם וזה כמו "מייד אין
שלום, אני אמא ליונק בן עשרה שבועות. הקטן יונק באופן מלא. מכיוון שיש לי בבית ילדה שהיא נפגעת רמדיה צימחית (נפגעה בדיבור) אין לי כל
האם אשה שהיא כעת בהריון, יכולה באמצע ההריון, להיפקד בדבר ישועה ורחמים ולהיכנס בשנית להריון, או שאין הדבר אפשרי מבחינה פיזיולוגית.
נכון לימינו אלה,האם נתקבלה הלכה פסוקה בנושא קביעת רגע המות? אודה על קבלת מידע על המחלוקת בין הדעות השונות
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.