אני מעוננינת במידע ובמקורות לגבי העניין של קדושת הגוף והצורך החשוב הנובע מכך להביא את מתי ישראל לקבורה.
א. התשובה לשאלה זו התעכבה מספר חודשים משום שהיא איננה שאלה ישירה ברפואה והלכה. לכן ניתנה קדימה לשאלות ישירות בתחום.
מצד שני יש לשאלה קשר עקיף עם כמה נושאים רפואיים/הלכתיים ומשום כך נכתבת עכשיו התשובה.
ב. מושג ה"קדושה" איננו פשוט כל כך.
וברור שקדושת הגוף המת איננה זהה במהותה לקדושות אחרות הקיימות בהלכה.
אין פלא שהחת"ם סופר (בשו"ת חתם סופר, חלק יו"ד סוף סי' שלו) הגדיר את מצבה הקדושתי של גוווית האדם כדבר שיש בו "לחלוחית קדושה".
במקורות אחרים אנחנו מוצאים דינים הנוהגים בגוייה הדומים לדינים הנוהגים בחפצי קדושה כמו ספר תורה (למשל במסכת ברכות דף יח', א) אך אין מכאן מקור אמיתי לקדושת הגוף.
ג. דיון מלא עם מקורות רבים תוכלי למצוא באנציקלופדיה הרפואית הלכתית, בעריכת פרופ' אברהם שטינברג, כרך ד' ערך "נתוח המת" עמ' 528-599.
את הספר ניתן להשיג דרך מכון שלזינגר. ניתן לרוכשו באופן מקוון דרך אתר המכון בקישור הבא: https://www.medethics.org.il/siteheb/SendOrderBooks.asp
כמו כן ניתן לראות את עיקרי הדברים בספר "התורה והרפואה" של פרופ' שטינברג. ספר הנמצא בינתיים רק במהדורת רשת. להלן קישור לערך זה דרך אתר מכון שלזינגר: https://www.medethics.org.il/articles/tora/subject109.asp
זה כמה שנים שמתפרסמים בעיתונות מאמר של ד"ר קליינמן, שלחולה סכרת חייב להשתמש בזריקות "לנטוס" ולמרות שקופ"ח לא מאשרת זאת, חייב לקנות אותם מכספו בכדי
מהו הבסיס המדעי לבדיקה הנסיונית של רבן גמליאל ב"ר עם השפחות וחביות היין, כפי שתוארה בגמרא במסכת כתובות דף י' עמוד ב'?
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.